למרות היסטוריה קרבית מרשימה (עוד מימי מלחה"ע ה-1) וניסיון להיכנס לתחומים חדשים, כולל אפילו לשטח בשנות ה-60-70 באמצעות רכישת 50% מ'איירמאצ'י' האיטלקייה שהתמחתה באופנועים קטנים, הדבר האחרון שמתחבר כיום לתדמית של הארלי דייוידסון הוא 'שטח'.
הקרוזרים המגודלים, הנמוכים והכבדים מונעים באופן מסורתי כבר למעלה מ-100 שנה באמצעות מנועי V2 שהפכו זה מכבר לסימן ההיכר של הארלי דייוידסון, וכמו האופנועים עצמם – לא ממש מהווים שם נרדף לכוח, ביצועים, שובבות או ספורטיביות.

צילום: מנהל
הארלי דייוידסון "קרבי" מתקופת מלחה"ע ה-2

אנשי סדנת Hog Wild Racing (בכינוי Hog – חזיר – משתמשים רוכבי הארלי מזה שנים, ככינוי חיבה לאופנועיהם) חושבים אחרת. למעשה מדובר בקבוצת מרוצי 'סיידקאר' וותיקה ומצליחה מקליפורניה, בראשות סקוט ויטני וג'ו דה-רוזייה שבאמתחתם למעלה מ-100 נצחונות במרוצים שונים, כולל בבאחה וכולל השתתפות בפריז-דאקאר.
'סיידקאר' פירושו אופנוע – שטח במקרה זה – עם צינת צד ('סירה') כאשר הלכה למעשה מדובר בהסבה קיצונית של הרעיון החביב הזכור גם אצלנו בדמות אופנועי ה-BSA העתיקים עם ה'סירות' שהסתובבו גם בארץ. הסדנה – כמו סדנאות נוספות המתמחות בכך – בונה למעשה את רוב המכונה מ-0, וזה כולל התאמת השלדה, תכנון וחיבור צינת הצד, מערכת מתלים ייחודית, גלגלים גדולים יותר ועוד.
הארלי דייוידסון אמנם מציעים אופנוע עם 3 גלגלים - אך מדובר בגרסאות מפוארות ויקרות לכביש, כמענה "מהמפעל" להסבות דומות הנעשות על-ידי סדנאות ייחודיות באופן פרטי.
התוצר האחרון של החברים ויטני ודה-רוזייה הוא ה-Desert Racing Sidecar המצולם כאן, אופנוע משולש גלגלים המיועד למרוצי מדבר מהזן המפרך ביותר, והמבוסס על טכנולוגיה של הארלי דייוידסון.

צילום: מנהל
אנשי סדנת Hog Wild Racing התאהבו במנוע ה-V-Rod של הארלי, מנוע המשמש את ה"ספורטיביים יותר" בהיצע היצרנית ממילווקי ושפותח בשעתו עם עזרה מפורשה. הניסוי הראשון שלהם עם מנוע כזה היה במרכב 'סייד-קאר' מיוחד שבנו בכדי להתחרות במרוץ ה'פייקס-פיק' הנודע בארה"ב, מרוץ שאף נצחו את הקטגוריה שלהם ב-2003. ב-2006 השתתפו עם אב-טיפוס שנבנה במיוחד בכדי לשרוד את מרוץ הדאקאר ואף הצליחו יפה עד שתקלה הוציאה אותם מהמשחק.

צילום: מנהל
עתה משחררים צמד בעלי הסדנה פרטים אודות חיית המדבריות החדשה שלהם, המבוססת אף היא על מנוע ה-V-Rod של הארלי דייוידסון, הכוללים סרטון, תמונות ומפרט טכני. ה-Desert Racing Sidecar חובק את מנוע ה-V-Rod בתצורת V2, כמובן, בנפח של 1,130 סמ"ק, הזרקת דלק, קרור מים ועם הספק של 110 כוח-סוס. זה אמור לאפשר לרכב הקל (360 ק"ג משקל "יבש") להשיג מהירויות של עד 165 קמ"ש בשטח. רשימת ההכנות אינסופית וכוללת כל שצריך לשרוד עינוי מדברי ארוך וקיצוני, ובין היתר נמצא תא אחסון בנפח 28 ליטר מתחת לאוכף הנוסע, "נועלי צמיג" משני צידי החישוקים, למניעת "קילוף" הצמיג בעומס צד קיצוני, פנסי מרוץ, שני מיכלי דלק מופרדים (סה"כ 53 ליטר) + מיכל רזרבי בנפח 8 ליטר, 2 מצננים נפרדים, מצנן שמן ועוד.

צילום: מנהל
וכן, הכלי חוקי לנסיעה בכביש ציבורי (לפחות בקליפורניה...) ואם תרצו – יבנו לכם אחד. כמה עולה? כמה זמן? מה המפרט? השמיים הם הגבול.