להיעצר על ידי שוטר זה מאורע מלחיץ, גם אם אתה לא חושב שעשית משהו לא-בסדר. הפעם עצרתי מעט אחרי הניידת, מנסה לסרוק את מעשיי בדקות האחרונות, להיזכר אם עברתי עבירת תנועה כלשהי, ביודעין או שלא. אבל כל מחשבותיי העלו את אותה מסקנה – אני בסדר. נהגתי בצורה מנהלתית לחלוטין, לא מהר מדי ועם אורות דולקים. ובעודי תוהה אם אכן זכרתי לאותת ביציאה מהכיכר, הגיע השוטר עם חיוך מאוזן לאוזן, אמר "איזה אוטו יפה!" והמשיך בשאלות הרגילות: איזה מנוע, כמה עולה והאם אני עם מידותיי הנדיבות מצאתי בה מקום (דווקא כן). בסוף השיחה הוא ביקש לראות לרגע את רישיון הנהיגה שלי, אם כבר עצרתי, ואיחל לי יום נעים. האמת, אפשר להבין אותו – אם הייתי במקומו והייתי רואה את ה-500 בפעם הראשונה בחיי, גם אני הייתי עוצר אותה "לבדיקה" רק כדי לזכות לעוד כמה רגעים במחיצתה.
היכרות זריזה
בניגוד לדגמי
פיאט 500 הקודמים אשר דגמנו, הפעם העמיד לרשותנו היבואן 500 אדומה שגרמה לסיבוב ראשים מוחשי עוד יותר – בין אם בנסיעה או בעמידה – ולא פעם הרגשנו כמו נציגי רצון טוב שמפזרים אושר לסביבה.
אבל הצבע האדום לא נשאר בחוץ, והוא משולב בקוקפיט באופן מושך ועליז – בריפודים ובפס דמוי-מתכת לרוחב הדשבורד. אליו מצטרפים גוונים לבנים ושחורים באופן הרמוני ולא מוגזם, וגורמים לנהג ולנוסעיו להתאהב (גם) בתא הנוסעים, למרות שהוא רחוק משלמות. גלגל ההגה הוא דוגמא מצוינת לכך: הוא עוטה עור בגוון בהיר שמאיר את התא, אבל עולה השאלה כיצד הצבע הזה יתמודד עם לכלוך ומפריעה העובדה שהוא אינו מתכוונן גם למרחק.
רמת האבזור גבוהה וכוללת את מערכת התפעול המרכזית Blue&me, חיבור USB למערכת השמע וממשק Bluetooth לטלפון הנייד, אך התפעול של שניהם אינו אינטואיטיבי מספיק. המרווח מלפנים טוב מאוד (אין גג שמש הפעם), והוא יכול לאכלס בקלות שני מבוגרים מגודלים, אך בשל ממד הרוחב הצר של הרכב הם ירגישו קרבה יתירה אחד לשני. מאחור המצב שונה, עם מרווח ברכיים מצומצם שהפריע אפילו לזוגתי שנושקת ל-1.60 מטר, ומרחב ראש לא נדיב. אולם מה שהפריע יותר הוא המושב הנוקשה והעובדה שלא ממש נוח להיכנס ולצאת משם.
תא המטען קטן כצפוי אף הוא, אבל יספק את רוב הצרכים היומיומיים, גם אם אין סיכוי להכניס אליו מזוודה בנסיעה השנתית לאילת.
בצד החיובי נציין את המזגן המצוין, שגם כאשר הטמפרטורות בחוץ טיפסו לרמת הבלתי נסבל הצליח לקרר את התא בצורה מספקת.
צילום: תומר פדרקדימה צעד
ה-500 שלנו צוידה במנוע ה-1.4 ליטר 100 כ"ס אותו אנו מכירים מהגרסה הידנית. עם המעבר לגיר רובוטי, ובאופן מעט מוזר, נעלם לו גם הילוך אחד מהתיבה, כך שתמצאו כאן רק 5 הילוכים ולא 6. מיקום הבורר מעולה, נוח וקרוב ליד, ויש מצב ידני שעובד באופן די מהיר ונטול טלטולים בסטנדרט של תיבות רובוטיות עם מצמד בודד, ומשתפר כרגיל אם עוזבים את דוושת הגז בזמן העלאת הילוכים. כמובן שקיים גם מצב אוטומטי, שכצפוי פועל באופן יותר חובט ובלתי-צפוי. זינוק בעליה מתבצע בקלות (גם בירידה) בזכות מערכת הסיוע שמשאירה את הבלמים לחוצים כשתי שניות נוספות לאחר עזיבתם.
בשני מצבי התפעול – אוטומט וידני – קיים גם מוד ספורטיבי אשר משנה את תגובת המנוע באופן מורגש והופך את הדוושה לעצבנית יותר. מעבר למנוע, מצב "ספורט" משפיע על משקל ההגה והעברות ההילוכים שהופכות מהירות יותר, אבל גם אגרסיביות יותר. כשבוחרים במצב הזה ה-500 מרגישה זריזה, רצה במעלה הסל"ד בשמחה מופגנת ומייצרת רעש מנוע נוכח (אולי מדי), ואפילו מוכנה למשוך 1,000 סל"ד לתוך הקו האדום בדרך למנתק שנמצא ב-7,000 סל"ד גבוהים. התיבה מורידה הילוכים עם גז ביניים קטן וחביב, ואם רק תבקשו היא מוכנה להוריד הילוך אפילו לתוך הקו האדום (!).
באופן מפתיע, דווקא בנסיעה רגועה במישור נראה שתפעול הקלאץ'-האלקטרוני לא אחיד וגורם לרכב לקרטע מדי פעם, ובשום סוג של תפעול הגיר לא עובד בצורה מושלמת. הוא אומנם מכויל טוב יותר מהרבה תיבות מקבילות (כולל זו של הגרנדה-פונטו) ומזכיר שהגירים הרובוטיים אומנם השתפרו – אך הם עדיין לא מהווים תחליף אמיתי לתיבה אוטומטית.
לימין וגם לשמאל
גם בכביש המפותל
פיאט 500 היא מכונית שגורמת לך לחייך – המשקל הצנוע יחסית שלה, הנכונות המהירה להפניה של ההגה, זוויות הגלגול השטוחות והמנוע שמשתף פעולה ומתעורר כשעולים הטורים, הופכים כולם את הנהיגה – איטית או מהירה – למאוד מהנה. אז נכון שההגה החשמלי לא מבריק ובעל נטיית מרכוז חזקה מדי, שבקרת היציבות לא מתנתקת למי שרוצה לשחק קצת עם הזנב, ושהשלדה מגיבה בעצבנות-קופצנית כשפוגשים שיבושים במהירות גבוהה. אבל החבילה הכוללת עדיין ישירה ומתגמלת, וזה לא משהו שמוצאים היום בקלות בסביבת המחיר הזו – על אחת כמה וכמה כשמדובר במכונית ללא דוושת קלאץ'.
צילום: תומר פדרהתשלום על כך מגיע בתחום הנוחות. עם ממד גובה נכבד ובסיס גלגלים קצר, לא מפתיע לגלות שה-500 מכוילת על הצד הנוקשה של הסקאלה. זה עוזר בתחום הדינאמי ובמניעת זוויות גלגול, אבל מפריע בכל הקשור לרוגע בתא הנוסעים. בעיר וגם מחוצה לה הצ'ינקוואצ'נטו הקטנה מעבירה את רוב השיבושים לישבנם של הנוסעים, המתלים קשים וקצרי מהלך והרכב מקפץ נמרצות על סדרת מהמורות (במקרים קיצוניים היא עלולה אפילו לנתק מגע לשבריר שנייה). אז כן, אפשר לחיות איתה ביום יום ולא מדובר במשהו בלתי נסבל, אבל אם עיקר נסיעותיכם מתבצעות בכבישים משובשים היא עלולה להתגלות כמעייפת ומציקה.
500 סיבותפיאט 500 היא מכונית שפונה ללב.
במבחן נטול מרכיבי רגש אין לה זכות קיום – היא לא ממש נוחה, עדיין יקרה, לא מרווחת או שימושית, ומתבססת על מכונית (פנדה) זולה משמעותית. אבל היא תגרום לכם לחייך בצורה שמעט מכוניות אחרות יצליחו, בטח במחיר הזה, ותספק קורת רוח גם בנהיגה, בזכות הפשטות הישירה והמנוע הזריז והקולני. אבל כאן נמליץ לכם חד משמעית לחסוך 5,000 שקלים ולבחור בגיר הידני – גם זול יותר וגם מהנה יותר, ואפילו תקבלו הילוך נוסף ללא תוספת תשלום.נכון, התיבה הרובוטית בפירוש טובה ביחס לז'אנר, אבל היא עדיין לא טובה מספיק. ולכן, דווקא בגלל שאנחנו מאוד אוהבים את ה-500, אנחנו בטוחים שגם אתם תאהבו אותה יותר עם תיבה ידנית.
