עם חלוף השנים האלקטרוניקה והמחשבים תופסים מקום הולך וגדל במעשה הנהיגה, ואנו לא מדברים על מחשבי ניהול מנוע ודומיהם. בתחילה היה ABS שעזר לנו לעצור, אח^כ מערכות משיכה שעזרו לנו לזנק (והפריעו לנו לפרפר גלגלים) ומערכות בקרת אחיזה שדאגו להחזיר אותנו למסלול. המגמה היום היא של מחשבים ומכשירים המפקחים על מעשה הנהג, עוד לפני שהתקרב למגבלות היכולת של האוטו. דוגמא בולטת היא מערכת ה-LDW של סיטרואן המותקנת ב-C4, ואמורה להתריע על חצית נתיבים לא רצונית, שאולי מעידה על הרדמות הנהג. אבל סאאב לוקחים את הרעיון עוד צעד קדימה. במקום לחכות לפעולה של הנהג (מה שעשוי להיות מאוחר מדי), היא משגיחה על הנהג מקרוב ומעירה לו ברגע שאינו נוהג כראוי, תרתי משמע. המערכת של סאאב כוללת שתי מצלמות אינפרה-אדום זעירות שמצלמות את פני הנהג באופן רצוף ומערכת מחשב המנתחת את התמונות ומזהה את כיוון מבטו של הנהג. אם הנהג מסיט את מבטו מהכביש לפרק זמן ארוך מדי, המערכת מתריעה בזבזום קולני, אם גם זה לא עוזר היא עוברת לפעולה דרסטית יותר – רצף בלימות קצרות ש^מנער^ את הנהג. המערכת, שנמצאת היום כבר בשלב הניסויים ה^רטובים^ – משמע מותקנת במכונית ונבחנת על כבישים ציבוריים – כוללת אופני פעולה שונים בהתאם למהירות הרכב, אופי הנהיגה ועוד. סאאב מצהירה כי היישום הנ^ל הוא רק שלב ראשוני ולמערכת אפשרויות נוספות רבות – ניתוח רמת הערנות של הנהג והתרעה כאשר זו נמוכה מדי, זיהוי אוטומטי של הנהג והתאמת הרכב (מושב, מראות, רדיו וכו') להעדפותיו כמו גם פתיחה ^חכמה^ של כריות האוויר בהתאם למיקום הנהג. במכוניות שנשלחות לישראל היינו ממליצים לסאאב להוסיף למערכת יכולת זיהוי עיתונים/דפי עבודה שתנזוף בנהגים שמנצלים את זמן הנהיגה להתעדכנות בחדשות/עבודה.