החיפזון הוא ההסבר. פרק הזמן הקצר יחסית שעבר מאז הצגת הקונספט (ינואר 2001) ועד הייצור משמש הסבר, מודע, לכך שלמעשה מתחת לעיצוב המאוד קרייזלרי/אמריקאי שוכנת לה מרצדס. ובכמה עניינים היא אפילו מעודכנת. והעובדה כי ^נאלצנו לקחת דברים מהמדף^ היא רק אחד המרכיבים להסבר המפותל והמתפתל משהו לעובדה כי השם מרצדס כלל לא הוזכר במהלך הצגת הדגם, אפילו לא פעם אחת! אבל לפני שמתייחסים למכניקה ועוד הרבה לפני שמנסים לסכם בקצרה את הנסיעה הלא ארוכה, חובה להתייחס לעיצוב; כיוון שהקרוספייר היא התרסה לעין, קוראת תיגר על שלוות המתבונן וכמו בחורה מאוד סקסית הלבושה באופן מושך, ולא מוותרת גם על שסע בחצאית, כך הקרוספייר – מעבר לכל העיצוב ישנם גם השטיקים ההם. הסתכלו על הפסים לאורך מכסה המנוע, למשל. החזית, אומרים אנשי קרייזלר, היא זאת שתאפיין את דגמי החברה בשנים הקרובות, בייחוד הפנסים, אבל העיקר דווקא הם האחוריים, עם מותניים בולטות וגג ההולך ומתרומם בחדות, במהירות אפשר לומר. המרכב עשוי יחידה אחת, להגדיל את הקשיחות – ^כפולה מזאת של הבוקסטר, יותר מה-911^. העיצוב והתכנון הולכים כאן יד ביד. בסיס הגלגלים הקצר (240 ס^מ), חישוקי ה-^18 (מלפנים) וה-19 (מאחור) משתתפים אף הם באורגיה, כמו צמיגי ה-225/40 וה-255/35. בפנים העסק פחות מבריק, גם בגלל שהוא מבריק מדי... הקונסולה המרכזית נוצצת בגוני כסף וזה קצת מוגזם. לוח המחוונים צפוף בגוונים ובפרטים ולא קריא מיידית. גם העובדה שההגה אינו מתרומם לא עוזרת. ^?^ , ^כן, לקחנו מהמדף מה שהיה^ – ומה שהיה זאת הסבבת של ה-C הקודמת. ממש כמו יחידת ה-V6, 3.2 ל', 215 כ^ס – עם התיבה האוטומטית (5 הילוכים) והידנית (6 הילוכים). החומרים טובים מאוד וגם ההרכבה, אך פה ושם יש פשלות בשני התחומים. גם האבזור לא מלא, לפחות לא במובן האירופאי (אין בקרת אקלים, אין שליטה על מערכת השמע מההגה), אבל יש מושבים מופעלי חשמל ומרופדי עור, בקרת שיוט – וגם ספוילר העולה בחינניות מאחור (לפי דרישה או באופן אוטומטי). הכניסה לקרוספייר הנמוכה דורשת פעולות השתחלות, והמושב הנמוך מחייב שילוח הרגליים לפנים. המכונית הדו-מושבית לא ממש מרווחת: לגבוהים עלולה להיות בעיה. אבל התנוחה כבר מכניסה את הנהג למצב הרוח הנכון, וכאשר יוצאים החוצה, לכביש המהיר הוא מוכן בכל נפשו. הצליל המופלא של המנוע – תערובת של V8, מפלט של אופנוע וקצת צרידות של בוקר – גורם לנהג לשלח את הקורספייר בכל מאודו. ובאוטובאן, ללא הגבלת מהירות, כאשר רק מגביל הסל^ד בפעולה, רושמת הקרוספייר 260 ^על השעון^ (242 מוצהר). היא בהחלט נוסכת ביטחון ואפילו משב רוח מהמערב לא מעיק על התחושה, התיבה האוטומטית, עימה אני מתחיל את מערכת היחסים ביני לבין הקרוספייר, משתלבת להפליא בחגיגה ומשלבת הילוכים בדיוק ובחלקות, ומנפקת קיקדאון גם ב-220 קמ^ש. למחרת היום אני עם הידנית (6 הילוכים, כאמור) ומגלה עוד תיבה מרצדסית מעולה, עם מוט קצר ופעולה החלטית ומהירה. היכולת של הקרוספייר לא מסתיימת בסוף האוטובאן וממשיכה גם בתוך הכבישים המתפתלים לתוך היערות דרומית למיינץ. התנהגות נייטרלית, היענות מופתית לדרישות הנהג ואחיזה מעולה יוצרים מכונה בעלת יכולת גבוהה. ההגה בסדר גמור; כלומר: יש לו כל התכונות שצריך – דיוק, משקל, מהירות סבירה, מעט ערפל במרכז במהירות נמוכה, כושר הפניה גבוה עם תחילת הסיבוב – אך הוא חסר אותו מגע קסם המחבר את כפות ידיו של הנהג לגלגלים. ובכל זאת: הגה הסבבת הזה טוב בהרבה מזה ששירת את ה-CLK/C הקודמות. כיול מתלים נוקשה שומר על זוויות גלגול צנומות מאוד, אך לא שומר על חוליות הגב. פעולת המתלים מעולה אך הנוחות שהקרוספייר תנפק בישראל מפוקפקת. הקרוספייר ^פונה ללקוח האמיד, שיש לו יותר ממכונית אחת בבית^. היא מאוד מפתה בעיצובה וההתנסות הראשונית עמה מספרת כי להזמנה, שקריצה בצידה, יש כיסוי גם במעשה הנהיגה. דיווח מלא מההשקה יתפרסם בגליון 'אוטו' הקרוב.