במחצית הראשונה של העשור הנוכחי, הדגם הנמכר ביותר בהיצע של קייטרהם – היצרנית הבריטית של ה-7 על שלל גרסותיה – היה הסופרלייט R300. סדרת הסופרלייט בכללותה היא הקרבית ביותר של קייטרהם, עם גימור ספרטני ושימוש רב בחומרים קלים לחסכון במשקל; המכוניות שוקלות רק קצת מעל 500 ק"ג. ה-R300 היא החלשה ביותר בסדרה, כאשר מעליה נמצאות ה-R400 וה-R500 האימתניות, אבל "חלש" הוא ענין יחסי: המספרים בסדרה זו מייצגים את פחות-או-יותר את יחס ההספק-משקל בקילוגרם לטון.
ה-R300 המקורית צוידה במנוע רובר 1.8 ל', אבל רובר הוא מקור שכבר מזמן אינו מסוגל לספק מנועים לאף אחד, והייצור הופסק. בשנים האחרונות הספיקה קייטרהם להשיק מחדש את ה-R400 וה-R500, עם מנועי פורד מודרניים; עכשיו מגיע תור האח הקטן, ה-R300. מנוע הפורד 2.0 ל' כוון כאן לספק 175 כ"ס, שאולי לא נשמע הרבה; אבל הסוסים הללו מזיזים מכונית ששוקלת 515 ק"ג בלבד (בסיוע משטחי קרבון לא מעטים ואבזור ספרטני, ודרך תיבת 6 הילוכים ידנית), מה שנותן יחס הספק-משקל של 339 כ"ס לטון – טוב יותר מפורשה 911, למשל. זה מספיק כדי להאיץ מ-0 ל-60 מייל/שעה ב-4.5 שניות, ולהגיע ל-225 קמ"ש. מבחינת (חוסר) האבזור ו(העדר) הפרקטיות, מכונית זו – כמו אחיותיה החזקות יותר – מתאימה לשמש בעיקר לימי מסלול, וככזו היא צעצוע יקר למדי – החל מכ-25,000 ליש"ט לקיט להרכבה עצמית, ומ-28,000 ליש"ט כמכונית שלמה. בחירה מתוך רשימת האופציות הארוכה תוסיף למחיר, כמובן – אפשר למצוא מערכת מדידה ואגירת נתונים מתוצרת Stack, מנוע עם עוקת שמן יבשה (Dry Sump), ודיפרנציאל אחורי מוגבל החלקה (שלנו נראה פשוט הכרחי).
אם אתם מעוניינים בביצועים דומים אך בחבילה קצת יותר פרקטית לשימוש יומיומי, תוכלו לבחור בגרסת ה"רודספורט 175". אותו המנוע מוצע כאן במכונית עם כיול מיתלים פחות נוקשה, שמוותרת על שימוש בקרבון אך מוסיפה מערכת חימום, גג ודלתות; גרסה זו מסתפקת בתיבת 5 הילוכים והמשקל הוא 550 ק"ג, כך שהתאוצה ל-60 מייל/שעה אורכת כאן 4.8 שניות. הרודספורט 175 מצטרפת לאחיותיה בסדרה, 125 ו-150, שמצוידות במנוע פורד 1.6 ל'. המחירים נמוכים ב-3,000 ליש"ט משל ה-R300. לנהגים מגודלי-האברים שבינינו אנו שמחים לבשר כי את שתי המכוניות ניתן לקבל בגרסת SV, שהיא ארוכה ב-8 ס"מ ורחבה ב-11 ס"מ... אבל עדיין זעירה וקלילה על פי כל קנה מידה.