בשבת התקיים, כמדי שנה, מרוץ ה-ROC או בשמו המלא ^Race Of Champions^. זהו אירוע המאגד בתוכו כעשרים אלופים ונהגי מרוץ מוכשרים לחגיגה גדולה של החלקות ומדידות זמנים ראש בראש, המסתיימת בהכרזה על ^אלוף האלופים^ השנתי. גם השנה, כבשנה שעברה, התקיים האירוע ב^סטאד דה פרנס^, האיצטדיון הגדול בפריז, שבתוכו נבנה מסלול מיוחד המאפשר הקפה של שתי מכוניות בו זמנית. האירוע, המוקדש באופן מסורתי לזכרו של הנרי טויבונן, הוקדש השנה גם למייקל פארק שנהרג בזמן מרוץ ראלי השנה ולריצ'רד ברנס שמת מגידול סרטני לפני כשבועיים. השנה היו מספר חילופי גברי אצל הנהגים, מספר פרצופים נעלמו (למשל שומאכר, שלאחר עונה מבישה בוודאי לא רצה לספוג עוד הפסד) ומספר פרצופים חדשים הופיעו (למשל פרנסואה דובאל, הנהג מספר 2 של סיטרואן ב-WRC). המכוניות שהתחרו באירוע הפעם היו סיטרואן קסארה WRC (אלופת העולם בראלי), רנו מגאן טרופי (גרסת המרוץ – 330 כ^ס מ-3.5 ל', הנעה אחורית וכ-900 קילו ללא נהג), פורשה 911 GT3 בגרסת Road Challenge (עם 381 כ^ס) ולסיום – מכונית ה-ROC, שהיא מעין באגי במשקל 475 ק^ג עם מנוע של הונדה CBR בנפח 1.1 ל', המספק 170 כ^ס. על המסלול הרטוב מגשם התחרו הנהגים אחד נגד השני, בו זמנית, כשבכל מרוץ הם מקיפים את המסלול פעמיים (ובכך עוברים את קו ההתחלה/סיום 4 פעמים). ה^אליפות^ הראשונה הייתה ה-Nations Cup, גביע האומות בו מתחרים זוגות של נהגים ממדינות שונות. בשנה שעברה הייתה זו צרפת שניצחה, אך השנה גנבה ממנה נבחרת מדינות סקנדינביה את הבכורה. מתיאס אקסטרום השוודי (אלוף DTM ונהג ראלי) וטום קריסטנסן מדנמרק (7 פעמים אלוף הלה-מאן 24 שעות) הביסו בגמר את סטפן פרטהנסל (8 פעמים אלוף ראלי דאקאר) וסבסטיאן בורדיי (אלוף מכוניות Champ) הצרפתים. אבל כל זה היה הכנה לקרב האמיתי – אלוף האלופים. גם השנה נקבעו האלוף מבין נהגי הראלי והאלוף מבין נהגי המסלול בנפרד, ולבסוף נפגשו שניהם לדו-קרב הסופי. מבין נהגי הראלי הפתיע דניאל סורדו, אלוף ה-J-WRC של סיטרואן, כשניצח את פרנסואה דובאל בקסארה WRC, לאחר שדובאל הצליח לפגוע עם זנבו בקיר מרוב התלהבות ולא הגיע לקו הסיום (זאת למרות ניסיונו הרב בקסארה, לעומת העובדה שסורדו רגיל להנעה הקדמית של ה-C2). מרקוס גרונהולם, לשעבר אלוף WRC, הביס את סורדו בסיבוב הבא רק בשביל להיות מובס בעצמו על ידי לואב, בגמר נהגי הראלי. לעיתונאים אמר גרונהולם שהוא לא מתרגש, סה^כ הוא רגיל להפסיד לאלוף הצרפתי... בדרך אל הגמר הביס לואב גם את קולין מקריי, כך זכו הצופים לראות את אלוף 1995 ואלוף 2005 מתחרים ראש בראש. מקריי דווקא הוביל בתחילה, ולאחר הקפה אחת ניצב 0.7 שניות לפני לואב, אך האלוף הנוכחי תפס קצב והביס את הסקוטי ב-1.4 שניות בסיום (זאת במסלול שזמן הקפה שלו היא כ-50 שניות בלבד!). מה שמוכיח שסגנון חלק ומשעמם, ללא החלקות (כמו של לואב), מנצח סגנון ראוותני כמו של קולין (שאמר לפני הדו-קרב שבשביל לנצח צריך לנהוג נקי ככל האפשר, אבל החליק כמו מטורף על המסלול, כהרגלו). אלוף נהגי המסלול היה קריסטנסן הדני, מנצח קרב האומות. בדרכו לגמר ניצח את ג'ף גורדון (4 פעמים אלוף נאסקאר) שלא הצליח להוציא את המגאן טרופי ממקומה עם הזינוק. בגמר פגש הדני את הייקי קובליינן הפיני, אלוף פורמולה ניסאן צעיר שהפתיע בשנה שעברה כשניצח את לואב בגמר והפך לאלוף האלופים 2004. הפעם קריסטנסן הצליח לגבור עליו ב-7 אלפיות שנייה ולהשתלב בגמר אלוף האלופים מול לואב. הגמר נערך במתכונת של 2 מתוך 3, כאשר הסיבוב הראשון היה במגאן טרופי ובו ניצח לואב בהפרש של 8 אלפיות. הסיבוב השני נערך בקסארה ולכן ללואב היה יתרון מוחץ על נהג המסלול הדני. קריסטנסן ידע שזה הכל או כלום, ולחץ עד המקסימום. התוצאה הייתה תת היגוי סופני כמה שניות לאחר הזינוק שהעיף אותו אל מחוץ למסלול. לואב עוד לא השלים הקפה אחת וכבר עצר בסמוך אליו, קפץ על מכוניתו והחל לנופף לקהל, זאת עד שאחד המרשלים הסב את תשומת ליבו שעליו לסיים שתי הקפות של המסלול (בדיוק כפי שהיה עם ז'אן אלייזי בשנה שעברה). בסופו של דבר השלים לואב את המרוץ כשהוא מנופף לקהל ביד אחת תוך כדי החלקת הקסארה. לאחר האירוע הוא סיפר שהיה במתח גדול לכל אורכו וכי זו הרגשה מאוד מיוחדת לנצח מול עשרות אלפי אוהדים בבירת ארצו. ואנחנו חשבנו שהוא כבר רגיל... לאתר אלוף האלופים