בדוכן של רנו בתערוכת ז'נבה האחרונה בלט בהעדרו דגם שרק שנה-שנתיים קודם לכן היה כוכב תערוכות בפני עצמו: האוואנטיים. אז דיברו ברנו על "בעיות ייצור", אבל עכשיו המצב ברור יותר – וחד משמעי: רנו מפסיקה את ייצורה של המכונית האוואנגרדית הזו. האווואנטיים הוא היצירה הקיצונית ביותר עד היום של ראש מחלקת העיצוב ברנו, פטריק לה-קוומנט, מי שאחראי לקו עיצובי נועז שהביא לנו מכוניות מהטווינגו ועד המגאן II הנוכחית – מכוניות שצרו שבחים לא רק על העיצוב, אלא על עצם הנועזות והנכונות לדחוף את המעטפת של מה שנחשב מקובל וסביר. לה-קוומנט עומד בראש העיצוב של רנו מאז 1986, ולאור מצבה של רנו בתעשיית הרכב העולמית אין לו סיבה לדאוג לכסאו – אבל האוואנטיים, כך מתברר עכשיו, הוא כשלון צורב. לא שהעיצוב לבדו אחראי לכך – דווקא העיצוב, לפחות לדעת כותב שורות אלו, הוא הצד החזק של המכונית. הבעיה היא קונספטואלית: זו פשוט מכונית שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה. מרוב הגדרות נפתלות – "מיניואן 2 דלתות", "קופה גבוהה" וכן הלאה – נוצר שעטנז שפשוט לא מצא אהדה בקרב הציבור האירופי. מיניואן בעל שתי דלתות מאבד הרבה מהשימושיות שהיא סיבת הרכישה העיקרית של מיניואנים, כאשר נותרים עם החסרונות – ממדים גדולים, מרכז כובד גבוה ויכולת דינמית נחותה הנובעת מכך. גם ההחלטה להציע את המכונית עם שילוב אחד בלבד של יחידת הנעה – מנוע בנזין גדול וצמא, ותיבה ידנית – היה בעוכריה. כך שבמקרה הזה לא הלך לרנו. הנועזות צעדה רחוק מדי, הציבור הצביע ברגליים, והאוואנטיים לא תיוצר עוד. או רבואר...