סובארו פורסטר טורבו
זה מצחיק איך שגלגל מסתובב לו. אני זוכר איזה בכיר של פעם בסובארו ישראל, שנעלב כשכתבתי שהפורסטר אינו רכב שטח – זה היה אז בעידן הפרהיסטורי, כשדינזאורים כפולי הנעה שוטטו בגמלוניות בכבישים ובשבילים, זוללים סולר ומתרחקים בנפיחת עננה כחולה מעבר לרכס הקרוב. ודינוזאורים כדרכם, נכחדים, ורק ראשוני היונקים, קטנים זריזים, מסוגלים לשרוד את התופת של עליית מחירי הדלק והמודעות לאיכות הסביבה. והיונקים עוברים אבולוציה – וגם הפורסטר עבר כמה וכמה תהליכים אבולוציוניים, אבל נותר נאמן לכמה עקרונות בסיס והפך לקשוח שבקרוסאוברים.
מוצא לעצמו נישה
כמו קודמיו, גם סובארו פורסטר הנוכחי מתבסס על הפלטפורמה של האימפרזה. מהנקודה זו נתרחק מכל מה שהיה ידוע לנו על הפורסטר החדש – בעיקר מכיוון שמדובר (בדיעבד) בחיה אחרת. מבחינת עיצוב המרכב השינויים מינוריים למדי – אולי אפילו מדי. גרסת ה-XT מוותרת על כונס האוויר המסורתי, אבל מקבלת פגוש קדמי אסרטיבי עם פסבדו כונסי אוויר, פנסי קסנון, חישוקי 18 אינץ' שחורים, נגיעות כרום פה ושם, סופיות מפלט, ספוילר עליון, שמשות כהות וגג שמש עצום (חלק מהאבזור קיים גם ב-XS).
חלל הפנים עולה מדרגת איכות, דרך חומרים ואבזור. ריפודי עור על כל המושבים, מולטימדיה מקומית (בינונית מינוס – חייב לציין), דלת תא מטען חשמלית, מושב נהג מחושמל, פתיחה והתנעה ללא מפתח, חיישני תאורה וגשם ועוד. בצד הנהג תמצאו גם משוטים להעברת הילוכים "ידנית", וכן "Si דרייב" המגדיר שלוש מפות שונות של ניהול מנוע.
צילום: מערכת אוטו
על ההנעה
אבל העיקר הוא, כמובן, המנוע – שהוא חדש ומעניין מאוד. זו גרסת הטורבו של משפחת FA (המוכרת לנו מסובארו BRZ), עם תזמון שסתומים משתנה והזרקת דלק ישירה. על בלוק המנוע התווסף מגדש טורבו טווין סקרול שמסוגל לדחוס מעל 1.3 באר (בהשוואה, באימפרזה GT המיתולוגית לחץ הגדישה היה פחות מ-1.0 באר). המנוע מפיק, בגרסתו האירופאית, 240 כ"ס ב-5,600 סל"ד וכמעט 36 קג"מ מ-2,400 סל"ד.
צילום: מערכת אוטו
הורדת הכוח לקרקע (או לכביש) נעשית דרך תיבת הילוכים רציפה "וואריאטרוניק" עם שרשרת, אשר ב-XT כוללת 8 "הילוכים" מוגדרים מראש, לטובת התפעול הידני במצב המחודד והספורטיבי ביותר.
מכאן הכוח מתפצל לכל ארבעת הגלגלים דרך מערכת ההנעה הסימטרית של סובארו, שבמרכזה מצמד מבוקר מחשב המפצל את הכוח בין הגלגלים הקדמיים והאחוריים לפי הצורך (גרסאות ידניות מצוידות בדיפרנציאל מרכזי עם נעילה ויסקוזית). עוד בתחום המכאני נזכיר כי ה-XT מקבל מתלים ספורטיביים מוקשחים, וכן גשר קדמי (סטראט-ברייס) המקשיח את השלדה – ותורם לדיוק ההיגוי וההתנהגות תחת עומסי צד.
צילום: מערכת אוטו
המכאניקה נתמכת במערך מערכות עזר עשיר. נזכיר את "X-מוד", המאגד כמה בקרות משנה כדי למקסם את האחיזה בשטח, ושלושה מצבי נהיגה לבחירה – אינטליג'נט, ספורט ו-ספורט שארפ. בתחום הבטיחות תמצאו 7 כריות אוויר, עיגוני איזופיקס ו-5 כוכבי בטיחות ביורו NCAP.
צילום: מערכת אוטו
נהיגה
לסובארו יש נקודות תורפה מסורתיות של היגוי מעורפל ובלמים חלשים. ב-XT היא שמה דגש על תחומים אלו, והשיפור ניכר – אבל זה עדיין לא "שם". ואולי האשם הוא במכונית עצמה, שעושה הכול הרבה יותר מהר מבעבר. המתלים המחוזקים בהחלט תורמים לתחושה מוצקה ונטועה יותר משל הדגמים האטמוספריים, אבל המחיר מגיע בדמות נוחות נסיעה מופחתת בעיר, ורגישות לכבישים שבורים וחוסר אחידות בסלילה. מה שלא השתנה הוא תנוחת הנהיגה הגבוהה והראות המעולה החוצה מבעד לשמשות הגדולות.
המנוע החזק דורש תשומת לב כדי להישאר בגבולות המהירות המותרת. הקצב הטבעי של המכונית הזו מחוץ לעיר הוא 150 קמ"ש וכאן מהירות כזו עלולה לעלות ביוקר. בקרת השיוט נחלצה לעזרה ועל הדרך גם הציבה נתון צריכת דלק של כ-10 ק"מ לליטר בשיוט כחוק. כאן גם נחשף מעט רעש רוח מקורה A ורחש צמיגים על אספלט מחוספס. לא משהוא שאי אפשר להעלים עם מערכת השמע, אפילו שאיכות הקליטה של הרדיו טעונת שיפור. בכלל, מורגש פער של איכות בין הרכב הזה למולטימדיה המקומית – נקודה שלטעמי רצוי שתטופל ומהר.

צילום: מערכת אוטו
הכביש המפותל הגיע כמו בשורה משמחת, וכאן ה-XT זורח. במצב המחודד ביותר, "ספורט שארפ" בלשון סובארו, הפורסטר מקבל טמפרמנט של לוחם סמוראי כועס. עם צלילי בוקסר-טורבו שהזכירו לי STi נשכחות, ואסרטיביות שגורמת לך לנהוג חד, מהר ומדויק, ליהנות נורא ומהר מאד להפוך לאויב הציבור. השלדה מגיבה יפה לכוח הנוסף, ומפרגנת לו עם אחיזה מעולה, ופיתולים נכונים שעוזרים לך לנהוג מהר וחלק יותר. ההגה עדיין לא מספיק מתקשר וגם לבלמים חסרה נשיכה ודיוק, אבל איזה כיף! סופסוף קרוסאובר שנוסע!
אחרי זה כבר לא יכולתי לחכות להגיע לאותו שביל מוכר, ועליו הפורסטר רקד למטוטלת העברות המשקל – כמעט כמו מכונית ראלי טהורת גזע. מרווח הגחון עומד על 22 ס"מ, שזה יותר ממספק רוב הזמן. המתלים המוצקים אוחזים במרכב גבוה מעל לשטח ופתאום אתה מוצא עצמך על השביל במהירות ממל"זית (או דבורנית) לגמרי – אבל אז כדאי מאוד שתדע מה אתה עושה. ואם פספסת, תגלה שבקרת היציבות רק מתאלחשת, ולא מתבטלת לחלוטין – מספיק כדי לדגדג את האגו ולשחק ב"נדמה לי" נהג ראלי, אבל עם מצנח רזרבי למקרי חירום.
צילום: מערכת אוטו
מהנה לנהיגה גם מעבר לכביש
אבל לא רק שבילים – ה-XT לא חושש גם ממשעולים טכניים יותר. במצב "X-מוד" מגויסות כל המערכות כדי לעזור לך להתקדם אפילו אם רק לגלגל יחיד יש אחיזה. תחילת תנועה מהצלבה כפולה? לא בעיה! ואין כלל דרמה או סחרור גלגל. חול או בוץ גם הם מטופלים ביעילות וצריך רק לזכור כי "X-מוד" מפסיק לעבוד ב-40 קמ"ש – אוטומטית.
סיכום
יש סיבות רבות לאהוב את הפורסטר טורבו. הוא מאד מהנה ומתגמל לנהיגה, יותר מכל קרוסאובר מקביל, ומאובזר בנדיבות. אבל בעיניי הסיבה הטובה והחשובה ביותר לאהוב אותו היא משרעת היכולת העצומה. יכולת אשר מסוגלת לקחת אותך לכבישי הנהיגה המענגים ביותר ומשם לשבילים מאתגרים למדי אשר יכריעו את המיטב של הסגמנט. מקצה לקצה של הטווח הוא דינאמי יותר בכביש מחד גיסא, ובעל יכולת טובה יותר בשטח מאידך גיסא.
ולמה לא לאהוב אותו? מכיוון שהוא עדיין לא מרגיש לגמרי "פרמיום", כמתבקש ממחירו, למרות האבזור הטוב. כי צריכת הדלק הממוצעת תהיה כ-8 ק"מ לליטר וזה די הרבה בימים אלו, וכי תג המחיר – 265,000 שקלים, רחוק מדי מעל לראש הגרסאות המאובזרות ביותר של הסגמנט. במחיר הזה הוא מזנב כבר בגרסאות בסיס של מותגים כמו וולוו, ב.מ.וו ו-אודי שאולי פחות טובות פרקטית – אבל מציעות אווירה עדיפה.