קיה פיקנטו. המחיר זול, אבל איך הביצוע?
לא הרבה מבחנים אפשר להתחיל בשורה התחתונה, אבל במקרה של קיה פיקנטו החדשה, מכונית המיני האחרונה שנכנסה לאחד מפלחי השוק החמים ביותר לאחרונה, נדמה שזה כמעט מתבקש. כי אחרי הכל, הפיקנטו היא בראש ובראשונה מכונית של "השורה התחתונה". מכונית שמרבית רוכשיה יקנו בגלל תג המחיר הנמוך, ולאו דווקא בגלל מעלה מכנית או עיצובית כזו או אחרת. אז השורה התחתונה עבור אנשים אלה, היא שהפיקנטו יותר מראויה להמלצה, ושמדובר באחת התמורות לשקל הטובות ביותר איתן נפגשנו בתקופה האחרונה בישראל.
עושה שרייר
אבל כפי שגילינו לאורך שני ימי מבחן ו-700 ק"מ של נהיגה, קיה פיקנטו היא מכונית בעלת איכויות גבוהות יותר מאשר רק אמצעי תחבורה זול במיוחד. ואת התודה העיקרית לכך צריך לתת לאדון בשם פיטר שרייר, מעצב קיה, שהצליח לנפק כאן מכונית מיני בעלת עיצוב מקורי, שלם ונאה. ובדרך, הצליח לשוות לפיקנטו מראה גדול מכפי שהממדים רומזים על הנייר. למעשה, היא נראית גדולה מכל מתחרותיה (פרט אולי לפנדה), זאת למרות שממד האורך גדול בס"מ אחד בלבד מזה של יונדאי i10 למשל, איתה היא חולקת פלטפורמה ומכלולי הנעה.
גם בתא הנוסעים נמשך הרושם של מכונית גדולה מכפי שהיא, כשכאן אחראים לכך שני גורמים: הראשון הוא העיצוב המוקפד, שכולל פס כסף הנע לרוחב הקונסולה, ומופיע גם בתחתית גלגל ההגה. הגורם השני הוא שימוש בחומרים המקנים תחושה של איכות (למרות שמרביתם פשוטים למגע), ועושר האבזור הנלווה לכך ומזכיר מכוניות מקטגוריות גבוהות יותר. והמרווח? כצפוי ממכונית שרוחבה 159.5 ס"מ, הפיקנטו מרגישה מעט צרה, אבל מעבר לכך מציעה מרווח ברכיים וראש טובים גם לאנשים גבוהים יחסית, אפילו במושב האחורי. מאחור יש שלושה מושבים, אך יכולים לשבת בהם שני מבוגרים בנוחות (או שלושה ילדים רזים).
הפיקנטו מציעה, כבר בגרסת הבסיס, מערכת שמע מקורית עם חיבור לאייפון, AUX ו-USB (חבל רק שאיכות השמע בינונית). יש גם איתות בלחיצה אחת, ארבעה חלונות חשמל ומראות חשמליות, שני מחזיקי כוסות מתקפלים בתחתית הקונסולה ואבזור הבטיחות מלא עם שש כריות אוויר ובקרת יציבות (ניתנת לניתוק).
לדגם שבחנו, ברמת הגימור הגבוהה ביותר (EX), היו מספר תוספות בהשוואה לדגמי ה-LX הבסיסיים: גלגל הגה וידית בורר הילוכים מצופים עור, מפתח מתקפל, ומבחוץ חישוקים קלים, ידיות דלתות כסופות (במקום שחורות) ומראות בצבע הרכב (במקום שחור). כל התוספות הללו יעלו לכם 2,000 שקל נוספים למחיר גרסת ה-1.2 ליטר האוטומטית (74,200 שקל), ובאופן תמוה לא מוצעות בגרסה הידנית אפילו בתוספת תשלום. כמעט מתמיה כמו הבחירה של טלקאר, יבואנית קיה, לא להציע את הפיקנטו עם כיסוי לתא המטען, שעם נפח של 200 ליטר דווקא מציע כושר הטענה מספק לרכב בקטגוריה.
צילום: תומר פדר
תמורה בתנועה
אז את מבחן אולם התצוגה הפיקנטו צולחת, אבל מה קורה כשמפגישים אותה עם האספלט הישראלי המשובח? הגרסה בה נהגנו צוידה במנוע ה-1.2 ליטר (85 כ"ס, 12.3 קג"מ) שהכרנו ביונדאי i10 האוטומטית, וגם כאן הוא משודך לתיבת ארבעה הילוכים אוטומטית. המנוע מספק כושר משיכה טוב, ומאפשר שמירה על קצב התנועה ללא מאמץ. גם עקיפות מבוצעות בלי דרמות, אם כי היינו שמחים לתיבה זריזה יותר בהורדת הילוך. כדי לחסוך בדלק, התיבה ממהרת להעלות הילוכים, ועושה זאת באופן כמעט בלתי מורגש. משקלה הנמוך ומנועה החזק יחסית של הפיקנטו, מכפרים על כך והחסכנות לא גורמת למצבי תת-כוח שאופייניים לתיבות רובוטיות. במסלול המבחן שכלל תמהיל של נהיגה פקוקה, עירונית, בינעירונית ודינמית, רשמה הפיקנטו תצרוכת דלק מכובדת של 14.7 ק"מ לליטר.
הפיקנטו משייטת בנוחות בסביבות 100 קמ"ש, שם גם מתחילים רעשי צמיגים ומנוע לחדור לתא הנוסעים ולהזכיר שמדובר במכונית מיני. תזכורת נוספת מקבלים גם מכיול המתלים המעט נוקשה, שגורם לכך שהפיקנטו מקפצת קלות על שיבושים, במיוחד רוחביים (שיבושים ששני הגלגלים על אותו ציר פוגשים יחד). הקופצנות הזו מורגשת בעיר ובנסיעה בינעירונית, ועשויה לעייף לאחר נסיעה בינעירונית ארוכה של כשעה וחצי. היא מורגשת הרבה פחות כשיש יותר משני נוסעים ברכב. המושבים עצמם נוחים למדי, אך נוקשים ולחלק מהבוחנים חסרה תמיכה לשכמות.
והתנהגות הכביש? הפיקנטו מציעה רמות צנועות של אחיזה, כמצופה ממכונית מיני עם צמיגים ברוחב 165, אבל כיול מתלים טוב והתנהגות כביש עם נטייה לתת-היגוי (החלקת החרטום בכניסה מהירה מדי לפנייה), מעניקים לה אופי בטוח וצפוי. בקרת היציבות מאפשרת החלקה קלה, אולי אף מעט מעבר לרצוי בכביש חלק מאוד, אבל עושה את העבודה אם לא תדחקו את הפיקנטו מעבר להיגיון. אם תנתקו אותה, תגלו מכונית עם רמות גבוהות של יכולת כביש בדרך מפותלת, ואפילו ההיגוי הקל מאוד רוב הזמן, מקבל משקל נעים ומציע יותר תקשורת משמערכות חשמליות מעניקות בדרך כלל. וחשוב לא פחות: כושר הבלימה של הפיקנטו, המצוידת ברביעיית בלמי דיסק, הרשים עם עוצמה טובה ועמידות גבוהה יחסית לעומס.
והשורה התחתונה
קיה פיקנטו לא ממציאה את הגלגל, היא גם לא תהפוך שונא לחובב רכב או תחולל מהפיכה בשוק הרכב הישראלי. אבל כפי שפתחנו את הכתבה, כל זה כלל לא משנה. מדובר במכונית קטנה עם תג מחיר תחרותי, אבזור רב וללא מגרעות נראות לעין בהשוואה למתחרותיה, מהן היא זולה יותר. וכשהדרישה העיקרית של קהל היעד תהיה "כמה שיותר בכמה שפחות", נראה שיש לקיה קלף חזק מאוד בשרוול.
התרשמות ראשונה מגרסת ה-1.0 הידנית תפורסם בקרוב. מבחן מלא לשתי גרסאות הפיקנטו יפורסם בגיליון 304 של מגזין אוטו.