שתי מכוניות בשם אחד? כן... אבל לא בדיוק. רנו החליטו להתחכם ולקרוא לשתי הגרסאות באותו כינוי, "בי בופ" – קריצה לסגנון מוזיקה (ויותר מכך, אך לא נרחיב על זה את הדיבור) של פעם; האבחנה בין שתי המכוניות נעשית על-ידי היפוך צבעי האותיות של שתי המלים (דבר שקצת קשה להראות במגבלות דף האינטרנט). השתים הללו דומות בבסיסן אך, באמצעות מספר הבדלים חשובים מייצגות גישות שונות. האחת ספורטיבית יותר, השניה – נוטה לכיוון רכב פנאי. ונתחיל במשותף. פטריק לה קואימה, המעצב של רנו, יצר הפעם גוף עגלגל שמזכיר מאד את מכונית התצוגה הקודמת של רנו, האליפס. הפריט העיצובי הראשון שמושך את העין הוא מבנה החלונות הצידיים שצורתם כצורת טיפת מים, מה שגוזר על קורה A להיות מעוגלת במיוחד. בנוסף לכך הגג כולו עשוי זכוכית, מה שנותן הרגשה של מרחב ואווריריות. פתיחת הדלתות (האחוריות – בסגנון Suicide, נפתחות לאחור, שהפך להיות אופנה במכוניות קונספט), מגלה תא נוסעים עתידני. את הרכב חוצה קורה מקומרת מסיבית לכל אורכו, כך שאת הנוסע החמישי תאלצו להשאיר בבית, אבל ארבעת הנותרים שישבו בתוך ה-Be Bop יזכו למרווח גדול במיוחד. המושבים אינם מקובעים למסילה ברצפה אלא למסילה שמוטבעת בצידי המנהרה המרכזית, כך שהמושבים נראים תלויים באוויר והמרווח לכפות הרגלים הוא עצום. הנהג מתיישב מאחורי לוח מחוונים מינימליסטי שלוקח השראה מהטליסמן. הפיקוד על הרכב מחולק לשניים. ליד ההגה יש צג דיגיטלי המראה את נתוני הנסיעה, וארבעה מוטות שיוצאים מאחורי ההגה מאפשרים תפעול של הפונקציות החשובות לנהיגה מבלי להוריד את היד מההגה. הפיקוד על מערכות הבידור נמצא על אותה מנהרה בסמוך לידית ההילוכים. ועכשיו להבדלים. הביבופ הצהובה, מוגדרת כמיניואן ספורטיבי, משוייכת לחטיבת רנו-ספורט וזוכה בהתאם לכינוי "בי בופ רנו ספורט". השנייה, הכסופה, מוגדרת כרכב פנאי עירוני ומכונה "בי בופ SUV”. שתיהן מצוידות במנוע 2.0 ליטר מוגדש-טורבו עם 225 כ"ס, ובחישוקי "21; הספורטיבית משתמשת בהנעה קדמית וצמיגים נמוכי חתך, בעוד גרסת הפנאי מתגלגלת על צמיגי "שטח" בחתך גבוה יותר, מצוידת בהנעה כפולה עם חלוקת כוח אלקטרונית ומציעה מרווח גחון מכובד של 21 ס"מ. מיותר לציין שאף אחד לא מדבר על אפשרות ייצור, אבל כמו שהספקנו להכיר את רנו בשנים האחרונות חלק מן הרעיונות צפויים להגיע גם למכוניות סדרתיות – ואולי מהר מכפי שאנחנו חושבים.