עונת הראלי מתחדשת לאחר חודשיים של חופש (בשבילנו. הנהגים התאמנו קשה) ודבר לא השתנה. סבסטיאן לואב כבר לא צריך להוכיח דבר לאיש, אבל הוא ממשיך לאסוף גביעים במלוא המרץ. הפעם זהו ראלי גרמניה שנפל תחת גלגליו. לא משהו שהוא לא מכיר (או משהו שמפתיע אותנו) – הוא הרי ניצח כאן בכל ארבע השנים האחרונות, ולמען האמת זהו הראלי הראשון ב-WRC בו ניצח, ב-2002. אפשר לומר שלואב כמעט סוגר כאן מעגל, כיוון שראלי גרמניה השנה סיפק לו את ניצחונו ה-26 במספר במסגרת ה-WRC, בכך הוא משווה את שיאו של קרלוס סיינז שפרש לפני כשנתיים. ולראלי עצמו: אוטוסטרדות האספלט המצוינות של גרמניה ידועות בכל העולם, אך לואב וחבריו לא התחרו על האוטובאנים, אלא על כבישים צדדיים מתפתלים בקרבת העיר טרייר. בכל יום משלושת ימי הראלי ציפה לנהגים סוג משטח אחר – אספלט צר ומתפתל מאוד, בטון ואספלט רחב ומהיר יותר. בצירוף עם תנאי מזג אוויר משתנים תדיר, בחירת הצמיגים הייתה קריטית ביותר. לואב פגע בול, כרגיל, ודניאל סורדו הצעיר, שהפך באופן רשמי לבן קבוצתו של האלוף (קבוצת קרונוס, להזכירכם), החרה-החזיק אחריו גם בסוג הגומי וגם במיקום. הוא שמר על המקום השני החל מהסטייג' השני ולאורך כל הראלי, כאילו שאב מומנטום מביצועיו של האלוף הצרפתי. במהלך היום הראשון שניהם שיחקו פינג-פונג של ניצחונות בסטייג'ים, כשהם משאירים את מתחריהם הרחק מאחור – כשתי דקות ויותר מהזמן של לואב. ^מרווח ביטחון^ שלא נסגר עד לקטע הדירוג האחרון, למרות האטת קצב מסוימת של שני המובילים, שהעדיפו לנהוג על בטוח ולא לקחת סיכונים מיותרים. ובהמשך הטבלה, נאבקו מרקוס גרונהולם וטוני גרדמייסטר עם הכבישים הרטובים/יבשים לסירוגין וכמובן – אחד נגד השני. גרדמייסטר (בקסארה פרטית) היה זה שהוביל לאורך מרבית הראלי (וכמעט סידר לסיטרואן פודיום משולש), אבל במהלך היום השני הוא איבד את מקומו לגרונהולם, בעיקר עקב בחירת צמיגים לא טובה. חמישי היה ממוקם מיקו הירבונן, בן קבוצתו של גרונהולם, שהציג קצב נהדר (למרות פתיחה בינונית) ושמר על מיקומו עד לסוף הסטייג' האחרון של האירוע. אבל הגורל אכזר ומכוניתו שבקה חיים כ-40 ק^מ מנקודת הביקורת האחרונה, עקב מצבר מרוקן ואלטרנטור מקולקל. בהתאם לחוקי סופראלי הוא קיבל 5 דקות עונשין וסיים במקום התשיעי. במקומו התייצב מנפרד סטוהל, שנהנה מעונה משובחת עד כה ועולה למקום הרביעי העונתי. שישי הפתיע אייגנר מקבוצת רד-בול סקודה, שהופתעה גם כן לקבל נקודות קבוצתיות. אחריו, בסקודה נוספת ולאחר שני ניצחונות מפתיעים בסטייג'ים, הגיע יאן קופקי (שהבליח לאחרונה במקום החמישי בראלי קטלוניה). אחרון בשמינייה התמקם כריס אטקינסון, שנהג הפעם בסובארו פרטית במימון אוסטרלי ולא עבור קבוצת היצרן. סטפן סראזין, שהיה נהגה המשני של סובארו בראלי זה, נתקל בבעיות בתיבת ההילוכים ונאלץ לפרוש. ואם שמתם לב לעוד שם חסר בטבלה (או שמא זה כבר לא מפתיע?) – פטר סולברג התחיל את הראלי היטב וסיים את היום הראשון במקום החמישי, אך בתחילת היום השני הוא סבל מתקלה במנוע שהשביתה את מכוניתו ואת סיכוייו לנקודות. המלצתנו החמה לאור המזל הרע הפוקד אותו שוב ושוב: פטר, אל תמלא לוטו... דירוג ראלי גרמניה: 1. סבסטיאן לואב (קרונוס-סיטרואן) – 3:28:34.1 (10 נק') 2. דניאל סורדו (קרונוס-סיטרואן) – 33.8+ (8 נק') 3. מרקוס גרונהולם (פורד) – 2:19.2+ (6 נק') 4. טוני גרדמייסטר (סיטרואן פרטית) – 2:33.8+ (5 נק') 5. מנפרד סטוהל (OMV פיז'ו) – 4:25.9+ (4 נק') 6. אנדראס אייגנר (רד-בול סקודה) – 5:42.6+ (3 נק') 7. יאן קופקי (סקודה פרטית) – 5:45.8+ (2 נק') 8. כריס אטקינסון (סובארו פרטית) – 7:25.0+ (1 נק') דירוג נהגים אחרי 9 מרוצים: 1. סבסטיאן לואב (קרונוס-סיטרואן) – 84 נק' 2. מרקוס גרונהולם (פורד) – 51 נק' 3. דניאל סורדו (קסארה פרטית) – 41 נק' 4. מנפרד סטוהל (OMV פיז'ו) – 24 נק' 5. מיקו הירבונן (פורד) – 21 נק' 6. פטר סולברג (סובארו) – 20 נק' דירוג קבוצות אחרי 9 מרוצים: 1. קרונוס-סיטרואן - 114 נק' 2. פורד - 91 נק' 3. סובארו - 63 נק' 4. OMV פיז'ו - 41נק' 5. רד-בול סקודה – 22 נק' 6. סטובארט VK פורד – 18 נק'