לפני כארבעה חודשים סיפרנו לכם על התכניות של יצרנית הצמ^ה הבריטית JCB לשבור את שיא המהירות היבשתי לרכב דיזל, עם ה'דיזלמקס' – סטרימליינר בעל שני מנועי JCB444, שעברו כמובן שינויים מרחיקי לכת. מנוע ה-444 המקורי הוא ספינת הדגל הנוכחית של JCB, ומשמש בכמחצית מהיצע הדגמים הנרחב (מעל 200) של החברה. ייצורו החל ב-2004 לאחר חמש שנות פיתוח, בו נטלו חלק גם חברת-המנועים ריקרדו וגם... קוסוורת'. במקור נפח המנוע הוא 4.4 ל', וארבעת הצילינדרים מפיקים בגרסה המוגדשת החזקה ביותר 125 כ^ס. למשימת שבירת השיאים הוגדל נפח כל מנוע ל-5 ל', והשינויים הנרחבים שעברו אפשרו את העלאת ההספק פי שישה (!) – 750 כ^ס כל אחד (בסיוע הגדשה של 5 באר...). בשבוע שעבר התקיים ^שבוע המהירות^ המסורתי בימת המלח בונוויל ביוטה שבארה^ב, המיועד לנסיונות קביעת שיאים, וזו היתה ההזדמנות הראשונה ל'דיזלמקס' להפגין את יכולתו – לראשונה מחוץ לגבולות בריטניה, שם הוגבל עד עתה לניסויים במסלולי-המראה קצרים. הדיזלמקס לא אכזב, ולאחר מספר ריצות מוקדמות ותיקון תקלות קטנות הצליח לקבוע ביום ה' לפנות ערב מהירות של 308 מייל לשעה (495.5 קמ^ש) – המהירות הגבוהה ביותר שנמדדה אי-פעם בבונוויל לרכב מונע דיזל. בכך עמד הרכב בציפיות המתכננים, שהציבו לעצמם 300 מייל לשעה כיעד. כדי שהתוצאה תחשב כשיא, היה על הקבוצה לחזור על הביצוע פעם שניה בפרק זמן של לא יותר מ-24 שעות; למחרת בבוקר התייצב הדיזלמקס למשימה, וניצל טמפרטורה נמוכה משמעותית כדי לקבוע מהירות מדהימה של 325.8 מייל לשעה (524 קמ^ש); ממוצע שתי הריצות, 317 מייל לשעה, לא רק שעובר בקלות את היעד המוקדם של 300 מל^ש, אלא גם חוצה את מחסום ה-500 קמ^ש עם מהירות ממוצעת של 510 קמ^ש. אבל – זהו רק שיא בונוויל, עדיין לא שיא FIA עולמי רשמי. כדי שתוצאה תחשב כשיא FIA יש לבצע שתי ריצות עם הפסקה שלא תעלה על שעה אחת בלבד. קביעת השיאים הללו מתבצעת בנפרד משיאי בונוויל, במהלך שבוע שמתחיל היום. לצורך כך עבר הדיזלמקס טיפול מקיף שכלל השתלת שני מנועים חדשים והחלפת רכיבים רבים, אחרי העבודה הקשה שהרכב ביצע במהלך השבוע החולף: קרוב ל-20 ריצות. יש לציין, אגב, כי שיא ה-FIA הרשמי העתיק לרכבי-דיזל, כ-380 קמ^ש, נמוך משמעותית משיא בונוויל, העומד על קרוב ל-440 קמ^ש.