זהו, האקשן נגמר. ראלי בריטניה חזר להיות האקורד האחרון של עונת ה-WRC, אך סיים אותה בקול ענות חלושה, שלא באשמתו. העונה הזו הסתיימה כבר לפני שלושה אירועים, כאשר לואב הפך לאלוף מבלי שאפילו החל את ראלי אוסטרליה. שלושה שבועות מאוחר יותר, בניו-זילנד, לואב עדיין בבית ופורד הופכת לאלופת הקבוצות בפעם הראשונה מזה 27 שנים. כך, ללא סיכון לתוארו וללא סיכוי לספק את אליפות הקבוצות לקרונוס, לואב נשאר להחלים בבית גם בראלי המסיים את העונה. התוצאה הייתה ראלי משעמם ובטוח, בו הוביל גרונהולם מההתחלה ועד הסוף. בתחילה נראה היה כי יריבו העיקרי יהיה, כרגיל, בן קבוצתו הירבונן, אך הפיני הצעיר ביצע טעות לא אופיינית באמצע הסטייג' הראשון ועיקם את תחתית מכוניתו בפגיעה באבן. הקצב שלו לא נפגע והוא סיים שני בשלושת הסטייג'ים הראשונים, אך נאלץ לפרוש מהראלי לאחר בדיקה של המחלקה הטכנית של ה-FIA, שמצאה כי כלוב ההתהפכות שלו נפגע בתאונה. גרונהולם לא הרשה לעצמו לבצע טעות דומה, ולמרות פספוס קטן של צומת ביום השלישי של התחרות, הוא סיים את הראלי במקום הראשון. לפורד זוהי הפעם הראשונה מאז 1979 שהיא מנצחת בראלי בריטניה – עוד סיבה למסיבה עבור הקבוצה. לאחר פטירת מכוניותו של הירבונן, ירש פטר סולברג את המקום השני ופצח בקרב מול מנפרד סטוהל. השניים החליפו מקומות מספר פעמים כאשר סולברג היה מהיר יותר בבירור, אך איבד זמן רב לאחר שהחליק מחוץ לשביל פעמיים ביום השני – בפעם הראשונה בתת היגוי לתוך תעלה, ובפעם השנייה בתאונה שפגעה במוט ההיגוי שלו. את היום השלישי הוא פתח בסערה וקיצץ שניות רבות מהרווח שנוצר בינו לבין סטוהל, אך תקר באמצע פנייה חדה גרם לסיבסובו ולאיבוד זמן נוסף. כך זכה סטוהל בפעם השנייה בקריירה לעלות על המקום השני בפודיום בעוד סולברג מסיים שלישי. במקום הרביעי סיים נהג לא מוכר במיוחד, שלו זו התוצאה הטובה בקריירה. ג'רי-מאטי לטוולה הגיע לראלי זה כנהגה השני של קבוצת סטובארט-VK-פורד המדשדשת, וסיפק תוצאה חלומית עבורו ועבור קבוצתו. בגרות, כישרון, עמידה בלחצים ובעיקר נהיגה מאוד מאוד מהירה הם שסיפקו לו את המקום הנכסף, והפודיום לא היה כל כך רחוק... קסאוויר פונס היה שוב נהגה הראשי של קרונוס, וסיים במקום החמישי והמצוין עבורו. כריס אטקינסון נתן לסובארו את הנקודות של המקום השישי ודניאל סורדו סיפק לקרונוס את המקום השביעי. במקום השמיני התייצב שם מוכר מהעונה הקודמת, שלא התבלט כלל העונה - פרנסואה דובאל התחרה עם סקודה פרטית וסגר את הטבלה. אז איזו עונה זו הייתה? לואב הוכיח עליונות כה ברורה, עד כי כבש את אליפותו השלישית מבלי לצאת מהבית, ובעצם – מבלי להשתתף ברבע מאירועי הראלי העונה! גרונהולם הוכיח כי עם הרכב הנכון הוא לא איטי יותר מהאלוף, אך בניגוד אליו הוא ביצע מספר טעויות שמנעו ממנו את היכולת להתמודד על התואר. מי שלא עקב אחרי כל אירועי העונה ורק הציץ בטבלאות למטה, בוודאי התפעל למראה ההפרש בין לואב וגרונהולם בסוף העונה – נקודה אחת בלבד. האמת ניתנת להאמר כי זה גם מה שהיינו רוצים לראות, וזה גם מה שראינו לאורך כל העונה – כששניהם תקינים וכשירים, רמתם שווה לחלוטין ושניהם נמצאים באופן מובהק רמה אחת מעל כל השאר. רק תאונות ותקלות מנעו מגרונהולם לספק לנו מאבק צמוד יותר לאורך העונה, ורק תאונת האופניים של לואב גרמה לסיום כה צמוד. נכון, העונה עצמה לא הייתה מותחת במיוחד, אך במהלכה אירעו דרמות מרתקות ונשברו שיאים רבים. אל העונה הבאה נכנסת פורד כפייבוריטית עם הפוקוס שהוכיחה את עצמה. סיטרואן מגיעה עם מכונית חדשה לחלוטין, ה-C4, וחובת ההוכחה עליה. מה שבטוח – לואב כבר לא צריך להוכיח לנו שום דבר. נתראה בעונה הבאה! דירוג ראלי בריטניה: 1. מרקוס גרונהולם (פורד) – 3:20:24.8 (10 נק') 2. מנפרד סטוהל (OMV פיז'ו) – 1.35.5+ (8 נק') 3. פטר סולברג (סובארו) – 1:55.2+ (6 נק') 4. ג'רי-מטי לטוולה (סובארו פרטית) – 2:37.1+ (5 נק') 5. קסאוויר פונס (קרונוס-סיטרואן) – 3:19.9+ (4 נק') 6. כריס אטקינסון (סובארו) – 3:27.5+ (3 נק') 7. דניאל סורדו (קרונוס-סיטרואן) – 4:08.3+ (2 נק') 8. פרנסואה דובאל (סקודה פרטית) – 4:22.6+ (1 נק') דירוג נהגים סופי: 1. סבסטיאן לואב (קרונוס-סיטרואן) – 112 נק' 2. מרקוס גרונהולם (פורד) – 111 נק' 3. מיקו הירבונן (פורד) – 65 נק' 4. מנפרד סטוהל (OMV פיז'ו)– 54 נק' 5. דניאל סורדו (קרונוס-סיטרואן) – 49 נק' 6. פטר סולברג (סובארו) – 40 נק' 7. קסאוויר פונס (קרונוס-סיטרואן) – 32 נק' 8. הנינג סולברג (OMV פיז'ו) – 25 נק' דירוג קבוצות סופי: 1. פורד - 195 נק' 2. קרונוס-סיטרואן - 166 נק' 3. סובארו - 106 נק' 4. OMV פיז'ו - 88 נק' 5. סטובארט VK פורד – 44 נק' 6. רד-בול סקודה – 24 נק'