שמו של ג'וטו ביזאריני הוא אחד הנערצים ביותר בהיסטוריה של הרכב, ובודאי ראוי להשמע בנשימה אחת עם אנצו פרארי, פרוצ'יו למבורגיני ואולי אף פרדיננד פורשה. אחרי הכל מדובר באדם שעבד בצמוד לשני הראשונים, שאחראי ליצירת-אלמוות נערצת כמו הפרארי 250 GTO, שתכנן את מנוע ה-V12 הראשון של למבורגיני, ושעוד הספיק לתכנן את האיסו גריפו בטרם הפך ליצרן בזכות עצמו ויצר את ה-5300 המדהימה.מבלי להכנס עמוק מדי להיסטוריה של ביזאריני, נזכיר רק כי למעשה פסק מלייצר מכוניות בסוף שנות ה-60 ומאז עסק בהיבטים שונים של עיצוב תעשייתי. ב-2002 מכר את הזכויות לשמו לחברת VGM האיטלקית, אשר מנסה להקים מחדש את המותג והציגה אבטיפוס של מכונית-על בשם GTS גפארדו (ברדלס באיטלקית). המכונית הוצגה בתערוכת ז'נבה 2005 שכאבטיפוס עם נתונים מרשימים, אך מאז לא שמענו הרבה על הפרוייקט.
עכשיו צץ מחדש השם ביזאריני – אך בשלב זה לא הצלחנו לברר מאיזה כיוון, בדיוק. מה שאנו יודעים לומר הוא כי המכונית שאתם רואים כאן מכונה P538, על שם אחד מדגמי העבר המהוללים ביותר של ביזאריני וכנראה הנדיר מכולם, משנת 1966-7. ה-P538 נולדה כמכונית מירוץ; שמה נובע מנפח המנוע, 5.3 ל', וממספר הצילינדרים, 8, שכן הגרסאות הראשונות צוידו במנועי שברולט קורבט. מאוחר יותר הוכנו גם שתי גרסאות עם מנועי למבורגיני V12, וכך זכה ביזאריני לחזות במכונית פרי ידיו שגם נשאה מנוע שהוא עצמו תכנן. ה-P538 שימשה כבסיס המכני של מכונית התצוגה הראשונה של ג'וג'ארו, הביזאריני מאנטה, שהוצגה בתערוכת ז'נבה 1968.
העיצוב המחודש שאתם רואים כאן – עיבוד מחשב, כמובן – נושא קווי דמיון ברורים ל-P538 הפתוחה מלפני יותר מ-40 שנה; אחראי לו סטפן שולצה, מי שזכה בתחרות העיצוב של פיז'ו לפני מספר שנים עם ה-4002, ולאחרונה יצר את העיצוב לגלגול החדש של הדה-טומאסו פנטרה. עוד אנו יודעים כי המנוע – ממש כמו ב-538 המקורית – מגיע משברולט קורבט, ה-LS7 של ה-Z06 הנוכחית (מה שאומר נפח של 7.0 ל' והספק של 550 כ"ס). המשקל הוא "בין 1,000 ל-1,200 ק"ג", וזה מספיק טוב בשבילנו.