סיטרואן בישרה לנו היום על רכב-הפנאי הראשון אי-פעם מתוצרתה (אם נתעלם מהדה-שבו סהרה...): C-קרוסר. בעבר כבר השתמשה סיטרואן בכינוי זה, עבור דגם-קונספט שהוצג בתערוכת פרנקפורט 2001, אבל פרט לשם אין כל קשר בין השניים. ההודעה-לעיתונות נמנעת להתייחס לנושא שיתוף-הפעולה עם מיצובישי, אבל קשה לטעות במקורו של ה-C-קרוסר: זהו למעשה המיצובישי אאוטלנדר העכשווי (אשר עדיין אינו משווק באירופה אך נמכר ביפן ובארה^ב), עם חרטום חדש ומנוע דיזל של סיטרואן. הממדים זהים, הלכה למעשה – אותו בסיס גלגלים (2.67 מ'), אותו אורך (4.64 מ'), הבדל של ס^מ בודד ברוחב (המיצובישי 1.80 מ', הסיטרואן 1.81) והבדל של 5 ס^מ בגובה, 1.73 לעומת 1.68, הנובע מהוספת מוטות-מטען על גג ה-C-קרוסר. ובכן המיצובישי הצרפתי הזה מציע שבעה מקומות ישיבה (כמו האאוטלנדר), חישוקי ^18 (כמו האאוטלנדר), ומצוייד כמו המקור היפני בתיבת העברה עם שלושה מצבים: הנעה קדמית בלבד, הנעה כפולה עם שילוב אוטומטי של הגלגלים האחוריים לפי צורך, ומצב נעול עם שילוב קבוע של האחוריים. רק המנוע, כאמור, שייך לסיטרואן: טורבו-דיזל בנפח 2.2 ל' עם 156 כ^ס ו-38.8 קג^מ, ותיבה ידנית (בלבד) 6 הילוכים. ה-4007 מציעה ממדים ויחידת הנעה זהים, ונבדלת ככל הנראה בעיקר בעיצוב החרטום. חבל שהקונצרן לא ניצל את שני המותגים ליצירת שני דגמים נבדלים מעט יותר. השיווק באירופה מיועד לקיץ 2007, אחרי שיתחיל שם שיווק המקור של מיצובישי. האאוטלנדר העכשווי הושק ביפן עוד בסוף השנה שעברה, ומוקדם יותר השנה גם בארה^ב. הגרסה האירופית הוצגה כקונספט בלבד בתערוכת פריז האחרונה; השיווק הסדרתי מיועד לרבעון הראשון של 2007.