יום שישי האחרון, נוסע לכיוון פרדס חנה. החזאים הבטיחו מזג אויר גשום, אבל השמיים לא ממש מסכימים איתם ומתעקשים על כחול בהיר.בשטח הכינוס התרכזו הצוותים החל משמונה בבוקר לקראת הזינוק לראלי ים אל ים, בהפקת ^מסע מעולם אחר^. ביום הראשון זינקו המשתתפים מפרדס חנה (לצורך העניין – חוף הים התיכון), רצו דרך רמות מנשה לצומת מגידו, חתכו את העמק לביקור בתבור וסיימו את היום בקיבוץ אלומות המשקיף על הכנרת (לצורך העניין – ים). ביום השני אמורים היו המשתתפים לזנק מאלומות, לרדת לבקעת הירדן, לטפס לדרום הרמה, לפטרל לאורך גדר המערכת ולקנח בירדן ההררי. היום הראשון אכן התנהל כמתוכנן, פחות או יותר. שבילים מהירים נטולי מכשולים היו המרכיב העיקרי והכתיבו קצב גבוה. עם הקצב, ובזכות שפע השבילים, הגיע גם ^נוהל ברברה^ אל רוב המתחרים וסימון לקוי של אחת הנקודות בטח לא שיפר את המצב. ניסיון לעקוב אחר המיקומים במהלך האירוע הסתבר כמשימה בלתי אפשרית. בנקודת הסיום התייצבה התמונה: אלון אסולין (אוטוויק) ראשון ב A, לפני גיל ספורט ושימי ויסקוסקי, בעוד את B מוביל צוות אבסולוט-GPS4U – עופר קוקוס עם נווט חדש (בקר אבישי). במקום השני הראה איל עובדיה, בפג'רו של אוטוויק, שהוא יודע לנהוג לא פחות טוב מלנווט (נהג אוטוויק השלישי – איציק, פרש עם הטראקאן בגלל כאבי גב). את הרשימה סגרו ונצי ון וסימנר אביחי במגנום – לא פחות ממרשים בקטגוריה שהולכת ומתמקצעת בקצב מהיר. בבאגים התמונה הייתה פשוטה יותר – משפחת הילל עסוקה לה בראלי אחר (דקאר משהו...) והשאירה את הזירה בלעדית לתרנגול המעופף, כשרק האחים זרקא המתמידים מהווים איום פוטנציאלי על אברמוב. בסוף היום התרכזו כולם בבית ההארחה בקיבוץ אלומות לבילוי ערב שקט של סיפורי קרב, בליסת בשרים ומנוחה לקראת היום השני. מי שלא נח היו השמיים. אלו החליטו לא לפדח את החזאים יותר מדי ופרקו גשם של יומיים במהלך הלילה, מכינים קבלת פנים מבוצבצת לבאי הרמה. המארגנים הגיבו מיד בביטול של מספר קטעים בעיתיים במסלול – נחל יבניאל, שהפיל חללים רבים בשנה שעברה, נחתך מהתוואי ואליו הצטרף גם קטע הסיום בירדן ההררי. בנוסף, הוסט המסלול לדרכים נוחות יותר בכמה קטעים בעיתיים. בסך הכל התמודדו המשתתפים עם 150 ק^מ של שלוליות ובוץ רמה ^בריא^. עם חלוף הזמן קיבלו כל המתחרים צבע אחיד וזיהוי הצוותים השונים הפך לכמעט בלתי אפשרי, אל תשאלו אפילו איך נראו האופנוענים... הניווט הפעם היה פשוט יותר ומהלך המרוץ היה צמוד בהתאם. צוות GPS4U, מנצח קטגוריה B ביום הראשון, פתח בקצב טוב אבל נפל לחריץ מים בעליה לרמה, איבד דקות יקרות, התדרדר למקום השלישי במקצה ופספס גם את המקום הראשון בכללי. גילי הכהן, שהחליף את אחיו מאחורי ההגה של צוות מוטורוני הכשרת הישוב, נתן בגז כמו בימים הטובים וניצח את המקצה לפני איל עובדיה מאוטוויק. ב A הייתה השליטה בידיו של אביב, שהדהיר את המפלצת הלבנה שלו בשבילי הרמה כאילו אין מחר, מקדים את גיל ספורט, שהסתפק שוב במקום השני, ואת אלון אסולין שהצליח, למרות פרישה מוקדמת של שניים מתוך ששת הצילינדרים במנועו, לסיים במקום השלישי במקצה. את המסלול השלימו רק שני באגים (אברמוב וזרקא), השאר נשרו בדרך אל מול התנאים הקשים לרוכבי הרכבים הנמוכים והחשופים. תוצאות (צירוף שני הימים): ג'יפים מקצועי A 1.אלון אסולין וצביקה יעקבי - אוטוויק 2.גיל ספורט ולולי מירוביץ 3.אביב קדשאי ואורי שוער – אביב סוכנויות ג'יפים כללי (B) 1.איל עובדיה וגיא דודלזון – אוטוויק 2.עופר קוקוס ובקר אבישי – GPS4U 3.גילי הכהן וניר שוהם – מוטורוני הכשרת הישוב באגי 1.ארז אברמוב 2.יניב ודותן זרקא טרקטורונים 1.נועם הימן ובועז ממן (שהיו גם היחידים להגיע) אופנועים 1.רז הימן ואמנון ברדה – ממס^י מוסך ברווז 2.נדב לוגסי וגלעד קדשאי 3.ערן וולנברג ואופיר לוק