הכתבה המלאה פורסמה במגזין אוטו בגיליון 243 לפני כחודשיים פרסמנו באתר רשימה של 53 התצלומים הטובים ביותר שהופיעו במגזין אוטו ב-240 גיליונותיו. בחירת התצלומים לרשימה חולקה לשניים: החצי הראשון כלל צילומים שצולמו עד גיליון 200 על ידי מיטב צלמי הרכב בארץ (כמו גם בעולם; חלק גדול מהם צולם על ידי אנדרו אידן, לשעבר צלם המערכת של מגזין ^קאר^ הבריטי) ואילו החצי השני הכיל צילומים מארבע השנים האחרונות, רובם ככולם של תומר פדר, צלם המערכת הנוכחי. התמונות שנבחרו סוננו כולן על ידי הדיקטטור הקטן (והקטנוני), שהקפיד שכל אחת תעמוד בסטנדרטים מופרכים של תאורה, חדות ובעיקר איכות, ואלו שלא עמדו בקריטריונים נפסלו. אולם איכות היא כמובן לא הסיבה שבשלה הן נבחרו, אלא האובייקטים המצולמים. בחלקן זהו אקשן שורף צמיגים, באחרות צבעים מרהיבים ובכמה מהן הנהג שנתפס בפוזה ששווה אלף מילים. עבורנו הבחירה הייתה הרבה מעבר לצילומים עצמם, שכן כמי שמכירים את תהליך העשייה של כל תמונה, אנו יודעים את הסיפור מאחורי כל אחת ואחת – וזה הופך את התוצאה למשהו אחר לגמרי. לכן, במקביל לכל בחירה שלכם ושלנו, החלטנו לספר את הסיפור שמאחורי כל תמונה – סיפור שיהפוך גם עבורכם את התוצאה למעניינת הרבה יותר. מקום ראשון מערכת, מקום שני קוראים ^אם יורשה, ויורשה לי...^הונדה S2000 והונדה CBR600RR גיליון 176 צילום: רונן טופלברג זה היה אחד מאותם ימים שגורמים לך, כמו שפורת נהג לומר, לברך שאתה חי. היה זה המפגש הראשון שלנו עם ה-S2000, והמנוע התזזיתי שלה גרם לנו לבצע את הצעד המתבקש ולהפגיש אותה עם אופנוע ספורט מאותה תוצרת. כמניף הדגל הדו גלגלי במערכת קיבלתי לידי את כידון האופנוע, בעוד פורת מקבל פיקוד על הגה המכונית. לא שאפשר היה להגיע לתובנות מרחיקות לכת ממפגש כזה, אבל זה היה תירוץ מצוין לתת קצת גז – ואף אחד מאתנו לא ממש התנגד... סשן הצילומים התבצע במנחת עין-שמר, וטופלברג חגג עם תנאי תאורה נהדרים ושני אובייקטים פוטוגניים (או-קיי, גם ה-S2000 וה-CBR600RR נראו לא רע). צר לי עבור אלו שקיוו לספונטניות, אך הצילום עצמו מבוים, אם כי הסיטואציה ריאלית לחלוטין וחזרה על עצמה – בואריאציות כאלו ואחרות – פעמים רבות במרוצת השנים: דיון עם פורת (טוב, לעתים קרובות זה היה ויכוח) אודות פלוסים ומינוסים, נקודות דמיון ושוני, טכנולוגיה ופילוסופיה, וכמובן מי יהיה יותר מהיר בכביש סדום-ערד – מכונית או אופנוע. העובדה שפורת אינו עמנו עוד, והסמליות עד כדי קיטש של השמש השוקעת, מעניקות לצילום, עבורי באופן אישי, רובד נוסף ומשמעות נוסטלגית – מעבר לכך שטופלברג עשה, כרגיל, עבודה מושלמת. טל שביט מקום ראשון קוראים חורכת את הכביש סובארו אימפרזה STi גיליון 225 צילום: תומר פדר בחירת התמונה הטובה ביותר שלכם לא כל כך הפתיעה אותנו: מעבר לכך שמדובר במכונית הפולחן האולטימטיבית ובתצלום שזכה בתואר ^צילום הספורט של השנה^ בתערוכת 'עדות מקומית' האחרונה, הוא גם כיכב על הפוסטר שצורף לגיליון 240. אבל בקרב חברי המערכת הוא לא זכה אפילו בקול אחד. אולי משום שהוא הפך קצת בנאלי, ואולי בגלל העובדה שמדובר בפספוס היסטרי מבחינתנו... זה התחיל באילוצי זמן שגרמו לכך שיצאנו לצילומים במנחת ערד בשעת צהריים מאוחרת מדי, המשיך בזה שבזבזנו יותר מדי זמן על צילומי אקשן – כולל סשן מדהים של צילומי מתקן-ואקום באור אחרון (ראו ^היד מהירה מהעין^) וסשן נוסף של דריפטים בחושך שלא יצא מהם כלום – והסתיים בכך שלא תכננו נכון את יצירת אפקט האש על האספלט. הרעיון היה להבעיר שני שובלי אש בסגנון ^חזרה לעתיד^, כאשר המכונית מסחררת גלגלים ויוצרת אשליה של חריכת האספלט במו גלגליה. בפועל, לא ניתן היה לסחרר גלגלים כי הצילום היה הופך מטושטש בשל החשכה והדלק ששפכנו על האספלט פשוט סירב להידלק. לבסוף, לאחר שעבדכם הנאמן הבעיר את מכנסיו בשוגג ונעזרנו בשתי מכוניות מזדמנות כדי להאיר את אחוריה של הסובארו, הצלחנו לצלמה עם שובל אש אחד בלבד. תומר, אגב, היה כל כך מאוכזב עד כי התעקש שנצא לפרק צילומים נוסף ב-5 בבוקר למחרת. מקום שני מערכת מסוגננת מיני קופר S גיליון 195 צילום: רוני נאק כשחלפתי בפעם הראשונה מול הקיר הצהוב הזה, ידעתי מיד שאהיה חייב לחזור לשם. הכל כאילו הסתדר בדיוק כדי להפיק צילום שיעביר את המסר העירוני/ספורטיבי/יהיר של הכלי. השקת הקופר S בפורטוגל הייתה תרגיל במציאת אחיזה על כבישים משניים גרועים ושטופי גשם. נהיגה ממצה לא הייתה שם ומארגני האירוע דיווחו לנו על אבדן חמש מכוניות בתאונות והבהירו שהם לא מעוניינים בעוד ^טוטאלים^. כך סיימנו ^לופ^ אחד של מסלול הנהיגה, התארגנו במהירות במלון שבלב ליסבון ויצאנו מייד חזרה לעבר הקיר ההוא. לשמחתי השמש הציצה ושטפה את מגרש החניה ואת הקיר באור חורפי מלא צבע, יוצרת תנאי צילום מושלמים. שלחתי את ניסים דואק (אז כתב רכב ב'ידיעות אחרונות' והיום בעלים של משרד יח^צנות מצליח) להישען על הקיר ולהסתכל לעבר האופק – כאילו מחכה לדייט שתגיע או לכביש מפותל הנעלם מעבר לגבעה. מיקמתי את האוטו ואת ניסים באופן כזה שייווצר קו אלכסוני יחד עם החלון המוארך ואז שכבתי על הבטן במרכז מגרש החניה לבניית הקומפוזיציה. ניסים שיתף פעולה בשמחה – וגם קיבל פוסטר למשרד – והתוצאה, לעניות דעתי, משקפת את האופי המיוחד של הקופר-S, למרות היותה נייחת. צילום שבו המסרים מתחת לפני השטח חזקים הרבה יותר ממה שהעין רואה. רוני נאק מקום שלישי מערכת אוטו מעץ מורגן אירו 8 גיליון 232 צילום: תומר פדר מתוך כתבת המסע לאנגליה, ^רוד טריפ^, גיליון 232: ^הפעם, כשאנחנו מגיעים לפניות אני נותן לד^ר אבוחצירא את הכבוד לספק לתומר את סחורת האקשן. כי במקרה הזה, של הנעה אחורית חזקה, אני יודע שהוא יעשה עבודה טובה בהרבה ממני. אלי הוא נהג הנעה אחורית בחסד, כזה שרק עתה סיים שנה בחברתה של הונדה S2000 בה נסע יותר על הצד מאשר ישר – והוא לא מבייש את הפירמה עם המורגן. במראת המונדיאו אני רואה אותו בנעילה נגדית כמעט מלאה, מפיץ עשן לבן מהצמיגים הענקיים וגורם לתומר לצרוח כמו ילד קטן. אנחנו מתמקמים למעלה ומרכיבים על המורגן מתקן מבוסס-וואקום שמאפשר לצלם את המכונית מזוויות מרהיבות (ובלתי אפשריות בדרך אחרת). תומר ואלי יורדים למטה ומספרים שגם היום התאסף שם קהל שבא לראות אותנו עובדים. כבוד. אחרי כעשרים דקות הם חוזרים נלהבים בדיוק כמו שיצאו – אלי בגלל האוטו ותומר בגלל הצילומים. ויש לו סיבה טובה. הצילום שיצא מאותה נסיעה יתפרסם רק בעוד כחודש-חודשיים, אבל אני כבר יכול לספר לכם שלעניות דעתי, זה הצילום הטוב ביותר שהיה במגזין אוטו אי פעם...^. מקום שלישי קוראים, מקום חמישי מערכת יופי אלפא 147 GTA גיליון 211 צילום: תומר פדר יפהפייה איטלקית, שקיעה נוגה – מה יכול להיות פסטורלי יותר? אלא שגם הצילום הזה, כמו הרבה צילומים טובים אחרים כאן, יצא מוצלח ממש במקרה. שוב יצאנו מאוחר מדי למנחת ערד ושוב התעכבנו בדרך יותר מהצפוי. בהתחלה בגלל שהצילום המתוכנן עם מתקן הואקום במנהרת בגין בירושלים התפקשש כשסגרו עלינו את המנהרה בעקבות חפץ חשוד, אחר כך בגלל שנאלצנו לנקות את האוטו שוב כי מישהו שכח לסגור את פקק מילוי הדלק ובנזין נזל על הדופן של ה-GTA, ולבסוף בגלל שצילומי האקשן נמשכו עד השקיעה. טלפון זריז לוונדר-וומן והרובר 620 טורבו (אימא שלי, שמתגוררת בערד והצילה אותנו מפשלות יותר פעמים מספור) בתוספת עזרה מבדואי מזדמן עם טנדר סיפקו את התאורה הנחוצה כדי למשוך את הצילומים עוד קצת לפני החשכה. אולם מכיוון שהשמש כבר שקעה ותומר עשה שימוש במצלמת פילם, לא ידענו כמה מדהים נראה המוצר הסופי. כך שעד שפותחו הסרטים נאלצנו לשמוע את תומר מייבב שוב על כך שהצילומים פוספסו ושצריך לקחת את האלפא ליום צילומים נוסף. לא שהיינו מתנגדים, כן? מקום רביעי קוראים גרמנית שוטפת פורשה 911 גיליון 235 צילום: תומר פדר בעקבות ההצלחה המפוקפקת של המסע המוטורי שלנו לאנגליה, יצאנו למסע נוסף בגרמניה – שהאפיל על קודמו בכל אספקט. השיא של המסע (והחוויה המוטורית הכבירה ביותר שחווינו, ללא צל של ספק), הייתה הנהיגה עם ה-911 בנורבורגרינג נורדשלייפה, מסלול המרוצים המפורסם והתובעני בעולם. אולם נהיגה לחוד וצילומים לחוד, ובכל מה שקשור לצד הוויזואלי של הכתבה כמעט נותרנו כשחצי תאוותנו בידנו. כדי לקבל אישור רשמי להיכנס ולצלם במסלול דורשים הגרמנים כ-15,000 אלף יורו, סכום שמכסה, פחות או יותר, את כל תקציב מבחני הדרכים השנתי שלנו ב'אוטו'. כך שהשארנו את תומר מחוץ למסלול, ובאמצעות מכשיר קשר הודענו לו מתי אנו מתקרבים לפניה אותה הוא מצלם. מיותר לציין שמעט מאוד חומר צילומי יצא מאותו יום, מה גם שתומר סבל מתקרית מביכה עם מערכת העיכול שלו שפגמה עוד יותר ביכולתו לתפקד. בלית ברירה הארכנו את הדרך למינכן למחרת בכ-250 ק^מ כדי לעבור שוב דרך ה^גהינום הירוק^, והפעם הגנבנו את ציוד הצילום פנימה, מסתכנים בקנס כספי אדיר ובהפרעה לתנועה. הדיקטטור ואני נסענו לפנים באודי S4 והדוקטור, כהרגלו בקודש, סיפק את סחורת החלקות הכוח הפוטוגניות בפורשה. הכל תיקתק כמו שעון והתוצאה הדהימה אפילו אותנו. רק את מחסום 9:00 הדקות להקפה לא הצלחנו לשבור... מקום רביעי מערכת היד מהירה מהעין סובארו אימפרזה STi גיליון 225 צילום: תומר פדר STI במערכת היא תמיד סיבה למסיבה, אבל עבורי אימפרזה היא גם אמת מידה – רף צילומי. הכל התחיל בגלל שה-Sti הראשונה שהגיעה לארץ היתה המכונית הראשונה שצילמתי עבור 'אוטו'. משם זה המשיך והתעצם עם כל גרסה חדשה: על ה-Version 9 מגיליון 225 אין צורך להכביר במילים, וב-Version 10 מגיליון 239 צילמנו לראשונה דאבל דריפטינג, כמו גם את צמד תמונות הבלוף הנחשוניות (ראה: ^חרמש כחול^). הסיפור של אותו יום היסטרי כבר סופר (^חורכת את הכביש^), אולם ניצן שכח לציין פרט חשוב – את צילום האקשן הזה בכלל לא התכוונו לעשות... את השעתיים שקדמו לצילום בזבזנו בהרכבת מתקן-הוואקום למצלמה בכביש מצדה ובחרנו מפאת חוסר הזמן לא לפרק אותו ולנסוע דרך ערד למנחת עם המתקן הביזארי. ואז, מכיוון שנותרה לנו רק חצי שעה של אור והמתקן כבר היה מורכב, החלטנו לצלם עימו היגוי-יתר. כדאי שההגה לא יוסתר על ידי הנהג הרחקתי אותו לאחור ומיקמתי פלאש במושב האחורי ^שיקפיא^ את ידיו בעוד הרקע מרוח במשיכת מכחול ארוכה. בכך, כשידיו מתוחות ופלאש מסנוורו מהצד, נאלץ העורך לכשכש בזנב ולוודא שעבודות הידיים פוטוגנית בזמן שהשמש מנופפת לשלום. התוצאה, לעניות דעתי, היא תמונת האקשן הטובה ביותר שהייתה ב^אוטו^ בזכות הקונטרסט שבין השקט והריכוז של הנהג לעומת הברוטאליות של המכונית. תומר פדר מקום חמישי קוראים חרמש כחול סובארו אימפרזה STi גיליון 239 צילום: תומר פדר שמתם לב שכל התמונות שנבחרו הן של מכוניות ספורטיביות? האם זה אומר שאיכות הצילום נטו לא חשובה כמו מושא הצילום, או שמא הדבר משקף את ההשראה שנחה עלינו ועל צלמינו כאשר יש מכונית ספורטיבית בפריים? לא ברור. מה שבטוח הוא שלמרות ששוב מדובר באימפרזה (או יותר נכון, בשלוש), זוהי כניסה ראויה בהחלט למצעד הנבחרות – ולו בגלל התחכום שבתמונה. לכאורה יש כאן שלושה דורות של אסתי מוגדשות בכביש מפותל (העלייה למבוא חמה, אם תהיתם), שום דבר מיוחד. אולם שני בלופים קטנים עושים את כל ההבדל: המכונית האמצעית עומדת נייחת, אך בגלל המרחק והזווית נוצרת אשליה שהיא בהיגוי יתר קיצוני למדי, בעוד המכונית העליונה, ה-STi החדשה, זכתה בעזרתה האדיבה של אמנית הפוטושופ, מאיה אלאב, לצל בדמותו של מלאך המוות. המשמעויות לכך רבות, והן בעיני המתבונן: חלק יראו במלאך המוות ביטוי לאופי המרושע והברוטאלי שמתחבא מבעד לתחפושת המשפחתית של האימפרזה; אחרים ישייכו אותו לסכנת המוות שאורבת לנהג בכל נהיגה חזקה בה, ואילו הציניקנים יתפשו את הצל כמסמל את מותה הקרב של האגדה. מכונית שבגלגולה העשירי, הנוכחי, איבדה את החדות והמהות של הדורות הקודמים, שרוחם (הספורטיבית) רודפת אותה בתמונה באופן כה סימבולי. בחירת הצלמים תומר פדר נראה כנער מאותגר סנטימטרית, אך למעשה הוא יליד 1943. מצלם רק משנת 2000 והספיק להתחמק משלושה ניסיונות התנקשות בעת מילוי תפקידו. כיום צלם המערכת של 'אוטו' ונשוי למנהלת הסטודיו של המגזין המתחרה... 1. ^אם יורשה לי, ויורשה לי...^ / הונדה S2000. תמונה אמוציונלית של מורי ורבי, רונן טפלברג, שתיזכר אצלנו כ^הצילום של פורת^. 2. היד מהירה מהעין/סובארו אימפרזה Sti. האדישות של הנהג לעומת הנוף המרוח הם שגרמי לי לאהוב תצלום זה. בקרע: הצלם צורח שנגמר לו האור. 3. אוי וויי זמיר/וויסמן רודסטר. הסיטואציה המצחיקה התרחשה אחרי שקיבלנו מקלחת צעקות בגרמנית מגברת בכפר קטן, בגלל שהחנינו את הוויסמן בחצר ביתה. הבת שלה יצאה להסתכל על יצירת האמנות הקינטית וככל הנראה סבלה מכאב שיניים חזק.. רונן טופלברג הוא צלם ספורט ורכב מזה עשרים שנה. לשעבר צלם המערכת של המגזינים 'מוטו', 'הגה' ו'דרייב', וצלם אורח ב'אוטו' מתחילת דרכו. כיום מצלם עבור חברת רד-בול, מגזין 'רכב', MBA ויבואני רכב שונים. עונה לכינוי ^חמיס^ ונוהג בגולף GTI Mk1 1. יופי/אלפא 147 GTA. שילוב יצירת האומנות האיטלקית והתאורה המדהימה מדבר בעד עצמו. כל מילה מיותרת. צילום: תומר פדר. 2. מנהרת הזמן/אלפא GT. בתור מי שמכיר את הקושי בצילום אקשן לילי ממקור ראשון, קשה לי שלא להתרשם מהזרימה, הלוקיישן והתוצאה הסופית המושלמת. צילום: תומר פדר. 3. חורכת את הכביש/סובארו אימפרזה STi. רעיון יפה וביצוע מעולה. אני רק מקווה שלאוטו היה ביטוח מקיף... צילום: תומר פדר. יקיס קדרון הוא צלם פרסום ותעשייה משנת 1974. צילם במגזין 'טורבו' המיתולוגי וב'אוטו' בשנותיו הראשונות. נוהג על הפולקסווגן קארוול היפה בארץ ורוכב על קאוואסקי XLX 650 עם 120 אלף ק^מ. 1. מרווח גחון/ווסטפילד ספורט – רגוע, נעים בצבע, בטבע, בפשטות ובמסר. צילום: ניצן רז. 2. השור הזועם/למבורגיני דיאבלו – קומפוזיציה מעולה, ניגוד צבע מעולה, מאוד עוצמתי. צילום: ס. פאולון. 3. שעת הצייד/יגואר XJ220 – מסקרן, מסתורי, אווירתי. צילום: אנדרו אידן. דניאל חכים הוא צלם משנת 1988. צילם ל'אוטו' בתחילת שנות ה-90 וכיום מצלם עבור ידיעות אחרונות, משרדי פרסום ויחסי-ציבור. בעל סטודיו לצילום בת^א שמארח יותר דוגמניות מהדירה של עדי ברקן... 1. מנהרת הזמן/אלפא GT במנהרה – תאורה לילית דרמטית שהיא שימוש נכון באור הקיים בכביש בלילה. המכונית מגיחה מתוך המנהרה, פסי ההפרדה מעצימים את תחושת התנועה, צילום דינאמי ודרמטי. צילום: תומר פדר. 2. יום הדין/וולוו XC70 בלהבות – זווית מעניינת של המכונית, שימוש יפה בתאורה מזדמנת (שריפה) שיוצרת אפקט מיוחד בפנסים, אובך ועשן המעצימים את הרגע. צילום: טל שביט. 3. חורכת את הכביש/אימפרזה STi – דרמטי במיוחד, שימוש יפה בתאורה משני צידי הרכב. קומפוזיציה מעניינת, העין של המתבונן מטיילת בעקבות פס האש על הכביש ועד לאחורי המכונית שנראית מתרחקת (למרות שהיא עומדת...). צילום: תומר פדר. זיו קורן הוא צלם עיתונות ודוקומנטרי משנת 1991. כיום מצלם עבור ידיעות אחרונות ומגזין 'בלייזר'. נציג סוכנות הצילום 'פולאריס' בישראל ומרצה לצילום דוקומנטרי. משתייך לחבורת הרפתקני האופנועים הלא-שפויה שנקראת ^הקומוקות^ ונשוי לגלית גוטמן. 1. מבט על/מרצדס S קלאס – בגלל התחושה. צילום: תומר פדר. 2. אין עשן בלי.../שברולט קורבט – בגלל האווירה. צילום: תומר פדר. 3. עיניים עצומות לרווחה/סוזוקי DRZ400 – בגלל האקשן. צילום: תומר פדר. ולמי שלא ביקר עד עכשיו בגלריה המלאה של תמונת ה-20, מוזמן לבקר עכשיו.
