לכולנו חשובה הבטיחות. חלק מהצרכנים מודע לה יותר, חלק פחות, אבל כולנו רוצים להיות מוגנים ככל האפשר בכל רגע נתון, ובמיוחד כאשר אנו נמצאים על הכביש, נעים במהירות שהגוף האנושי לא תוכנן אליה על ידי הטבע. הבעיה היא שבטיחות, בניגוד לנוחות ואבזור, היא משהו שאי אפשר למדוד בחדר התצוגה או בנסיעת מבחן. כדי שלא נהיה תלויים אך ורק בטוב ליבם של היצרנים בתחום חשוב זה קבעו רשויות וגופים שונים מבחני ותקני בטיחות שונים, שאמורים לספר לנו כמה בטוח המוצר שהם מוכרים. אבל מדי פעם מחליט מישהו לבחון את התקנים הללו, או את המבחנים שבעזרתם בוחנים הגופים השונים את המוצר ומדרגים אותו, ואז צפה שוב אחת הבעיות הבסיסיות בתחום – השאלה ^מה זה בטוח?^ היא שאלה רחבה מאוד וקשה מאוד לקבוע מהו המבחן ה^נכון^, ולכן יתכן שמוצר אחד יהיה שיא הבטיחות לפי התקן שלפיו תוכנן, אבל מבחן אחר יחשוף ליקויי בטיחות. למה אנו מתעקש לכתוב ^מוצר^ ולא ^מכונית^ או ^רכב^? כי הדוגמא הפעם היא דווקא לגבי קסדות – הדברים העגולים שרוכבי אופנועים שמים על הראש ואמהות בד^כ מתעקשות לקרוא להן ^כובע^, ומיועדים להגן על החלק ה^גס^ והעדין ביותר בגוף האדם. את המבחן, שמספק הרבה מזון למחשבה בנושא תקני בטיחות לקסדות ובכלל, יזם והפיק מגזין מוטוסיקליסט האמריקאי ותרגמו יקירינו ממגזין ^פולגז^. מדובר בכתבה קצת ארוכה, אבל לדעתנו שווה את המאמץ, גם אם רכיבה על אופנוע רחוקה מכם כרחוק מזרח ממערב.