מאזדה 3 החדשה בוולדיווסטוק
לא שאני מקטר, אבל לפעמים חייו של כל מתעניין במכונית, קלים מחייו של כתב הרכב. כל שהמתעניין צריך לעשות זה להרים טלפון לכוכבית 3262, להתייעץ עם כתב מומחה ולברר איזה רכב הכי מתאים לו. אבל כרגע, אני הוא זה שאמור לתדרך את אותם היועצים ואנשי מערכת – מה זו ומי היא מאזדה 3 החדשה.
לשם כך, חברים, השכמתי אתמול בשלוש לפנות בוקר וטסתי לפרנקפורט. כולה ארבע שעות טיסה, בערך. הוסיפו לזה ארבע שעות של המתנה בשדה התעופה של פרנקפורט. טיסה של שלוש וחצי שעות (פלוס שעה המתנה במטוס) הביאה אותי למוסקבה וגם כאן, כמו בפרנקפורט, היה עליי להוציא את המזוודה, לעבור ביקורת דרכונים, ביקורת בטיחות וביקורת מאמץ גופנית – שנערכה תוך כדי ריצה מטורפת לדלפק ההרשמה לטיסה האחרונה. טיסה זו הביאה אותי, שבע שעות מאוחר יותר, לבלאגובשצ'נסק (גם לנו לקח זמן להבין איך מאייתים/מבטאים את זה – המערכת) שבסיביר. עיר בת כרבע מיליון תושבים שרק נהר מפריד בינה לבין סין. מזל שמאזדה משיקה את הדור החדש של ה-3 בחודשי הקיץ, כי מסוף ספטמבר ובמשך שמונה חודשים רצופים הטמפרטורה כאן לא חוצה את קו האפס (כלפי מעלה. זו סיביר, לא מדבר סהרה). הטיסה האחרונה, אגב, הייתה במטוס רוסי מדגם טופולב... הוא המריא ונחת כמו שצריך, אבל המושבים, אם אפשר לקרוא להם כך, היו למעשה קרש עם בד מתוח מעליו. קצת קשוח לעצמותיי הזקנות. אז איך אני, אתם שואלים? מצוין, תודה. אחרי שעה אחת של שינה, ארוחה סינית טעימה וסיור קצר בעיר – אני בהחלט מוכן למשימה העיקרית, נהיגה ב-3 החדשה. אבל זה רבותיי, יקרה רק מחר, כי כאן כבר כמעט 8 בלילה.
צילום: מנהל

אז מה יש להגיד על הדור החדש של ה-3? אני מניח שלאחר כ-700 ק"מ נהיגה, יהיה לי עוד הרבה מה לספר. להתראות מחר.