כבר כמה שבועות שאני מנסה לראות את הסרט 'נער החידות ממומביי'. סרט שללא קשר לביצועיו באוסקר (8, תודה ששאלתם), הומלץ על ידי לא מעט מחברי. לכן, לא היה מאושר ממני כאשר במסגרת ההשקה לסוזוקי אלטו החדשה ברומא, הוצג הסרט על מסכי המטוס. סוף כל סוף אני יכול לראות את הסרט בשקט, ללא הטרדות מצד בנותי הקטנות ומזוגתי שתחייה, שממילא נרדמת בסרטים...זהירות, ספויילר!
הסרט מגולל את חייו של נער רחוב, חסר השכלה דרך השעשועון הטלוויזיוני "מי רוצה להיות מיליונר?". לא אקלקל לכם את חוויית הצפייה בסרט ולא אתיימר להעביר עליו ביקורת, אלא רק אומר כי דרך השאלות בחידון במאי הסרט (דני בויל) מעביר לנו את המסר המתקתק של נער חסר כל שהצליח למרות כל הצרות להשיג את אהובת ליבו משכבר הימים.
הסרט כמובן שלא רק התאים לי, הוא גם התאים כמו כפפה לנשואת ההשקה, סוזוקי אלטו החדשה, שכמו גיבור הסרט מגיעה ממפעלי סוזוקי/מארוטי בהודו, נמצאת בתחתית שרשרת המזון וברצונה להשיג את הנערה, תרתי משמע (הסבר יגיע בפסקה הבאה). כאן בשונה מהסרט ברצונה בעיקר בנערה האירופית, היות וזו ההודית – כמו כל משפחתה – כבר אצלה בכיס ממזמן.

המפגש הראשון עם סוזוקי אלטו החדשה לא אכזב את התסריט. צי שלם של מכוניות בגוון ורוד המתין לנו בחניון. תאמינו או לא, הצבע החדש של סוזוקי הוא ממתק של ממש ובאפשרותו לשמח את ליבם של הנהגים הנרגנים ביותר על הכביש. מאוחר יותר, במסיבת העיתונאים, יספרו לנו בכירי סוזוקי מיפן כי הצבע שנבחר, כמו גם פריטי עיצוב שונים, הם תוצאה של רצונם לענות על דרישות קהל היעד שהוא – נשים וצעירים בגילאי 18-29, מאותגרים תקציבית שזוהי להם מכוניתם הראשונה.
צילום: מנהל
צי שלם בורוד מסטיק
ניגשנו בשמחה למכוניות הורדרדות וחיפשנו אחר זו עם זוג דוושות בלבד ומוט הילוכים שנע רק בציר אחד. לצערנו, לא היתה כזו בנמצא. למארגנים נאלצנו להסביר כי זו הגרסה שאנו חפצים בה היות והעם הנבחר בחר שלא להעביר את ההילוכים בעצמו. כעבור מספר רגעים הופיעו 3 מכוניות שהוסתרו בחניון אחורי. אלה אמנם התהדרו בתיבת הילוכים אוטומטית, אך נעדרו את הגוון החביב. לא נורא. ממילא ידוע שרכב בצבע ורוד נוסע לאט יותר...
הגיעו בצבע ליסינג
פרק הזמן בו המתנו למכוניות, אפשר לנו לעמוד מקרוב על עיצובה של המכונית. בין אם מדובר בצבע ורדרד או בצבע ליסינג, מדובר במכונית נאה, עם פנים עגלגלות וישבן זוויתי. בסוזוקי טוענים שההשראה לעיצוב היתה פרצוף של ילד מחייך וכאשר המטרה היתה ליצור את הרכב היעיל ביותר שניתן מבחינה אווירודינמית.
עיצוב הפנים של המכונית לעומת זאת נאה לכשעצמו עם פלסטיק בשני גוונים ובמד סל"ד המופרד מלוח המחוונים המרכזי, אך נעדר את אותה השראה המאפיינת את העיצוב החיצוני. מצד שני מדובר בעיצוב יעיל ברובו עם כפתורים גדולים וברורים (מיזוג ומערכת שמע למשל), 4 מקומות לפחיות משקה (2 בדלתות האחוריות), מקום מואר ונוח להנחת הסלולור או ה-MP3 וכו'.
תא הנוסעים של האלטו ממשיך עם הקו היעיל של סוזוקי ומציע שפע של מקום יחסית למימדים – 350 ס"מ מפגוש לפגוש. המושבים הקדמיים נוחים ומציעים תמיכה הולמת. מאחור נמצא מושב מעט קצר, אך בעל זווית משענת נוחה. יש בו מספיק מקום לילדים ולמתבגרים, אך מבוגרים יתקשו לשבת בו לאורך זמן היות ומבחינת כל מימד יש בו מקום מספק ולא יותר מזה. עם זאת, מן הראוי שוב להזכיר את יעוד הרכב, וזה אינו כולל הסעת משפחות, כך שגם אין הפתעות בכל הנוגע לתא המטען המציע נפח אכסון מצומצם.
צילום: מנהל
אין תא כפפות סגור, אבל יש תא מסמכים עמוק
אין ספק, יעילות היא המילה המאפיינת את האלטו יותר מכל – מילה שגם חזרה על עצמה לא פעם במסיבת העיתונאים – אך בשם היעילות הוקרבו מספר פרטים. למשל, ידיות אחיזה לנוסעים, כפתור בצד הנהג לפתיחת החלון החשמלי של הנוסע לצידו, תא כפפות סגור או חלון נוסעים אחורי הנפתח קונבנציונלית כלפי מטה. זה האחרון נפתח החוצה באמצעות ציר, כפי שמקובל לראות בכלי רכב עם 3 דלתות. לטענת מעצבי הרכב שנכחו בהשקה, המטרה היתה ליצור רכב קל משקל, נוח לתפעול, אך בעיקר... יעיל. "זוג מנגנונים קונבנציונליים לחלונות הנוסעים מאחור היה מוסיף עוד 10 ק"ג למכונית. אם הינו מוותרים כאן, היה צורך גם לוותר במקומות אחרים." אמר המעצב. "זאת הסיבה שהשגנו משקל עצמי טוב של 880 ק"ג (כאשר מדובר בגרסה האוטומטית)." לעומת זאת טוב לראות כי לא הכל עף מהחלון במסגרת היעילות ובשם החיסכון שכן באלטו נמצאו 6 כריות אוויר, בקרת משיכה ובקרת יציבות.

הגודל קובע
יעילות היא זו שהוליכה גם את מהנדסי המכונית, ובמקום מנוע גדול וצמא נמצא כאן יחידות כוח צנומה בעלת 3 צילינדרים בנפח ליטר אחד המייצרת 68 כ"ס. בסוזוקי טוענים כי הגרסה האוטומטית צורכת ליטר בנזין כל 19.2 ק"מ ופולטת 122 גרם CO2 לכל ק"מ נסיעה. בנוסף, הם מספרים על גרסה חסכונית עוד יותר עם מערכת עצור וסע שתוצג בקרוב. אבל עד שזו האחרונה תגיח לאוויר העולם, נתמקד במה שיש וזה על פניו אכן נראה חסכוני בדלק, אך גם נעדר במחץ. עם דף נתונים המבשר על 17 שניות ממצב עמידה ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 150 קמ"ש לא ציפינו להרבה מהמנוע, אבל גם לא ציפינו לרעד במצב סרק. שאון המנוע על אף צלילו המתכתי, חביב למדי, אך נוכחי מדי תחת לחץ.
אל המנוע משודכת תיבת הילוכים אוטומטית מודרנית אך פשוטה בעלת 4 יחסי העברה שמבצעת את מלאכתה ב.. יעילות. ההילוכים עוברים באופן חלק גם תחת רמיסת דוושת התאוצה, אך לעיתים היא מגלה סרבנות ואיטיות בביצוע קיק-דאון.
צילום: מנהל
פלסטיק בשני גוונים, אך מלבד מד סל"ד מופרד העיצוב נעדר השראה
מחוץ לעיר מציעה האלטו התנהלות סבירה וקלילה. 2,900 סל"ד ב-100 קמ"ש גורמים לאלטו להתגלגל בשקט יחסי, אך מעל מהירות זו רעש הרוח מתחיל לחדור לתא הנוסעים. נוחות הנסיעה על כבישי האוטוסטרדה האיטלקים, טובה אך אינה פורצת גבולות וכך המצב גם בעיר, מקום מחייתה הטבעי של המכונית – האלטו מציעה התנהלות סבירה ולא יותר. היא אמנם קטנה וקלת משקל, אך תיגבור הכוח להגה למשל, מרגיש כבד במצב עמידה עם מן פרץ כוח ברגע שהמכונית מתחילה לנוע. לא בדיוק נוח לתמרון חניה בעיר צפופה. נוחות הנסיעה במגרש העירוני טובה לנוסעים מלפנים אך אלה מאחור התלוננו על קופצנות יתר והמולת רעשים. עם זאת מן הראוי לציין כי גם על כבישי האבנים של פרברי רומא האלטו שמרה על שקט מופתי; אין צקצוקי פלסטיק או שאר זמזומים המעידים על חיסכון יתר באיכות ההרכבה.

הוליווד או בוליווד
בנער החידות ממומביי, כמו בסרט בוליוודי מוצלח, הנער זוכה בנערה. במקרה של האלטו, סוף זה אינו ברור, בעיקר בשל תג מחיר שטרם נקבע. ב'מכשירי תנועה', יבואנית סוזוקי, מבטיחים מחיר אטרקטיבי ותחרותי אך לא מתחייבים להעניק למכונית את התואר "המכונית הזולה בישראל".
בנוסף, בעוד קהל היעד של היצרנית ברור והחלטי, זה של סוזוקי ישראל ברור פחות, בין היתר היות ועד לפני מספר חודשים, בשוק הישראלי נמכרו פחות מ-150 מכוניות בקטגוריה זו – כולן מדגמי פנדה של פיאט. מאז, השוק מעט השתנה ולהיצע המקומי נוספו דגמי 107 של פיז'ו ובעיקר דגמי i10 של יונדאי, אך האם הצרכן הישראלי מוכן למכונית קטנה ובסיסית?
תשובה לשאלה זו תלויה מהיכן מגיע הצרכן, האם מהשוק המוסדי או מזה הפרטי?
צילום: מנהל
אלטו אינה פורצת גבולות, אלא מציעה התנהלות סבירה
בעת האחרונה סוזוקי אינה משחקת עם דגמיה בשוק המוסדי – בעיקר בגלל שהיא מקבלת יותר עבור דגמיה מהלקוח הפרטי. כשיש לה רכב להציע, ליאנה למשל, היא יודעת להילחם על ליטרת הבשר שלה. מכשירי תנועה, אינם מצהירים על כניסה לשוק זה ואף אינם מדווחים על הוספת הגרסה הידנית של האלטו להיצע המקומי (מכונית שיכולה להגיע לחברות ההשכרה למשל), אבל באמתחתם לא רק אלטו חדשה (עם מנוע 1.0 ליטר) אלא גם ספלאש חדשה (עם מנוע 1.2 ליטר). הוסיפו לכך את הסוויפט הקיימת (מנוע 1.5 ליטר) ותבינו שליבואנית מספר רב של דגמים בטווח מחיר צר, שנראה כי יחייב אותה להיכנס לשוק המוסדי עם אחת מהמכוניות החדשות שתגענה לישראל בסביבות מאי.
במקרה של השוק הפרטי נראה שהמצב מורכב יותר שכן לא בטוח כי הלקוח הישראלי מוכן לרכב עירוני בסיסי; גם אם מדובר בסטודנט שזהו רכבו הראשון, או רווק שמצבו הכלכלי הדוחק מאפשר לו רכב בסיסי בלבד.