המזראטי הראשונה של זאגאטו - אוטו

המזראטי הראשונה של זאגאטו

מה הקשר בין זאגאטו, פספוס של וויקיפדיה ושיאי מהירות עולמיים? קראו והבינו...

אתר 'וויקיפדיה' הוא מקור נהדר למידע מרוכז על כל נושא שבעולם, כמעט. האנציקלופדיה הוירטואלית הזו היא ללא ספק פרוייקט מופלא – ובדיוק מהסיבה הזו אני נהנה לגלות שם מפעם לפעם טעויות והשמטות קטנות. הנה דוגמה. השבוע התבשרנו על המזראטי הייחודית שבונה סדנת זאגאטו – וכרגיל, אנו קופצים על ההזדמנות כדי לפשפש בנבכי העבר ולבחון את ההיסטוריה המשותפת של זאגאטו ומזראטי. ובאופן כמעט בלתי נמנע, אנו מגלים הפתעה או שתים בדרך... אוגו זאגאטו הקים את הסדנה שלו ב-1919, חמש שנים אחרי שהאחים מזראטי הקימו את בית המלאכה שלהם בבולוניה. אבל לקח לאחים יותר מעשור כדי לייצר את המכונית הראשונה הנושאת את שמם: ה'טיפו 26' ב-1926. ארבע שנים אחר כך הופיעה המזראטי הראשונה שנשאה מרכב זאגאטו. אבל במקרה זה, הבסיס של מזראטי הרבה יותר מעניין מהעיצוב. היתה זו המזראטי 'טיפו V4', ואם אתם כמוני חשבתם שמדובר על תצורת המנוע אז זהו, שלא. האות V אכן מסמלת שמדובר במנוע V, אבל הספרה 4 מייצגת את נפח המנוע בליטרים, ולא את מספר הצילינדרים. ובמנוע הזה, חברים, היו לא פחות מ-16 צילינדרים – והוא הופיע ב-1929, לפני ה-V16 של קאדילק, לפני ה-V16 של אוטו-יוניון. לפני כולם, עד כמה שהצלחתי לברר. אם נחזור לרגע לוויקפדיה, הרי שהערך 'V16' מטופל שם היטב; נדמה לי שמוזכרות שם כל המכוניות, חוקיות לכביש או למירוצים בלבד, שהיו בעלות מנוע כזה – למעט אחת, ודווקא הראשונה מכולן: המזראטי טיפו V4. הגאונות ההנדסית של האחים מזראטי היא שאיפשרה את עצם קיום המנוע המסובך הזה, אשר נוצר – כפי שניתן לראות בתצלום משמאל – על-ידי חיבור שני מנועי V8 (של הטיפו 26, מכוניתם הראשונה של המזראטים) זה בצד זה. כל אחד מהמנועים הללו היה בעל תצורת גל-זיזים עילי כפול, והיצירה המורכבת כללה 32 שסתומים, 64 קפיצי שסתומים, 55 מיסבי כדורים, ארבע משאבות שמן, 27 גלגלי שיניים (ועוד 8 במשאבות השמן), וכמובן שני גלי ארכובה שחלקו שימוש בבלוק מנוע משותף. מערכת גלגלי שיניים מורכבת אפשרה לשני המנועים להסתובב באותו כיוון. כמנהג אותם ימים היה זה מנוע בעל מהלך בוכנה ארוך בהרבה מקוטרה, 8.2 ס"מ לעומת 6.2 ס"מ; מנועים שכאלו מתקשים לנשום בסל"ד גבוה, אך במקרה זה תכונה זו לא הוותה מכשול שכן צמד מגדשי-על, אחד לכל מנוע, דאגו היטב למילוי הצילינדרים. במונחים של אותם ימים התפוקה היתה פנומנלית: 305 כ"ס (ב-5,500 סל"ד, ומ-4 ליטרים להזכירכם)! עם משקל של 1,050 ק"ג בלבד, לא פלא שהטיפו V4 שברה כבר בשנת הופעתה את שיא המהירות העולמי למרחק של 10 ק"מ לקטגוריה שלה (C, לנפח מנוע עד 5 ל')והציבה אותו על כמעט 250 קמ"ש. שמונה שנים תמימות נדרשו לשבירת שיא זה – על-ידי לא אחר מאשר ברנד רוזמייר, שנהג ב... אוטו יוניון עם 16 צילינדרים, ב-1937 – שנת שבירת-שיאים סיטונאית. רק שתי טיפו V4 יוצרו, אחת למירוצים (שהגיעה להישגים נאים והיתה קרובה לנצח את המילה-מילייה של 1929, עד שנכנעה לתקלה טכנית) ואחת חוקית לכביש. זו האחרונה היא שזכתה למרכב זאגאטו פתוח, "ספיידר", אשר נראה בתמונה משמאל עם דוגמן אלמוני מאחורי ההגה; אלא שהמכונית מעולם לא הגיעה לייצור סדרתי. ב-1932 הופיעה גרסה מוגדלת של המנוע, בנפח 4.9 ל', והמכונית (שיועדה למסלול בלבד) זכתה בהתאם לכינוי V5; קריירת המירוצים שלה לא היתה מזהירה אך המנוע, שהגיע להספקים עד 360 כ"ס, מצא לעצמו שימוש במירוצי... סירות. אחד ממתחרי-המים היותר מוכרים בשנות ה-30 בנה לעצמו סירה עם שימוש בשני מנועי טיפו V5, אשר חוברו כך שאחד הסתובב בכיוון הפוך מהשני. למעשה היו כאן ארבעה מנועי V8 שחוברו להם יחדיו! זהו רק חלק קטן מהשימוש הרב שנעשה במנועי מזראטי בסירות מירוץ במרוצת השנים, אבל בואו ולא נסטה יותר מדי מענייננו... וכמובן, גם לשיתוף הפעולה בין מזראטי לזאגאטו היה המשך פורה ומאריך-שנים. הפרק האחרון – בינתיים – נרשם בסוף שבוע זה ב'וילה ד'אסטה' שבאיטליה.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות