מרצדס SLK החדשה
אני סוקר את
מרצדס SLK החדשה במבט בוחן. "סקסית", אני מחליט. חזית דומיננטית מאוד, חבל שיחידות התאורה הקדמיות מלוכסנות והופכות אותה למודרנית מדי. הסבכה הקדמית שטוחה, מאונכת לגמרי לרצפה, במרכזה בולט הכוכב הכסוף וכולה בולטת קדימה, מעבירה תחושה מרובעת ואגרסיבית. לפתע אני גם מבין למה יחידות התאורה "לא מתאימות" לי – ל-SL 190 המקורית היתה סבכה כזו בדיוק, רק עם פנסים עגולים.
הפרופיל נראה טוב לא פחות, עם פרופורציות קלאסיות לרודסטר: חרטום ארוך, תא נוסעים הרחק מאחור וזנב קצרצר. בכנף הקדמית פעור פתח אוורור השאול מה-SLS המפלצתית, אבל האחוריים דווקא מתעגלים כלפי מטה בניגוד לחזית הרבועה, וזה לא כל כך הרמוני. המכונית בהחלט סקסית, יש לה את "זה". ה"זה" שבלעדיו לרודסטר, בניגוד למכוניות אחרות, אין כלל זכות קיום. אני מתחיל בעמדת הנוסע, מה שנותן לי אפשרות ללמוד להכיר את תא הנוסעים המרשים. המושב חובק, האיכות והאווירה הכללית מרשימים. התא כמצופה בנוי טוב, עם שילוב של צבעים רכים וכהים, יחד עם הרבה עור ואלומיניום מוברש. ההגה השטוח בתחתיתו, חציו עור וחציו עץ, מוסיף לתחושה המשלבת ספורטיביות ואלגנטיות הראויה.
צילום: מנהל
1. רודסטר פתוחהכבישי טנריף עדיין לחים מטל ומגשם הלילה, ואני מקווה שהנהג שאיתי לא במצב רוח קרבי. אנחנו בגרסת ה-350, עם מנוע V6 בנפח 3.5 ליטר המספק 306 כ"ס לגלגלים האחוריים דרך תיבת שבעה הילוכים אוטומטית. אנחנו מזנקים קדימה באגרסיביות. היא מגיעה למאה תוך 5.7 שניות וזה מורגש. אני מבקש מהנהג שירגיע, לשמחתי הוא נענה. הכביש מוליך לעלייה מדהימה המטפסת תוך עיקולים חדים, בין הרים מצופי לבה קפואה. הוא נכנס לקצב טוב, מהיר אך לא מטלטל. המכונית משתפת איתו פעולה בהתנהגות מופתית, לדבריו עם תגובה מהירה לפקודת ההגה ויציאה יפה מהעיקול.
הוא מתלונן על השהייה קלה בהחלפות ההילוכים,
תופעה בה נתקלתי גם ב-C קלאס עם אותה מערכת הנעה. אני מתרשם מגג הזכוכית שהופך לכהה יותר בלחיצת כפתור - גימיק חדש לגמרי וחשוב לבוחרים באופציית גג זכוכית במדינתנו שטופת השמש. עוצרים לצילום, פותחים את הגג ומתענגים על השמש המחממת. לא חם הבוקר באי היפה הזה. אני מפעיל צעיף האוויר המחמם ישירות את הצוואר, נהנה מהנוף.
אנחנו ממשיכים לטפס, הנוף הופך לדרמטי יותר ויותר, אולי אחד היפים בהם פגשתי בכל מסעותיי בעולם. מכסא ימין אני יכול להגיד שהמכונית די נוחה למרות רמת כבישים גרועה ביותר. מנסים להעביר את המתלים למצב ספורטיבי (אופציה), אך הכבישים הגרועים אינם משתפים פעולה והמכונית מקפצת בלי הכרה. חוזרים למצב הנוח - המספק נוחות בהחלט טובה בהתחשב בתנאים, יחד עם התנהגות המאפשרת תנועה מהירה ביותר בדרך כזו. עוצרים לעוד צילומים וסוגרים חזרה את הגג הקשיח, ואחרי כמה דקות - שבים לאופציה הפתוחה.
צילום: מנהל
מרצדס הייתה ראשונה להשתמש במנגנון גג קשיח מתקפל בעידן המודרני עם ה-SLK המקורית (למרות שפורד ופיג'ו הציעו מנגנונים כאלה קודם לכן במכוניות איזוטריות). מאז ועד היום זו לדעתי הדרך הטובה ביותר לפתוח גג של מכונית, בלי להיאלץ לחיות עם גג בד או להחזיק גג קשיח מתפרק וכבד בבית. החסרון הוא כמובן בנפח תא המטען, שקטן מזה של פתוחה עם גג רך.
חייבים להבין שההנאה מנהיגה במכונית פתוחה שונה לחלוטין מזו שבמכונית ספורט – לא צריך לדחוק אותה ואת עצמך לנהיגה נמרצת בשביל להנות. פתיחת הגג מכניסה אותך אל תוך הנוף, אל הריחות והצבעים שמסביבך וגם מכניסה את הרוח אל תוך הפנים – כל אלו גורמים לפגיעה בריכוז - אך גם כאילו מבקשים ממך להאט ולהנות מהם. אפילו לאופנוען אין לוקסוס כזה של ריחות ורוחות וצבעים, לא דרך הקסדה".
אז אם פתוח זה טוב, מדוע אחוז המכוניות הפתוחות אינו גדול יותר? כי לגג מתקפל יש כמה חסרונות מובנים. הראשון הוא פגיעה בקשיחות המרכב. מרכב של מכונית פתוחה חסר את כל קשת הגג לחיזוק מבני - דבר הפוגע הן בבטיחות המכונית והן בניהוגה. יצרניות הרכב מנסות להתגבר על הבעיה באמצעות חיזוק השלדה, פתרון המעלה את משקל המכונית ולא תמיד פותר את הבעיה במלואה. הבעיה השנייה היא רמת הבידוד הנמוכה יותר של גג הבד. ואם תוסיפו לזה את הדחף הבלתי מוסבר של ונדליסטים למיניהם לשסף את הגג הזה בסכין, תבינו מדוע הרודסטר אינה ממש פופולארית ולמה אני אוהב כל כך את גג המתכת המתקפל, שמאפשר לרודסטר להתגבר על מגבלותיה ולתפקד – כשצריך – כמכונית סגורה לכל דבר ועניין. התשלום הוא תא מטען קטן ועוד כמה קילוגרמים.
2. מכונית ספורט סגורהלאחר הכביש ההוא, תוכננה לנו עלייה להר הגבוה ביותר בטנריף, שגובהו מעל 3,000 מטר, מושלג בשיאו המתנשא ובוהק בצבעו הלבן אל מעל אי הבזלת השחור הזה. אלא שהיה קר באותו היום, שלג ירד וסגר את הכבישים ולנו לא נשאר אלא לנהוג דרך ארוכה, הררית, מפותלת ויפה בפני עצמה שאינה מטפסת לפסגתו של הר טיידה. עכשיו אני מאחורי ההגה, אבל של הגרסה החלשה - מנוע 1.8 ליטר טורבו, הזרקה ישירה המספק 184 כ"ס ב-5,250 סל"ד. המכונית שקיבלתי צוידה (תודה לאל) בתיבת שישה הילוכים ידנית.
צילום: מנהל
גרסה זו חלשה ואיטית יותר, אולם עם 7.0 שניות למאה, היא לא ממש רפת שרירים. השמש הסתירה את פניה ואני ויתרתי על פתיחת הגג והחלטתי להתרכז בנהיגה "מבצעית". הכביש המקביל לאוטוסטרדת החוף של טנריף היה כמעט ריק מתנועה, שזור בגשרים המספיקים למעבר מכונית אחת בלבד וארוך דיו כדי לבחון מכונית עד עייפה - ואת זה בדיוק עשיתי. נהגתי חזק ומהר ו...נהניתי. זו מכונית בטוחה, יציבה ויחד עם זאת מגיבה היטב. ההגה שלה מתקשר, מבין ומעביר מהר את הפקודות לגלגלים, הבלמים מצוינים, מערכות הבקרה מעורבות בנעשה בכל עת: מציצות לשטחים מתים, מתריעות, ומתערבות בזמן. כן, אישית הייתי מעדיף אולי רודסטר של פעם – משוחררת, קלה ונשכנית יותר – אולם ה-SLK אינה רק מכונית מצועצעת לנשים או בני פינוקים אלא בהחלט בת לוויה מלבבת לנסיעה מהירה בתנאים קשים.
השורה האחרונהמרצדס SLK היא לא מכונית זולה, אף מרצדס אינה כזו. אבל תמורת המחיר אתה מקבל מכונית עם המון פלוסים ועם מינוסים מועטים. בצד החיובי תמצאו שתי מכוניות מצוינות: מכונית פתוחה ומהנה, ומכונית ספורט טובה. תמצאו המצאות ושכלולים, ובטיחות אקטיבית ופסיבית. בצד המינוס? תא מטען קטן, וידית מעצבנת של מערכת בקרת השיוט שממוקמת מעל לידית האיתות. מתי כבר מרצדס תיפטר מהסידור האיום הזה?
