טיראנה, אלבניה שבת לפנות בוקר. היום מתחיל המירוץ האמיתי. צוותי הסיוע יצאו לדרכם הארוכה כבר בשעה 05:15, ושני הצוותים הישראליים, צוות פוינטר וצוות אראן זינקו מרחבת החנייה של המלון בטיראנה ב-06:00 בדרכם ליום הראשון של המירוץ שהוא גם האינטנסיבי מכולם – לא פחות מ-5 סטייג'ים שנמתחים לאורך 520 ק"מ.
כבר בסטייג' הראשון טיפס נתיב הראלי להרים שמסביב לטיראנה. מדובר על גבהים שמעל ל-1,400 מטר, בתוואי הררי מפותל וקשה, כשצידו האחד מיוער בצפיפות ואלו בצידו האחר תהומות מצמררים שלא משאירים שום מקום לטעויות. השבילים עצמם היו טרשיים ומהמורתיים ביותר, ובשילוב הפיתולים האינסופיים נראה היה שרוב המתחרים לא מפתחים מהירויות גבוהות. עבור רז והלל התנאים הללו לא היוו מכשול. האייר-שוקים החדשים העניקו גיהוץ מצוין והפער שפתחה הצוללת הצהובה על המתחרה הצמוד אליה, הבולגרי לאגאדוב בפאגרו Q מס' 300, הלך וגדל בהתמדה. אבל השבילים ההרריים הללו נתנו את אותותיהם בצמיגים. בסטייג' השלישי אחד מהצמיגים נכנע וצוות פוינטר הפסיד דקות יקרות בהחלפת גלגל, מה שלא הפריע להם לסגור את הפער ואף להגדיל אותו מחדש. רז מתאר יום גדוש ומהנה ביותר, שמזכיר לו את ראלי חוצה ישראל – 13 שעות רצופות ברכב, עם ניווט מאתגר (אך ללא טעויות) ותוואי שטח משתנה ומעניין, כולל סטייג' רביעי מהיר במיוחד. הסטייג' האחרון (חמישי) יצא מנקודת הסרוויס בסקופיה שבמקדוניה לכיוון נקודת הסיום בעיר שטיפ. כאן התבשרנו שרז והלל סיימו את היום במקום הראשון והם מובילים את קטגוריית T1 וראשונים מבין כל המכוניות. הפער בינם לבין יוסיפ לגאדוב הבולגרי שבמקום השני עומד על 23 דקות תמימות – יתרון נאה מאוד לקראת הזינוק מחר בבוקר.

אצל צוות אראן, רועי ואיתי, הכל שפיר. תקלת המחשב מאתמול נפתרה בינתיים בהחלפת מחשב ניהול המנוע לאחר מקורי של מיצובישי. אצלם היתה טעות ניווט אחת שגזלה כמה דקות, וגם פנצ'ר אחד, אבל נכון לרגע זה התחרות בקטגוריית ה-T2 לא מסכנת אותם יתר על המידה והם מובילים בבטחה במקום הראשון בקטגוריה בהפרש לא ייאמן של כמעט 9 שעות (!) וזאת משום שהצוות הצרפתי, מאייר ורובין באיווקו מאסיף שבמקום השני בקטגוריית ה-T2, לא סיים את כל הסטייג'ים, והצוות הגרמני פריק והאסלבק בטויוטה פראדו האדום נתקל בבעיות טכניות ובילה חלק גדול מהיום עם מכסה מנוע פתוח ואחר כך על העגלה.

ואם שני הצוותים הישראלים עברו את היום הארוך והקשה הזה בצורה חלקה יחסית, הרי שצוותי הסיוע נתקלו בהרפתקאות משלהם. טעות ניווט שמקורה בהסתמכות יתר על מכשיר ה-GPS והתמהמהות בפתיחת מפת נייר פשוטה, הובילה את דני פרל, ויקו אסולין ואנוכי לבלות בלנד-קרוזר של דני למעלה מ-80 ק"מ מפרקי עצמות על השבילים הטרשיים במרומי ההרים שמסביב לטיראנה, חלקם על נתיב הראלי עצמו, במקום על הכביש. בשביל טיול ג'יפים באלבניה זה לא כל כך רע (נופים מרהיבים ואוויר צלול זה כיף), אבל אנחנו באנו לכאן לעבוד, והפסד הזמן גרם ללחץ רב. אבל בסופו של דבר הכל בא על מקומו בשלום, גם אם לא הצלחנו לפגוש את הצוותים שלנו לאורך המסלול.

קבלת הפנים ב'ביבואק' (שטח הכינוס) בשטיפ הייתה מחממת לב – הרבה מקומיים ידידותיים להפליא שכיבדו אותנו בבירות צוננות ובקבבים לוהטים ישר מהאש, ששמחו במיוחד לארח כאן צוותים מישראל.
ניצן שקל אפילו התכבד בראיון לתחנת טלוויזיה מקומית שהביעה עניין רב באורחים החשובים מישראל. וכן, הצוותים שלנו זוכים כאן להרבה הערכה – הן בשל הרזומה של רז והלל בדקאר (וההתעניינות הנלווית) והן בשל העובדה שהם מוליכים בראלי בבטחה. כל זה מצטרף לחוויה מעודדת וחיובית שמכניסה הרבה מוטיבציה לקראת מחר – שוב זינוק בשעות הבוקר המוקדמות, נסיעה של 350 ק"מ לכיוון בולגריה, וסיום בעיר וולינגרד.
המשך הרפתקאות צוות פוינטר וצוות אראן ביום השני של ראלי הבלקן 2012 – מחר.