ד.ל.ב מוטוספורט, יבואנית פולאריס, השיקה בארץ את הספורטסמן XP, הדור החדש בסדרת טרקטורוני העבודה/טיולים שלהם, שמהווה את עמוד השדרה של מוצרי החברה שנים רבות. ולשם שינוי, אין מדובר בשינויי ה"עוד קצת וכח, פלסטיקה חדשה" המקובלים, אלא במהפכה של ממש מבחינה טכנולוגית. בעצם לא אחת – שתיים.

נתחיל דווקא בזו הצנועה יותר, שזוכה לפחות כותרות: סיבוב תיבת ההילוכים בתשעים מעלות, כך שהיא נמצאת עכשיו לאורך הכלי ולא לרוחבו. כל מי שרכב על טרקטורון טיולים/עבודה גדל נפח מהדורות האחרונים מכיר את הפישוק המוגזם שכופה יחידת ההנעה/הילוכים. אם רוצים אפשר להתייחס לזה כאלמנט רומנטי המזכיר רכיבה על סוס, אבל נוח זה לא, וככל שהספקי המנוע עולים, כך יחידת הווריאטור נעשית שמנה יותר, ובעיית הפישוק אקוטית יותר. בפולאריס, כאמור, מצאו לנושא פתרון בדמות סיבוב יחידת הווריאטור, והתוצאה צרה בהרבה, משאירה מותניים ברוחב של טרקטורון מהדור הישן, מלפני תחרויות השרירים של העידן האחרון (תחרות שגם פולאריס משתתפת בה, כמובן – לספורטסמן XP יש מנוע טווין חדש - 850 סמ"ק עם 70 כ"ס! ויש גם אח רגוע – 550 סמ"ק, סינגל, עם 40 כ"ס).

ועכשיו לחדשה האמיתית, זו שזוכה לכל הכותרות – וגם אצלנו – הגה כוח בטרקטורון! או בעצם, אם חושבים על זה, "כידון כוח". מנוע חשמלי מתגבר את שרירי הידיים והכתפיים של הרוכב, ויחד עם מערכת "שיכוך דינמי" להיגוי אמור להעניק היגוי קל, רך ונימוח בלי תלות באופי הדרך.
בעולם מדובר בדבר החם ביותר בתחום הטרקטורונים כיום, ופולאריס הולכים בעצם בעקבות ימאהה (עם הגריזלי 700 הכבד שלהם, מ-2007) והונדה (פורמן 500, אף הוא מ-2007) להציע מערכת שכזו. הן ימאהה, הן הונדה והן פולאריס (בתחום ה-UTV – רכבי העבודה דוגמת הריינג'ר ושות' – זה כבר מוצע בכמה וכמה דגמים) מביאות בכך מענה לדרישה ההולכת וגוברת מצד רוכבי טרקטורונים כבדים בעולם, הנאלצים להפעיל עוד ועוד כוח לצורך היגוי המפלצות ההולכות ותופחות. כנראה שאינפלציית יצרני ערכות ההתקנה העצמית של מערכות היגוי-כוח נתנו את ה'פוש' האחרון ליצרניות להציע את מרכולתן לנושא, ופולאריס לא נשארו מאחור. על כל פנים, עבורנו, בשוק המקומי, זו פעם ראשונה שטרקטורון מוצע עם מערכת היגוי כוח.

ובכן, יצאנו עם אנשי החברה לטיול קצר בנחל ציפורי כדי להתרשם מהטרקטורון החדש. התרשמות מוגבלת מאוד בשל אופי ההשקה – נסיעה בשיירה מונחית, בשבילים משובשים אבל בקצב רגוע.
קודם כל – ההיגוי. זה אכן קליל ורך, ומשאיר מאחור את החבטות בכידון במעבר בשטח משובש. מצד שני, הוא מנותק לחלוטין. הוא אומנם מתקשח כאשר המהירות עולה, אך התחושה עדיין מנותקת ומלאכותית. הדימוי שהתעקש לקפוץ כל הזמן הוא למצב ה"city" בהגה של פיאט פונטו. וכמו מצב הסיטי האמור, נראה לי שהוא יספוג קיטונות של רותחין מחובבי הרכיבה, ויהפוך ללהיט אצל אלו שהטרקטורון מבחינתם הוא כלי תחבורה ועבודה.
המותניים (של הטרקטורון!) אכן צרים כמובטח, והישיבה ללא אותו פישוק נוחה יותר. המנוע, לו התווספו על פי המפרט משקולות איזון, חלק יותר מאשר בדור הקודם, אבל גם פחות מהיר תגובה. אין מה לעשות, ככה זה עם משקולות איזון...
המתלים ממשיכים את מגמת הניתוק – רכים מאוד, מגהצים נפלא בקצב רגוע, אבל כשהקצב עולה העסק מרגיש קצת רך מדי. לא מספיק מרוסן ולא מספיק מדויק.

בשורה התחתונה, ושוב – מדובר בשורה תחתונה על סמך התרשמות ראשונית ומוגבלת מאוד – מדובר בכלי שמציע יתרונות משמעותיים עבור מי שצריך לעבוד כל היום על הכלי, או משתמש בו כדי להגיע למקומות מרוחקים (ציידים, טיילים). אולם, מי שעצם הרכיבה היא המטרה עבורו, או לפחות חלק משמעותי מהחוויה, יעקם כנראה את האף מול תחושת "הענן המנותק" בו עוטף אותך הספורטסמן XP.