המונח ^קרוסאובר^ מקבל שימוש נרחב יותר ויותר בימים אלו, ובדרך כלל משמש לתיאור שילוב בין רכב-פנאי ומכונית נוסעים כלשהי – סטיישן או מיניואן. יש יצרנים שפשוט הלכו וייצרו רכב כזה, בלי להתעסק יותר מדי בהגדרות – אודי עם האולרוד, וולוו עם ה-V70 XC (כיום XC70), ולפניהם כמובן סובארו עם גרסאות אאוטבק שונות (היתה כזו גם לאימפרזה, אגב). אף אחת מאלה לא היתה הראשונה, אגב, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת. עכשיו מצטרפת הולדן, שלוחת GM באוסטרליה (הפועלת בעצמאות כמעט מוחלטת) לרשימת יצרני הקרוסאובר. השבוע משיקה הולדן את ה^אדוונטרה^ – הדמיון למילה ^אדוונצ'ר^, הרפתקה, אינו מקרי – עם מפרט הכולל הופעה גבוהה ומרשימה, ממדים גדולים, הנעה כפולה קבועה מפיתוח עצמי וגם, איך לא, מנוע V8 גדול. האדוונטרה מבוססת על גרסת הסטיישן מסדרת הקומודור של הולדן, שהיא למעשה אופל אומגה במידה לא מעטה. אלא שהדגם החדש הוא פרי מאמץ פיתוח בהשקעה של 125 מיליוני דולר (אוסטרליים) ו-3 שנים, שרובם הוקדשו לפיתוח מערכת ההנעה. הולדן מכנים אותה ^קרוס טראק^, ובעקרון אין היא שונה מהותית ממערכות דומות שהכרנו ברכבי פנאי רבים. המערכת מתבססת על חיישני ה-ABS על מנת לזהות החלקת גלגלים, ומפעילה באופן סלקטיבי את הבלמים על-מנת לעצור גלגלים המאבדים אחיזה ומסתחררים. לדברי הולדן מדובר במערכת מתוחכמת במיוחד, היודעת לזהות ולנתח משתנים רבים ולהתאים את חלוקת המומנט בהתאם. המכונית פותחה לצרכים הספציפיים של השוק האוסטרלי, שם 65% מהדרכים אינן סלולות; האוסטרלים מרבים לנסוע בשבילים משובשים גם כאשר אינם מחשיבים עצמם כיורדים ממש לשטח. מסיבה זו, האדוונטרה מציעה אבזור שאינו נפוץ ברכבי-פנאי רכים המוכרים לנו, כגון מיגון תחתון לחלקים רבים. המנוע היחיד המוצע כרגע הוא ה-V8 המוכר והותיק כמותו מותקן – בגרסה שונה – גם בשברולט קורבט. כאן מוציא המנוע 320 כ^ס וכ-47 קג^מ, משודך לתיבה אוטומטית בלבד. מפרט מלא טרם פורסם, אך החישוקים הם ^17. האם יש לדגם זה משמעות מחוץ לאוסטרליה? ספק רב. לא היינו מחכים בנשימה עצורה להופעת, נניח, אופל גבוהה וכפולת-הנעה GM לא ממש זקוקה לטכנולוגיית-קרוסאובר משלוחתה הרחוקה. יש לה קשרים מספיק טובים עם סובארו לשם כך.