לתערוכת פריז השנה הגיעה סיטרואן לא רק עם מכוניות תצוגה וגרסאות חדשות, אלא גם עם דה-שבו צפרדעית לציון 60 שנה לבכורת הדגם. אנחנו ניצלנו את ההזדמנות לחזור בזמן ולסכם את תולדות אחת המכוניות היותר אהובות ומוכרות בעולם.כמעט 41 שנות ייצור ולא פחות מ-3,868,633 יחידות
סיפור חייה של הדה-שבו או אם תרצו של ה-2CV (כסימול טכני של שני כ"ס) מתחיל בשנת 1936 כאשר מתכנניה נדרשו ע"י מנהל סיטרואן דאז ואבי הטרקסיון אוונט, פייר בולנגר (Pierre-Jules Boulanger), להציג מכונית פשוטה ואמינה אשר תוכל לאכלס ארבעה מבוגרים עם 50 קילוגרם מטען ולהסיעם בנוחות במהירות של חמישים קמ"ש לפחות. שם הקוד שנקבע לפרויקט היה 'TPV' (ר"ת: 'Très Petite Voiture', מכונית קטנה מאד).
סיטרואן בתערוכת פריז 2008:
שנה מאוחר יותר כבר הוצגו אבות הטיפוס הראשונים. אלה נבנו על בסיס ההנעה הקדמית של הטרקסיון אוונט (מכונית הסלון של החברה באותה העת, וחלוצת ההנעה הקדמית) והונעו במנוע 500 סמ"ק, תרומת אופנוע ב.מ.וו. שימוש באלומיניום יחד עם מגנזיום בזרועות המתלים (ממש אקזוטיקה) על משקל כללי של כחצי טון, איפשרו נסיעה של כ-65 קמ"ש וצריכת דלק של כ-23 ק"מ לליטר אחד.
צילום: מנהל
אב הטיפוס שתום העין

עד 1939 יוצרו כ-250 אבות טיפוס, ללא החומרים האקזוטיים, כהכנה לייצור לאחר תערוכת פריז של אותה שנה. תערוכה אשר מעולם לא נערכה בשל פרוץ מלחמת העולם השנייה. מלבד מכונית אחת שהוחבאה באסם נידח, סיטרואן עצמה השמידה את כל המכוניות. לשמחתם של אנשי סיטרואן האחת שהוחבאה שרדה ו-1946 חזר הצוות והתאסף. הפרויקט שוב קרם עור מתכתי וגידים מכאניים. בכדי לשמור על סודיות הפרויקט, רכשה סיטרואן חלקת אדמה ממערב לפריז, עליה יושבים חלק ממתקני המבחן של החברה עד היום.
ב-7 באוקטובר 1948 הוצגה המכונית בתערוכת פריז ע"י הוגה הרעיון ובנוכחות נשיא צרפת, וינסנט אוריול (Vincent Auriol) ומייד זכתה לאהדה. המכונית העגלגלה בעלת מנוע הבוקסר (שני צילינדרים קירור אוויר ומצנן שמן), ממדים קומפקטיים וחזית שובת הלב משכה את הקהל לדוכן של סיטרואן. עד כמה משכה? באו נאמר כי ב-1950 צבר ההזמנות עמד על כשש שנות אספקה (!)
צילום: מנהל
מינימליזם במלוא מובן המילה
עם הצגתה שקדו בחברה על הרחבת המגוון; ב-1951 נוספה לסדרה גרסת הוואן (AU), וב-1954 הוצג מנוע 425 סמ"ק חדש. ב-1956 יוצרו 95,864 יחידות ולאחר שנה יוצרו יותר מ-100,00 יחידות. בשנת 1958 הוצגה הסהארה, מכונית 4X4 במובן המופרך של המילה, קרי שני מנועים ושתי תיבות הילוכים – אחד לכל ציר, ומכאן ההנעה הכפולה. אלה אפשרו למכונית להציע יכולת שטח לא ראה כלל וכלל ממנה תוכלו להתרשם הכתבה נפרדת שכבר הופיע באתר. לחצו כאן. מכונית זו נכנסה לייצור בשנת 1960, אך מחירה הגבוה – כפול ממחיר דה-שבו רגילה – היה בין הגורמים שמנעו ממנה להפוך לסיפור הצלחה ועד 1966 יוצרו ממנה 684 יחידות בלבד. אגב, לארץ הגיעו כארבעה יחידות למקורות ולחברת חשמל. אחת אפילו שרדה.
באותה שנה בה הוצגה הסהארה גם עברה המכונית את מתיחת הפנים הראשונה והמשמעותית. רענון שכלל תא נוסעים חדש, חמישה פסי מתכת על מכסה המנוע וכונסי צד קטנים. ב-1961 הגיע מנוע חדש עם 13.5 כ"ס (אשר אפשר למכונית להגיע ל-85 קמ"ש ולהציע צריכת דלק של 18.5 ק"מ לליטר), כאשר בשנים שלאחר מכן זכתה המכונית לעדכונים נוספים; ב-1964 הוחלפו צירי הדלתות הקדמיים מכיוון התנועה ("דלתות התאבדות") לכיוון המודרני וב-1966 זכה הגריל לשלושה פסי אלומיניום והפגושים לפס פלסטיק.
צילום: מנהל
עוד אחד מהמרוצים בהם השתתפה
בשנות החמישים והששים זכתה המכונית לפרסום נוסף בזכות לואי דה-פינס אשר שיתפה במספר סרטים היתוליים שלו ובשנות השבעים השתתפה המכונית בראלי פריז קאבול. בתערוכת פריז של 1968 הציגה היצרנית מנוע חדש. נפח המנוע עמד על 602 סמ"ק (28 כ"ס), אפשר למכונית לצרוך דלק נטול עופרת ומבחינת רשויות המס הקפיץ את ה-2CV לקבוצה הבאה. שנתיים מאוחר יותר הוצגה גרסה חזקה יותר של המנוע עם 33 כ"ס. היתה זו הדה-שבו החזקה ביותר ביצור אשר אפשרה למכונית לפתח לא פחות מ-105 קמ"ש מרביים. באותה עת עברה המכונית עדכונים נוספים כגון החלפת הפנסים העגולים ברבועים והוספת חלון צד שלישי בקורה C (מאחורי הדלתות האחוריות).
בשנת 1976 הוצג הספיישל אשר...צעד לאחור והראה ירידה ברמת האבזור, לבקשת הקהל. בשנת 1981 שוב הופיע דה-שבו בסרט, הפעם לצד רוג'ר מור ב'לעינך בלבד' שמסדרת סרטי ג'יימס בונד. אגב, הדה-שבו הצהבהבה שככבה באקרנים שופרה והכילה מנוע 1.1 ליטרים של GS אבל זה כבר באמת סרט אחר.
צילום: מנהל
בתחילת שנות השמונים גם הוצג דגם הצ'רלסטון – גרסה שבתערוכת פריז השנה זכתה למחווה בדמות ה-C3 פלוראיל צ'רלסטון – כאשר ב-1985 הופיע גרסת 'דולי' שהציגה סכמת צבעים ייחודית משל עצמה. עוד גרסה מיוחדת ואהובה הייתה ה'קוקוריקו'. גרסה זו הוכיחה שלסיטרואן יש חוש פטריוטי מפותח – סכמת הצביעה הייתה הטרי קולור הצרפתי. הסיסמה הקליטה בה פורסמה המכונית הייתה "סיטרואן זו היא אכן יותר מדי". אגב נציין כי אחת מגרסאות הדה-שבו אף השתתפה ב-1989 בראלי פריז דאקאר, אולם לא סיימה.
צילום: מנהל
|דה-שבו צ'רלסטון
לאחר כמעט 41 שנה, בפברואר 1989, פסק ייצור הדה-שבו בצרפת. זה אמנם המשיך בפורטוגל עד 1990, אבל ב-17 ליולי בשעה 16:00 לאחר 3,868,633 יחידות שנוצרו סה"כ, נדם גם פס ייצור זה.
למכונית מאות מועדוני מעריצים, גם בארץ (לא פלא בהתחשב בבסיסיות שלה ובעובדה ששירתה בצה"ל בשנות השישים), ספקי חלפים, תחרויות ומפגשים שנתיים ברחבי הגלובוס. אם זאת, נראה כי מינימליזם מוטורי כפי שהיא הייתה, לא יחזור הואיל והנהג המודרני מצפה להרבה יותר מסתם תחבורה בסיסית ובטיחות.