בעולם המודרני, נדמה לפעמים כי מראה זה הכל. לא צריך סטיילסט מדופלם כדי לדעת שבשביל להיראות טוב צריך לבחור את הבגדים הנכונים, אבל אם אתה רוצה שיסובבו אחריך את הראש כשאת/ה עובר/ת ברחוב, כדאי גם לדאוג להראות שונה מכולם. דודג', כך נראה, הפנימו את כללי היסוד הנ^ל. פשוט אין סיכוי שיעבור לידכם דודג' ניטרו (Nitro) מבלי שתשימו לב – לא עם גריל הניקל המגודל, הכנפיים המנופחות והאגרסיביות וחישוקי ה-^20 שרכב המבחן צויד בהם. היבואן המקומי הבין זאת גם כן, והצהיר כי נתח נכבד מן המשלוח הראשון הוזמן בצבע שחור מבריק ומאיים מהסיבה הזו בדיוק. במבט מהצד נשמר המראה האגרסיבי עם קווים חדים וחלונות קטנים המשאירים רושם של שריונית – מי אמר ^האמר^?. הניטרו מוגדר על-ידי היצרן כרכב פנאי בינוני, ובמפורש לא מייעד אותו לקיפוץ הרים וניתור מעל מכשולים, נזהרים מאוד לא לדרוך בטריטוריה של האחות Jeep. הניטרו מכוון לנישה גדולה הרבה יותר – לקוחות שרוצים את הישיבה הגבוהה ואת מראה השטח הקשוח (ואם אפשר גלגל תלוי על הדלת האחורית, בכלל טוב), אבל השטח היחידי שהגלגלים יתלכלכו ממנו יהיה בשביל כבוש או מעט חול ביום שבת ליד הים.
דודג' מבינים ללב הרוכשים (והרוכשות) והם שומרים על האווירה הקשוחה גם בתא הנוסעים. מלפנים פרוס מכסה מנוע שטוח וארוך – טוב לתחושת ה-^זוז לי מהדרך^, אבל קצת פחות טוב בשביל לצאת מהחניה באמצע ת^א. החלונות קטנים והראות החוצה (גם הודות לקורה A מגודלת) לא זוכה לציון גבוה. לגבוהים יפריע גם הכסא הגבוה יחסית גם במצבו הנמוך ביותר. לא ברור אם זו חלק מהאווירה הקשוחה, אבל תא הנוסעים שחור משחור ומרגיש פחות איכותי מהמצופה עם חלקי פלסטיק החתוכים בצורה חדה, איכות הרכבה שיכלה להיות טובה יותר ופלסטיקים חלולים ופשוטים. אחרי ההתמקמות במושב הנהג תגלו שאין איפה להניח את רגל שמאל, וכי בכלל המקום לרגליים יכול להיות טוב יותר. בתחום המרחב לא נרשמו תלונות במושב הקדמי, וגם גבוהים לא יתקלו בבעיה למרות גג השמש שהיה ברכב המבחן. מעבר למושב האחורי חושף תמונה מעט פחות מושלמת – מרווח הראש והברכיים טוב, אבל כפות הרגליים לא זוכות למרחב מספק. המושב עצמו בעל בסיס קצר מדי, שעלול להפריע לבעלי גובה ממוצע ומעלה, אולם לחיוב נציין כי ניתן לכוון את זווית המשענת וליהנות מה-DVD שמסכו נמצא בין המושבים הקדמיים (אם כי ככל הנראה אופציה זו לא תגיע לארץ). ואם כבר הזכרנו את הארץ, לנוסעים מאחור צריכים לקוות שאלו מלפנים יפעילו את המיזוג במהירות גבוהה, מכיוון שאין יציאות אוויר מאחור. בצד הבטיחות נציין את בקרת היציבות המוצעת כסטנדרט (עם מערכת למניעת התהפכות) בשילוב עם ארבע כריות אוויר – שתיים קדמיות ושני ווילונות, ללא כריות צד.
הניטרו נע בכביש בעזרת הגלגלים האחוריים בלבד, ובשטח תוכלו להעביר להנעה כפולה בלחיצת כפתור (תוך כדי נסיעה, בכל מהירות). היצע המנועים כולל מנוע דיזל אחד, בנפח 2.8 ל' המספק 177 כ^ס ומשודך לתיבה ידנית (6 היל') או אוטו', 5 היל'. לחובבי הבנזין מוצעים צמד מנועי V6, הראשון בנפח 3.7 ל' מספק 205 כ^ס ומשודך לתיבה אוטו' בעלת 4 יחסי העברה והמנוע הבכיר, בנפח 4.0 ל' המספק 260 כ^ס ומשודך לתיבה אוטו' 5 הילוכים.
נסיעת המבחן התבצעה בדגם הבכיר, R/T (שלא יגיע לארץ), שצויד במנוע בנזין 4.0 ל' המשודך לתיבה אוטומטית. שלא במפתיע, המנוע הרשים עם כוח זמין כבר בסל^ד נמוך המשולב בחיבה לריצה מהירה לסל^ד גבוה עד לשיא ההספק ב-6000 סל^ד. למנוע צליל בס יפה אך הוא חודר יותר מדי לתא הנוסעים. תיבת ההילוכים חובטת בהעברות תחת עומס ובעלת אפשרות לתפעול ידני (הבורר זז שמאלה-ימינה, כנהוג במרצדס) עצמאי שלא יעביר הילוך גם במנתק ההצתה, אך עם זאת ניתן לבצע קיק דאון גם כאשר ההילוך אמור להישאר נעול. השורשים האמריקאים בולטים עם תחילת הנסיעה: ההגה רך במיוחד וחסר תקשורת לחלוטין, וגם הבלמים חסרי תחושה ודורשים לחיצה חזקה כדי לקבל עצירה החלטית. לפחות המתלים נמלטו מהמורשת הגנטית – הם לא רכים או רופסים, אם כי הם התקשו להתמודד עם גלים במהירות שיוט של כמאה קמ^ש. נוחות הנסיעה בכביש המהיר מעט נוקשה ומציגה שיפור קל במהירויות נמוכות יותר, אך המבחן האמיתי יהיה בכבישי הארץ המצולקים ולא בכבישי אירופה החלקים. לטובתו של הניטרו נציין כי הדגמים אשר יגיעו לארץ ינעלו צמיגים במידות שפויות יותר שיסייעו בשיפור הנוחות.
פרק השטח בהשקה היה קצר יחסית, ולא היווה בעיה לרכב למרות שנעל צמיגי כביש טהורים. דודג' טרחו לציין לכל מי ששאל (וגם למי שלא) כי הניטרו אינו מיועד ליותר משטח רך, אבל אנו מניחים שלרב הרוכשים היכולת הבסיסית הזו תספיק. לסיום נציין כי לארץ תגיע גרסת ה-3.7 ל', שמוותרת כאמור על 55 כ^ס והילוך נוסף בתיבה בהשוואה לגרסה בה נהגנו, ונאלץ להמתין עד להגעת הרכב לארץ כדי להתרשם מהמנוע הנ^ל.
יחד עם הקאליבר נראה כי לדודג' קלפים חזקים, או לכל הפחות יחודיים, בנסיונה לחדור מחדש לשוק הישראלי (והאירופאי). הניטרו לא מושלם, איכות החומרים בפנים טעונה שיפור, התחושה עדיין מעט אמריקאית, ולא לחיוב. אך הניטרו מציע מראה קרבי במחיר קוסם, כאשר היבואן המקומי מקווה להציע את גרסת הבסיס במחיר שנושק ל-200 אלף ש^ח ואת הגרסה המאובזרת יותר בתוספת של 40 אלף ש^ח. במחיר הזה, למי שרוצה להיראות, מדובר בחבילה מעניינת.
סרטון וידאו: דודג' נייטרו R/T, בחוץ ובפנים >
סרטון וידאו: דודג' נייטרו R/T בנסיעה >
