כאשר שורות אלו נכתבו, בעת השקת צמיג הספורט החדש של קונטיננטל, נבחרת גרמניה למונדיאל היתה בשיאה. היה זה ביום בו דויצ'לנד מחצה את ארגנטינה 4-0 והורידה את "יד האלוהים" בבכי מכר הדשא. תרועות הוובוזלות נישאו למרחקים ולרגע גם אני נשאבתי לתוך הטירוף והלהט שבדרמת הכדורגל. לא, אינני אוהד נבחרת גרמניה, ארגנטינה או כדורגל בכלל. גם לא נכחתי במשחק הגורלי בקייפטאון שבדרום אפריקה ולא צפיתי בו על אף מסכי הענק שהיו בסביבתי. בסך הכל ביקרתי 'בקונטי-דרום' – אתר הניסויים הסגור של יצרנית הצמיגים הגרמנית קונטיננטל. נכון, הייתי בטריטוריה הביתית של אחת הקבוצות אבל זו לא הייתה הבעיה, אלא העובדה שיחד איתי היו עוד כ-200 עיתונאים ומשווקי צמיגים מקומיים שעם כל שער נכנסו עמוק יותר לאופוריית הגמר והרעידו את האדמה בתרועות הוובוזלות. כן, מישהו בקונטיננטל חשב שזה רעיון טוב לחלק את כלי המלחמה האיום הזה לבאים בשערו.
אני בטוח שבתום הרעש הבין אותו אדם את הטעות שעשה וכמחווה לעצמו ולעולם החליט לעזוב את שורות החברה ולחפש לעצמו מקום עבודה חדש. עדיף כזה בו הוא יכול לכפר על מעשיו, כמו כיוון פסנתרים למשל.

שלא תבינו לא נכון, אין לי בעיה עם תקיעה פה ותקיעה שם (אשתי היקרה) אבל ברגע שעוצמת הרעש מאפילה על רעם רביעיית מנועי 911 ושאגות רביעיית מנועי AMG הנעים בשיירה, ברור שיש כאן בעיה. בניסיון לברוח מהמטרד, השתחלתי לתוך המושב הקדמי של SL 63AMG וסגרתי את הדלת. אה, כאן הרבה יותר טוב.
צילום: יואל שורץ, יצרן
תיאורית הגומי
הסיבה שבכלל מצאתי לי איזו SL פנויה הייתה השקת הצמיג החדש של קונטיננטל – הקונטי-ספורט-קונטקט P5. וכשמו כן הוא – הדור החמישי בסדרת צמיגי הספורט של היצרנית (ואולי בעצם הרביעי – ל-P4 לא היתה גרסת סופרספורט). ככזה, הוא מוצע רשמית החל ממידות של מכוניות ספורט "רציניות", "19 (למעט גרסה אחת ב-18") ומיועד לשרת את דגמי הקצה של יצרניות הרכב דוגמת אודי R8, פורשה 911, גרסאות AMG של מרצדס וכו'.
בקונטיננטל מודעים לכך שתחום צמיגי הספורט הולך ומתרחב ובקרוב הם מתכננים להציג סדרה בעלת אותן יכולות, אבל בחתך מידות מעט שפוי יותר. בכל זאת, צריך להתפרנס ממשהו. פרנסי קונטיננטל תולים בצמיג החדש תקוות גדולות ומספרים בגאווה על תרכובת חדשה ומיוחדת בעלת תכונות "מריחה" להגדלת שטח המגע בעומס, על סוליה בעלת חספוס מיקרוני, על מבנה חריצים מהפכני ועוד ועוד. הכל כדי להעניק את האחיזה והבלימה הטובות ביותר על כביש יבש או רטוב ולהקנות את רמת הדיוק הגבוה ביותר בעת הפניית גלגל ההגה. כמובן שבתיאוריה הכל נשמע מצוין, אבל איך זה עובד בשטח?

סקירת מסלול
ובכן, מאחורי ההגה של ה-SL על המסלול היבש בקונטי-דרום, זה גם הרגיש מצוין. לא רק בגלל ה-V8 הנפלא והשלדה המאוזנת, אלא גם בזכות האחיזה והיציבות הגבוהות. על אף המהירויות המופרכות, הפניות המגוונות ושלל העיתונאים בעלי הרגליים הגסות, הצמיגים לא השמיעו קולות מחאה, לא הראו סימני "התקפלות" ולא עמעמו את תחושת ההיגוי. טוב, אז להסתובב מהר הם יודעים, אבל איך הצמיגים ביחס למתחרים? את זאת לא ניתן היה לבדוק עם ה-SL ששכנה בתחנת "המסלול היבש", ועל כן נדדתי לתחנה אחרת: "בלימת חרום בכביש רטוב תוך כדי התחמקות ממכשול".
צילום: יואל שורץ, יצרן
כאן המתינה לנו אופל אינסיניה (דיזל) נעולה בצמיג של קונטיננטל ואינסיניה אחרת נעולה בצמיג אסיאתי עלום שם. את משימת הבלימה ביצעתי פעמיים על כל מכונית – פעם אחת מ-80 קמ"ש ובפעם השנייה מ-100 קמ"ש. בשני המקרים התוצאה היתה זהה: הספורט-קונטקט P5 דרשו מרחק קצר יותר לעצירה (בכ-4-5 מטרים בממוצע) והוא עשה זאת בפחות דרמה, עם נטיית גלגול מתונה יותר וללא לוחמת הגה. אם ציפיתם שמרחקי הבלימה יהיו יותר גדולים, קחו בחשבון שמניסיוננו עם מדידות ה'דריפטבוקס' במבחני הדרכים בישראל – אין לפער הזה אח ורע. זהו הבדל ענק שכמעט ולא מוצאים בין שתי מכוניות באותה קטגוריה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בשתי מכוניות זהות עם צמיגים שונים. המרחק הזה, כמובן, יכול גם להיות ההבדל בין תאונה לכמעט-תאונה, והיתרון הגדול בהחלט נרשם לזכותו של הספורט-קונטקט P5. הביקורת היחידה מבחינתי היא על כך שאפשר ורצוי היה לערוך את ההשוואה מול אחד ממותגי הצמיגים המובילים, ולא מול צמיג אסיאתי נחות – זה פשוט "לא כוחות".
הדרך חזרה מאזור המבחן לחניית התחנה, כללה במקרה (ואולי לא) נסיעה על מסלול אבנים – בדומה לרחובות הסלולים באבני 'אקרשטיין' אצלנו. גם כאן הקונטי הפגין עליונות מרשימה עם פחות רעשי כביש ופחות זעזועים לתא הנוסעים.

שלח לי שקט
שוב הייתי צריך לצאת לעולם הוובוזלות – אבל לא לזמן ממושך. מהר מאוד מצאתי את עצמי דוהר בב.מ.וו 320, מקיף את 'הקונטי-דרום' בדרך למסלול הסלאלום. גם כאן ניתן היה להשוות צמיגים: קונטי P5 החדש לקוניטי-ספורט-קונטקט 3 הישן יותר עם חישוק קטן יותר – "19 לעומת "16). את הסלאלום בצעתי על כל אחת מהמכוניות בשתי מהירויות (70 קמ"ש ו-90 קמ"ש) כאשר התוצאה היתה למעשה ידועה מראש: הצמיג החדש פחות "קרס" בפניות, וסיפק היגוי מדויק יותר.
התחנה הבאה הביאה אותי חזרה למקום ממנו הגעתי – וצליל חצוצרת הפלסטיק המקוללת המשיך לפלח את האוויר. את המפלט הפעם מצאתי בתוך מרצדס E250 חדשה, בוחן את הבדלי נימוסי הצמיגים בכביש רטוב עם מכונית הנעה אחורית, ומשווה אותם מיד אחר כך ליכולות הצמיג על אותו קטע מסלול עם רנו מגאן ספורט בעלת ההנעה הקדמית. בשני המקרים אחיזת צמיגי הקונטי P5 גבוהה מאוד. רק פרובוקציה קיצונית מצד הנהג הוציאה את הצמיג ממסלולו – והדבר התרחש באופן פרוגרסיבי ונשלט למדי.
צילום: יואל שורץ, יצרן
מלחמה שערה
התחנות חלפו והיום עבר, וכבר הספקתי לגלות מ'כסלו תחבורה בע"מ', יבואנית צמיגי קונטיננטל לישראל, כי הספורט-קונקט P5 החדש כבר עושה את צעדיו הראשונים בישראל – אבל המטרד הסביבתי לא פסק. אלוהים אדירים, שמשהו יעשה סוף לדבר הזה, מכת ברק, הוריקן טרופי, לשלשלת של ציפורים בקנה הוובוזלה – אני לא בררן ...
באפיסת כוחות ווקאלית הרמתי את עצמי לתוך ריינג' רובר ספורט. זהו, חשבתי לעצמי, מצאתי את הפתרון לכלי הנשיפה הארור הזה. אבל לא; במושב האחורי ישב קלאוס אשר בהה במשענת הראש באופן תמוה. צליל הוובוזלות במערכת השמע הסגיר את מעשיו –הזומבי רואה את המשחק. משהו מנסה להשחיל לי את הוובוזלה מהדלת האחורית?! אז שמתי פול גז, נראה אותו מתמודד עם שמיניית הקנים של הריינג'...