יש רבים הרואים בסוזוקי, ובפרט בויטארה המקורית, את חלוצי קטגורית רכבי-הפנאי. מייסדי אופנת ^ג'יפוני-המדרכות^, כפי שהם נקראים לפעמים, שנראים כמו מעלה-מחמל אבל מבלים בעיקר בירקון. עם השנים התרחבה הקטגוריה, עד שכיום כמעט כל יצרן מנסה לנגוס בעוגת הכאילו-שטח, ואיבדה כמעט כל שמץ של יכולת שטח, מלבד הנציגה של סוזוקי. בעולם של רצפת-קומפקטית מוגבהת והנעות האלדקס, נשארה סוזוקי נאמנה למסורת עם שילדת סולם, הילוך כח וסרן חי מאחור. אבל זמנה של הגרנד-ויטארה, שנמצאת עימנו כבר כמעט עשור, מתקרב לקיצו ולכן הגיוני לראות ב-X2, למרות קידומת ה^קונספט^ שהצמידה לו סוזוקי בתערוכת ניו-יורק, את הדור הבא של הויטארה, שיתכן ויושק כבר בשנת המודל הבאה. מדובר ברכב-פנאי קומפקטי שאורכו נופל בין הגרנד-ויטארה הרגילה ל-XL-7, אבל הוא רחב משמעותית משתיהן, העיצוב, ובעיקר החזית, מזכירים מאוד דווקא את הויטארה המקורית – עם החרטום ישר הקווים ובתי הגלגלים המודגשים – ונראה מרשים למדי בתמונות. המנוע בקונספט הוא V6 המפיק 185 כ^ס אליו משודכת תיבה בעלת חמישה הילוכים – נתונים דומים יחידת ההנעה של ה-XL-7. סוזוקי מצהירים על ^גוף אחוד עם שלדת סולם מובנית^, והניחוש שלנו הוא כי מדובר במרכב אחוד שחלקו התחתון חוזק מעט כדי לשמור על החוסן המבני בשטח. ושטח בהחלט נשאר בתפריט של מחליף הויטארה, כפי שמלמדת תיבת העברה בעלת שלושה מצבים – 4X4 גבוה (ההנעה הכפולה היא קבועה), 4X4 גבוה עם דיפרנציאל מרכזי נעול ו-4X4 נמוך עם דיפרנציאל מרכזי נעול – פריט חריג למדי בקטגוריה. המתלים יהיו הפעם נפרדים גם מאחור, וכך נעלם לו הסרן הקשיח מנוף רכבי הפנאי/שטח הקומפקטיים (אם כי הוא עדיין ישרוד בכלים הזעירים). הפנים, כמקובל במכוניות תצוגה, עטור עור ומאובזר לעייפה, כולל שש כריות אוויר ושבעה רמקולים למערכת המקורית, אבל קשה להסיק מכך על האבזור הסדרתי.