השם סקייליין מעלה חיוך מטופש על פניהם של חובבי רכב רבים, בעיקר בזכות גרסת ה-GT-R הספורטיבית ששווקה עד 2002 והציעה התנהגות משובחת ופוטנציאל שיפורים כמעט אין סופי. אבל מאז נושאת בשם המכובד רק מכונית הסלון של ניסאן, ובשנים האחרונות לא הוצעה גרסה קרבית (וה-GT-R שאמורה להופיע בעתיד הקרוב כנראה לא תחלוק בסיס מכני עם הסקייליין החדשה). ובכל זאת, נראה כי לא מדובר בחילול קודש מוחלט – ההנעה אחורית, המנועים חזקים וההודעה לעיתונות חוזרת שוב ושוב על הצהרות דינמיות... הסקייליין החדשה רחבה בשני ס^מ ונמוכה בשני ס^מ מהדגם היוצא (שזהה למעשה לאינפיניטי G35 המוכרת בארה^ב). יחד עם חרטום ארוך יותר וחלון קדמי משופע יותר, אמור להתקבל מראה ספורטיבי יותר – לשיפוטכם. אנחנו לא ממש השתגענו על קו המותניים המשתפל. מתחת לעור נמצאת, כך ניסאן, פלטפורמת FR-L חדשה, אולם מכיוון שלא נמסרו נתוני ממדים נוספים קשה לשפוט אם אכן מדובר בפלטפורמה חדשה לגמרי או רק בעדכון של הקודמת. המנועים, 2.5 ל' ו-3.5 ל', שניהם בתצורת V6, זכו לתוספת סוסים קלה עד נכבדת – המנוע הקטן מפיק עתה 225 כ^ס במקום 215 (ו-26.8 קג^מ) והמנוע הגדול מפיק 315 כ^ס במקום 280 (ו-36.5 קג^מ). מנוע ה-3.0 ל' שמוצע בדור הנוכחי נעלם מהמבחר. במפתיע, נשארת ניסאן מחוץ למרוץ החימוש בתחום תיבות ההילוכים ומסתפקת בחמישה הילוכים בלבד בתיבה האוטומאטית, אבל מבטיחה שליטה מלאה בהעברות ההילוכים במצב ידני (שבחלק מהגרסאות נשלט ממשוטי מגנזיום מאחורי ההגה). ההנעה, כאמור, אחורית עם אופציה להנעה כפולה (עניין של קבע במכוניות יפניות). אבל עיקר הגאווה הטכנולוגית של ניסאן היא על ההיגוי הכפול האקטיבי המותקן במכונית – מדובר בדור חדש המתאפיין ביחסי העברה משתנים להיגוי של הגלגלים הקדמיים והאחוריים בהתאם למהירות ולתנאי הנהיגה. נקווה רק שהעסק דורש פחות זמן לימוד ממערכת ההגה האקטיבית של ב.מ.וו...