עבירות התעבורה נחלקות לשני סוגים עיקריים: עבירות בגינן ניתן קנס, אותו ניתן לשלם בדואר, המכונות עבירות ברירת משפט. לגבי דוחות אלה, לנהג עומדת הזכות לשלוח בקשה להישפט, ולהישפט בבית המשפט בגין העבירה. אלה עבירות הנתפסות כעבירות קלות יחסית. הסוג השני, עבירות בגינן הנהג מוזמן לבית המשפט, אלה עבירות הנתפסות כעבירות חמורות יותר, העונש נקבע על ידי השופט בבית המשפט לענייני תעבורה, ואלה מרבית העבירות. חשוב לציין, במידה והנהג בחר להגיע לבית המשפט בעבירה של ברירת המשפט, העונש נקבע על ידי בית המשפט ואינו מחוייב לגובה הקנס אשר היה רשום על גבי הדו"ח.
בין אם העונש נקבע על ידי השוטר הרושם את גובה הקנס או על ידי שופט הגוזר עונש אשר יכול לכלול רכיבי ענישה נוספים, קיים עונש נוסף, ורובו, סמוי מעיני רוב הנהגים.
העונש הנוסף, הוא עונש נצבר, והוא "הנקודות". "עונש" זה נאכף בלעדית על ידי משרד הרישוי. שופט התעבורה הדן בתיק תעבורה של נהג, רשאי להתחשב בנסיבותיו האישיות של נהג ולהקל בעונש כראות עיניו. לשופט תעבורה, אין כל סמכות להתערב לגבי מספר הנקודות הרשומות לצד העבירה בה הורשע הנהג (במידה והורשע), אלא אם כן, השופט זיכה את הנאשם.
כלומר, בידי משרד הרישוי, סמכות מאד רחבה לאכיפת כל העניין של צבירת נקודות ו"להעניש" את ציבור הנהגים פעם נוספת על אף העונשים שנקבעו בדו"ח או ע"י שופט.
צבירת נקודות במשרד הרישוי נועדה כאמצעי חינוכי כלפי נהגים אשר אינם נוטים להקפיד על חוקי התעבורה באופן עקבי ועוברים עבירות תעבורה רבות תוך פרק זמן קצר, כפי שיפורט בהמשך. נהג אשר מבצע עבירות באופן תכוף, יצבור נקודות אחרי תקופה קצרה, דבר אשר יחיייב אותו בביצוע אמצעי תיקון. בין אמצעי התיקון, קורסים, פסילת רישיון נהיגה וחיוב במבחן עיוני ו/או מעשי, בהתאם לכמות הנקודות אשר נצברו לחובת הנהג.
רוב הנהגים מודעים למה שנאמר עד כה, אך מה שלא כל הנהגים מודעים אליו היא העובדה, כי ניתן ואף רצוי להתמודד עם אופן צבירת הנקודות, על מנת להימנע ממצבים לא נעימים בהם הנהג ייאלץ לעבור קורסים, פסילת רישיון נהיגה, ביצוע מבחנים עיוניים ו/או מעשיים, כדי להמשיך ולנהוג, וזאת, בטרם הנקודות נרשמו במרשם הנקודות של משרד הרישוי, ובמקרים נדירים ביותר, אחרי שנרשמו.
צילום: תומר פדר, יצרנית עיקר הבעיות נוצרות, כאשר נהג מקבל דו"ח משוטר, על גביו רשום סכום לתשלום הקנס. הנהג, ניגש לדואר, משלם את הקנס, כאשר הקנס נע בין 100 ל-1,000 ש"ח, ובטוח, שבכך הסתיים כל העניין. אולם, לא כל הנהגים מועדים לכך, כי על רוב הדוחו"ת הניתנים על ידי שוטר, ואלה הם מרבית המקרים המובילים ל"פלונטר" של בעיית הנקודות, רשומים מספר נקודות, בהן יחוייב הנהג בגין עבירה פלונית. וברגע שהנהג משלם את הקנס בדואר, הוא מחוייב באופן אוטומטי במספר נקודות הרשומות על גבי הדו"ח.
כלומר, תשלום הדו"ח הופך למעשה להודאה בעבירה, הכרעת דין, וגזר דין חלוט.
נהג אשר נוטה לבצע עבירות תעבורה, ולו הקלות ביותר, אפילו פעם בשנה, עלול, בקלות רבה, להגיע למצב של בעיית נקודות, במקרה ולא מתמודד עם הנקודות מראש.
צבירת כמות נקודות מסוימת, מחייבת בביצוע אמצעי תיקון שונים. ברגע שהנקודות נצברו, מרחב התמרון לביטול אמצעי התיקון, הוא צר מאד. לעומת זאת, אם הנקודות טרם נרשמו במרשם של משרד הרישוי, כלומר, טרם נרשמה הרשעה בגין העבירה, מרחב התמרון הוא הרבה יותר רחב, וניתן לעשות פעולות רבות, אשר ימנעו את צבירת הנקודות במשרד הרישוי.
נקודות תקפות, הן נקודות אשר טרם חלפה מיום ביצוע העבירה שבשלה נרשמו, התקופה כדלקמן:
א. ברירת המחדל הינה שהנקודות תקפות במשך שנתיים. כלומר, שנתיים מיום ביצוע אמצעי התיקון, הנקודות למעשה נמחקות.
ב. נהג, אשר צבר 22 נקודות ויותר, במשך תקופה של שנתיים, תקופת הצבירה קופצת ל-4 שנים. כלומר, ארבע שנים מיום סיום אמצעי התיקון, הנקודות יימחקו.
נהג אשר צובר לחובתו בין 12 ל-22 נקודות חובה במשרד הרישוי, יחוייב בביצוע קורס בסיסי בנהיגה נכונה.
נהג אשר ממשיך לצבור נקודות, ומגיע למצב של 24 ועד ל-34, הנהג יחוייב בקורס מתקדם בנהיגה נכונה.
בשני המקרים לעיל, הנקודות יימחקו, בהתאם לתקופת הצבירה.
יחד עם זאת, רבים נתקלים במצבים מגוחכים, בהם נהגים נפסלים מלנהוג עקב אי ביצוע קורסים, בגין עבירות אשר נעבור לפני שנים רבות...
נהג המגיע ל-36 נקודות, נפסל מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים, כאשר חידוש רישון הנהיגה מותנה במעבר מבחן עיוני.
במידה וכל אמצעי התיקון לעיל, לא הרתיעו את הנהג, ונמשך רצף צבירת הנקודות, ונצברות 36 נקודות נוספות עד לכדי 72 נקודות, הנהג מחוייב פעם נוספת בביצוע אמצעי תיקון כמוזכר לעיל, כלומר, קורס בסיסי וקרוס מתקדם בהתאם לכמות הנקודות, כאשר אמצעי
התיקון הבא, הינו פסילה מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 9(!) חודשים. במקרה זה, חידוש רישיון הנהיגה מותנה במעבר מבחן עיוני, מבחן מעשי ובדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים. במילים אחרות, משרד הרישוי מוציא את הנהג לפנסיה מוקדמת.
אל משרדנו פנה אדם המוכר לציבור בישראל, בגין צבירת 36 נקודות, מצב אשר חייב פסילה מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים, ובסיום תקופה זו, חוייב במעבר מבחן עיוני. הלקוח הנו עצמאי, ולכן פסילת רישיון נהיגה היה מונע ממנו את היכולת לספק את פרנסתו ומשפחתו.
צילום: תומר פדר, יצרנית לאחר לימוד מעמיק של החומר, גילינו, כי אחת העבירות בגינן הורשע, כלל לא נעברה על ידיו אלא על ידי בנו, אשר נהג ברכבו של הלקוח שלנו וצולם במצלמת מהירות.
זה המקום לציין, כאשר עבירה מתועדת על ידי מצלמה, הדו"ח נשלח ישירות לבעל הרכב, גם אם בעל הרכב הוא לא זה אשר נהג במועד העבירה ברכב, ועל בעל הרכב הנטל להוכיח, מי נהג ברכב בזמן ביצוע העבירה, אחרת האחריות לביצוע העבירה נופלת על בעל הרכב.
בגין עבירה זו, הלקוח שלנו חוייב ב-8 נקודות(!) חובה במשרד הרישוי. למעשה מדובר בגזר דין חלוט. אופן הפעולה במקרה זה הצריך חשיבה מחוץ לקופסא וחייב פתרון יצירתי.
חוק סדר הדין הפלילי, מאפשר, להגיש בקשה לבית המשפט להארכת מועד להישפט בגין דו"ח אשר עבר מועד התשלום זה מכבר. בקשה זו צריכה להיות מנומקת, נסמכת בתצהירים ובמסמכים נוספים המוכיחים את הטענות שלנו.
הגשנו בקשה מנומקת לבית המשפט, על מנת שבית המשפט יאפשר להאריך את המועד להישפט בגין העבירה. במידה ובית המשפט מאשר הארכת מועד להישפט, כפי שקרה במקרה זה, מבוטל למעשה "גזר הדין" והדיון בגין הדו"ח נפתח מחדש, ומתקיים בבית המשפט לתעבורה. מאחר ובית המשפט איפשר הארכת מועד להישפט, לבית המשפט ישנן כל הסמכויות בכל הנוגע לזכויות וחובות הנאשם בהליך תעבורתי רגיל. בהגיענו לבית המשפט, הוכחנו כי הלקוח שלנו, הוא לא זה אשר נהג ברכב ולמעשה לא זה אשר עבר את עבירת הנהיגה במהירות מופרזת, ובית המשפט הסב את העבירה על שם של בנו של הלקוח שלנו, ובכך, מי שנושא בעונש הוא למעשה הבן, ולא האבא – הלקוח שלנו. באופן זה, מי שחוייב בנקודות, הוא "העבריין" האמיתי, ולא הלקוח שלנו.
היות והעבירה הוסבה משמו של הלקוח שלנו, מניין הנקודות במשרד הרישוי התעדכן בכך, ש-8 נקודות ירדו ממניין הנקודות, ובוטלה הפסילה של 3 חודשים בה חוייב מלכתחילה.
