^נו מוקי, מה בנית לנו הפעם?^ שאלתי את יו^ר העמותה, שחלק גדול מתפקידו הוא לבנות במו ידיו מסלולים לצורך עריכת מרוצים בליגת עמותת הקארטינג הישראלי. ובכן הפעם, כפי שתוכנן בעבר (ולא מומש), נעשה שימוש במסלול החיצוני (והחדש) של מרכז הירידים, מה שהגדיל רבות את שטח המסלול ויצר מסלול בעל אופי מהיר במיוחד. השימוש במסלול החיצוני דרש חיבור בין אספלט למדרכה מלבנים (אקרשטיין), מה שיצר ^באמפ^ לא סימפטי, שנתן את אותותיו על חלק מהקארטים העדינים משהו. בדיוק באותו חיבור הקארטים קיפצו להם, מה שנראה לצופים מהצד כמפחיד בעליל, במיוחד עם ה^סאונד^ של ריסוק המדרכה שבקע ללא הפסק. אבל משיחות עם הנהגים נאמר לי שזה לא כל כך משפיע עליהם והם לא צופים בעיות מיוחדות. בין מקצה אחד למשנהו נערכו, בפעם הראשונה, השכרות קארטים דו-מנועיים, כשלשמחתי יצא לי לנהוג על אחד שכזה – תענוג אמיתי, שעליו נרחיב בפעם אחרת. במהלך המקצים המוקדמים בלטו שלושת מובילי הטבלה אלירן ביטון, טימו הירבי ונתן וקסלר, כשידו של ביטון על העליונה. מרוץ הגמר סדר הזינוק שנקבע על פי תוצאות המקצים המוקדמים היה כדלקמן: ביטון ב^פול^, הירבי שני, וקסלר שלישי, אדיב רביעי, סאייג חמישי, בוריס שישי, פריקאו שביעי, ויסלברגר שמיני, יוני תשיעי, ואדרי אחרון (מירון פרש במקצים המוקדמים בשל בעיית מנוע). מיד עם הזינוק ביטון מצליח לשמור על המקום הראשון בקור רוח כשהירבי נושף חזק בעורפו תרתי משמע. וקסלר שזינק שלישי מצליח לשמור על מיקומו ולהישאר צמוד להירבי וביטון. הירבי מצידו החל מההקפה הראשונה במלחמת המפרץ 2, ולהשתמש בכל הפצצות החכמות והנסיון הרב שבאמתחתו. ביטון מצידו לא נשאר חייב והחל ב^ג'יהאד^ משלו, במלחמה כמו במלחמה, תוך כדי הפגנת נהיגה רגועה. וקסלר שיודע לנצל הזדמנויות שכאלה החל להיצמד להירבי שנאבק בביטון אבל לא עד כדי איום של ממש. עוד נחזור אליהם. מאחור אדיב שסבל מציר אחורי בעל תסמונת דאון התמקם רביעי, ולקראת ההקפה השישית החל לפתוח פער מפריקאו שנמצא במקום החמישי, כששמאחוריו סאייג. ובחזרה לחוד. ביטון עדיין מוביל, הירבי במרחק סיכה ממנו, פותח כבר פער לא מבוטל מוקסלר השלישי, שעושה רושם שלא יצליח לממש את הפוטנציאל הרב שטמון בו. אדיב עדיין ממוקם רביעי כשפריקאו מתחיל לסגור פערים. לאחר מספר הקפות נוספות עוקף פריקאו את אדיב, בעיקר בשל התפרקותו של אדיב המבוגר (^הוא צעיר ממני ב-30 שנה, לא היה לי כוח להמשיך ללחוץ^). לראות את ביטון והירבי צמודים לאורך כל המרוץ, ובמיוחד במסלול התובעני בת^א, שבו כל טעות (וקל לטעות שם) קטנה תעלה בהפסד ההובלה, היה מותח במיוחד. מה לא ניסה הירבי? כמעט הכול, מהפנימי, מהחיצוני, מאחור (ע^י ניגוח קל), אבל פשוט לא הצליח להכריע את ביטון, כי ביטון, בעצם, לא ביצע טעויות, נקודה! הקפות אחרונות למרוץ ולמעשה השאלה שנשאלה: האם יצליח הירבי בכל זאת לעקוף? וקסלר שנמצא במקום השלישי התרחק מהמובילים ולמעשה לא נראה באותו ^פריים^ של המובילים בכלל. דגל השחמט מורם: ראשון חוצה ביטון, הירבי שני, והרחק מאחור מצטרף וקסלר ומסיים שלישי. מרוץ של נחישות מצד ביטון והירבי ללא ספק. תענוג מוטורי בהתגלמותו, לא למכורים בלבד. למרות הקושי שהציב המסלול, ברמת נהיגה מדויקת וזהירה, לא נרשמו אירועים מיוחדים או תאונות, וטוב שכך. תוצאות סופיות 1. אלירן ביטון 2. טימו הירבי 3. נתן וקסלר 4. ריקי פריקאו 5. מוקי אדיב 6. אלי סאייג דרוג מצטבר 1. ביטון, 85 נק' 2. הירבי, 80 נק' 3. וקסלר, 70 נק'