ה-LRV – רכב החלל שהגיח מגחון האפולו 11 ב-1969 - פוגש מצע לא מוכר עד אז עבור בני האדם, ונעל צמיגי גודייר שפותחו במיוחד עבורו. עתה עוסקת גודייר שוב בפרויקט פיתוח צמיג עבור נאס^א שאמור להיות ^דור העתיד של צמיגי החלל^ שישמשו כלי רכב שיסעו על פני הירח והמאדים במשימות חלל עתידיות. המדובר במשימה לא ממש פשוטה, שכן התנאים בהם אמור צמיג שכזה לתפקד הנם קיצוניים ביותר ולא מעט מדדים לגבי יעדי הפעולה טרם ברורים או ידועים. מן הסתם גם אין כבישים או דרכים סלולות על הירח או על המאדים... הצמיג החדש – הנראה בתמונה – מהווה למעשה המשך פיתוח של הצמיג המקורי מסוף שנות ה-60; אנשי נאס^א וגודייר ניתחו את מבנה הצמיג באמצעות מחשבים רבי-עוצמה. כמובן ששימוש בגומי או כל חומר דומה אחר לא בא בחשבון, בשל תנאי האקלים הקיצוניים על פני הירח (מינוס 120 מעלות בלילה, פלוס 150 מעלות ביום....). לפיכך הצמיג היה עשוי מתכת - מיתרי פסנתר ארוגים שהעניקו לו גמישות, עמידה בעומסים (במשקל של עד 27 ק^ג – שווה ערך לכ-160 ק^ג על כדור הארץ) ואחיזה טובה בקרקע החולית ומשובשת על הירח. לאחר ^חקר^ הצמיג נבנו העתקים מדויקים של הצמיג המקורי והועברו סדרת ניסויים עד לפירוקם, בכדי לגלות את נקודות התורפה. בשלב זה הוחל בתכנון הצמיג העתידי. הדרישות מהצמיג העתידי של ^רכבי הירח^ (או ^המאדים^) של נאס^א גבוהות בהרבה וכוללות נשיאת משקל של 270 ק^ג (על הירח; שווה ערך לכ-1,600 ק^ג לצמיג על כדור הארץ) ועמידות בנסיעה למרחק של עד 12,000 ק^מ. נכון להיום נמצאים הצמיגים בסדרת ניסויים מפרכת שיארכו עד תחילת 2009. או-אז ייוצר סט ראשון של צמיג ^לקראת ייצור^ שיותקן על רכב החלל המיועד ועליו יעבור את השלמת הניסויים עד לקבלת התוצאות הרצויות והאישור לייצורם. דייב גאלמינג, המדען הראשי של גודייר אומרי כי ההחלטה לחבור לנאס^א לטובת משימת פיתוח זו היתה טבעית בהתחשב ביעד הפרויקט, אבל ^אנו מצפים שהפרויקט יתווה את הדרך לפיתוח צמיגים א-פניאומטיים לשימוש אצלנו, על כדור הארץ^. וזה כבר רעיון ששווה לעקוב אחריו.