רנו מגאן קופה
רנו מצליחה להלהיב אותנו כבר שנים רבות עם גרסאות חמות למכוניות אפורות. קליאו ספורט ומגאן RS הן שתיים שקופצות מיד לראש. אבל מה עושה מי שלא יכול להרשות לעצמו את גרסאות הקצה? שאלה מצוינת. שעד לזמן האחרון נותרה ללא מענה. האם יכול מנוע 1.2 ליטר המשודך לתיבה ידנית לספק את אותו "משהו" שמצוי בכמויות בגרסאות הקצה. זה בדיוק מה שרצינו לבדוק.
אז מה זה?
זו גרסת הקופה למגאן האירופאית – מרכב שתי קופסאות בעל שלוש דלתות ומראה נאה למדי. שמחנו לקבל אותו בצבע הכחול האלגנטי והוא מצליח להראות נקי ונעים יותר בהשוואה לטיפול הגרזן האינדיאני המעוטר לו "זכה" בגרסת ה-RS. להנעה דואג מנוע בעל ארבעה צילינדרים הניזונים מהזרקה ישירה ומגדש טורבו בנפח 1,197 סמ"ק (115 כ"ס ב-4,500 סל"ד ו-19.3 קג"מ ב-2,000 סל"ד) המשודך לתיבה ידנית (6 הילוכים). המחיר קורץ (115,900 שקלים) ורשימת האבזור ארוכה. מספיק ארוכה בכדי להראות אטרקטיבית (בתחום הזה) גם מול מתחרות יקרות ממנה (שירוקו, ולוסטר, לאון) – בקרת אקלים מפוצלת, בקרת שיוט, דיבורית בלוטות', הנעה ללא מפתח, חיישני אורות וגשם, תאורת יום (LED) ועוד. אבזור הבטיחות מלא וכך גם ציון הריסוק (חמישה כוכבים).
צילום: מערכת אוטו מראה נקי ונעים מזה של גרסאות ה-RS
המראה (מבחוץ) והתחושה (מבפנים) לא מסגירים את מחירה. המושב נוח (גם אם לא יורד נמוך מספיק לטעמי), החומרים טובים (עור על ההגה, פלסטיק איכותי, בדי ריפוד נעימים) והטיפול במשטחים מוצלח וחכם. גם גג השמש מוסיף להרגשה הטובה (אך מדובר באופציה בתשלום). מה שגורע מהרגשה זו הוא המסך הקופץ ומערכת הניווט האופציונאלית שבו. התפעול שלה קשה ורוב הזמן פשוט בחרתי להתעלם מקיומה. לנוסע בוגר מאחור יורגש מחסור קל במקום לברכיים ולכפות הרגליים ומחסור ברור ומוחשי יותר למרווח הראש – מחיר הצדודית הייחודית. גם החלון האחורי, קטן ונטוי, הוא מחיר עיצובי שתשלם בכל פעם שתנסה להבין מה קורה מאחורי המכונית שלך.
צילום: מערכת אוטורנו מגאן קופה. יש בה משהו שונה
מד סל"ד גדול
במרכז לוח השעונים נח לו מד סל"ד גדול, יחד עם הידית מצד ימין שמסמנת עליה שישה הילוכים קדמיים. זו לא רק התחלה טובה. זו אפילו הצהרה. האם יש לה כאן כיסוי? בגדול כן. המנוע הקטן מצליח לשנע את 1,280 הק"ג הנאים שלה בקצב טוב. הוא מתחיל לייצר כוח מורגש כבר בכ-2,000 סל"ד וממשיך עם הדחף האפקטיבי עד לכ-5,500 סל"ד. משם ועד לקצה גבול נשימתו (קו אדום ב-6,250 סל"ד ומנתק ב-6,400) הוא מתמתן וצלילו הופך מנסר מעט. שחק בתוך 3,000 הסל"ד האלה והיא מייצרת תחושה זריזה למדי, יותר ממה שרומז דף הנתונים (10.9 שניות ל-100 קמ"ש בדרך ל-185 מרביים). אם יש לנו תלונה למנוע הזה היא תעלה מול תגובת דוושה מעט עצלה וצליל אנמי. חלוקת יחסי ההעברה טובה למדי (הילוך שני מגיע ל-102 קמ"ש ומחמיא לנתוני התאוצה) ופעולת המוט מעט נוקשה לטעמנו אך מדויקת. ההילוך השישי הוא הילוך שיוט המציב את המנוע בכ-2,150 סל"ד ב-100 קמ"ש ותורם את שלו לאווירה השקטה והנינוחה בתא. היא לא בילתה בהילוך הזה זמן רב. את חלקו הארי של הזמן בילינו בעומס גבוה יותר וצריכת הדלק (10.8 ק"מ לליטר) משקפת את הק"מ הקשים שעברו תחת גלגליה.
צילום: מערכת אוטו אווירה שקטה ונינוחה בתא הנוסעים
אבל כל אלו מעניינים פחות. זהו מקרה קלאסי בו יחידת ההנעה מנגנת כינור שני, ליכולת של המכונית הזו להתמודד עם שינויים בזרימת האספלט. הדרך בה נושאת המכונית הזו את משקלה מרשים מאוד. הכיול כאן קשיח, אבל פעולת הספיגה מורגשת. גם אם לא כל מהמורה תבודד לחלוטין היא לא תתנדנד ולא תחבוט (אבל כן תייצר רעש מבתי הגלגלים על מהמורות קשות). כיול מוצלח למדי ותחושת ריסון איכותי של מהלך המתלה. דרוש ממנה יותר והיא משתפת פעולה. ההגה מהיר, הכניסה לפנייה מיידית ומאוזנת. רמות האחיזה גבוהות והמגאן הזו מרגישה נטועה ובטוחה. זווית הגלגול מועטה ויש תחושה שאפשר להיות מהיר מאוד עם המכונית הזו. אבל יש כאן יותר מזה. התגובות להעברות משקל מצוינות, ובעומס גבוה תגלה שמהגלגלים הקדמיים עולה מעט פידבק במעלה ההגה אל ידיך ומודיע לך על מצבם. דחוף עוד יותר - ותראה שניתן אפילו לשחק איתה עם איבודי אחיזה קטנים (לפי דרישה) בתוך מגבלות הבקרה (שמתחברת אוטומטית מעל ל-40 קמ"ש).
מלאכת הנהיגה מרגישה טבעית ומהנה מאוד כשאתה אוחז בהגה המגאן הזו. אם צריך לתת ביקורת על כלל ההתנהגות נציין את העובדה שבשינויי היגוי תכופים מצד לצד הרגיש ההגה מעט אלסטי. תפקוד הבלמים יכול למשקלה ומהירותה עם עוצמה מצוינת ופעולת דוושה הדרגתית וללא דעיכה.
Je ne sais quoi"אני לא יודע מה זה" בתרגום מאוד רופף, הוא משפט בצרפתית שניתן להשתמש בו בכדי לתאר איכות לא מוסברת שהופכת משהו לייחודי או מושך. סוג של "יש בה משהו שונה" – אם תרצו. ל
רנו מגאן קופה, בגרסתה זו, יש את ה"משהו" הזה שהופך מכונית לייחודית ומושכת. המנוע המוגדש הקטן המוכר לנו מדגמים אחרים של החברה, משנע את המכונית הזה בצורה משכנעת למדי. אבל הוא לא העניין במגאן הזו.
מעבר למראה (הנאה – עניין של טעם) הרשימו אותנו האווירה בתא הנוסעים, איכות הנסיעה, החומרים והתנהגות הכביש. זו האחרונה רהוטה ונעימה מחד ומגיבה ומלהיבה מאידך – ברמה גבוהה יותר ממתחרות חזקות ויקרות יותר. היא מראה לנו שכשרנו רוצה, היא יודעת איך לדבר אל הנהג, גם אל זה שרק פרוטה מצויה בכיסו.
