בתיאוריה העסק נראה מאוד פשוט. לוקחים אוטו אחד, מלבישים אותו בכמה חליפות שונות ומנסים למכור אותו לכל העולם, לכמה שיותר אנשים, עם צרכים מסוגים שונים. זה הרעיון העומד מאחורי שיטת הפלטפורמות המשותפות של קונצרן פולקסווגן. זה גם מה שעמד מאחורי יותר מדי דמיון בין הגולף לאודי A3 הקודמת. האחרונה רשמה גם מכירות נאות, בנות 900,000 עותקים, אך לא היתה חפה מבעיות, בעיקר אם שופטים אותה ככרטיס הכניסה למועדון היוקרתי שמוצריה של אודי אמורים להוות. טענות על איכות הבניה של המכונית קשה היה למצוא, אך הבעיות העיקריות היו עיצוב עגלגל ורופס וכיול מתלים דומה, שממש לא עשה כבוד לתדמית הספורטיבית שאודי החלה ללבוש. שבע שנים לאחר השקתה הגיע זמנה של הקומפקטית להחלפה, ולפחות לפי רשמי המפגש הראשוני נראה כי המחליפה ראויה לסמל ולתדמית. יותר מדי דומה? כמו בדגם היוצא, גם ה-A3 החדשה מושקת בשלב זה בגרסת 3 דלתות בלבד. במבט ראשון לא נראה כי הבשורה נמצאת בעיצוב החיצוני. ^יותר מדי דומה לדגם הקודם^ רשמתי בפנקסי – משפט שנאלצתי למחוק לאחר מבט מעמיק יותר, שכן הפרופורציות של הקומפקטית הזו יוצרות מראה ספורטיבי, אלגנטי ומושך, שממש חסר לקודמתה. המסר הרצוי הזה משודר על ידי קו מתניים גבוה ושטח זכוכית הולך וקטן לאחור, שגורם למכונית להיראות נמוכה ומאורכת, למרות שהגובה הכללי ירד רק בס^מ ומחצה. בפנים השיפור יותר דרמטי וכעת נראה כי ממש נעשתה עבודת עיצוב בתא הנוסעים. העיצוב עדיין קורקטי מדי לטעמי, אך לפחות נראה כי מישהו השתדל כאן. כצפוי, איכות החומרים טובה ותא הנוסעים נראה עמיד בפני ירי נק^ל, או קרוב לכך. מעט קודר ברמת הגימור הבסיסית ^אטרקשן^, אך בגרסת ^אמביינט^ ניתן למצוא שילובי צבעים בהירים שעושים הרבה יותר טוב לעין ולנפש. המרכב התארך ב-5 ס^מ, בסיס הגלגלים בשני ס^מ נוספים. עובדה זו, מעבר לשיפור בפרופורציות וביחס הדינמי, יוצרת מכונית מאוד מרווחת מבפנים, כאשר ניתן כעת להושיב שני מבוגרים בנוחות רבה מאחור, נוחות הנפגמת רק מקושי המושבים – בעיה שהטרידה גם מלפנים. נסתר מהעין השיפורים המרשימים ביותר מתגלים באזורים יותר נסתרים מן העין: יחידות הכוח, תיבות ההילוכים ומערכת המתלים. למרבה הצער על תיבות ההילוכים אין ביכולתי להכביר מלים, שכן להשקה הגיעו רק שתי התיבות הידניות (5 ו-6 הילוכים). טיפטרוניק 6 הילוכים ותיבת ה-DSG החדשה והמסקרנת (תיבה רובוטית, עם שישה יחסי העברה ושני מצמדים) יגיעו רק לקראת הרבעון האחרון של השנה. אז גם תגיע המכונית ארצה. בתחום הפקת הכוח הגיעו להשקה מנועי ה-1.6 ל' בנזין המוכר והצנוע (8 שסתומים, 102 כ^ס) וה-1.9 ל' TDI היותר-חלש (עם הספק שהועלה מעט, מ-100 ל-105 כ^ס). הרבה יותר מעניינים היו מנועי הדור החדש של פולקסווגן. באגף הבנזין השינוי הטכנולוגי הוא הזרקה ישירה, בעזרתה מפתח מנוע ה-2.0 ל' FSI 150 כ^ס ב-6000 סל^ד ו-20.4 קג^מ ב-3500 סל^ד. המספרים האלה מתבטאים היטב על הכביש, עם כוח מנוע זמין, כושר נשימה טוב גם בקצה הסקלה ופעולה מעודנת ושקטה ביותר של יחידת הכוח. המנוע הזה בהחלט מרשים, ביחס למנוע בנזין. המילה 'ביחס' היא לאור ההשוואה המתבקשת למנוע ה-TDI החדש בנפח שני הליטרים. הטכנולוגיה המופגנת כאן היא המעבר (סוף סוף!) לגל זיזים עילי כפול ו-4 שסתומים לצילינדר; הנתונים הם 140 סוסים ב-4000 סיבובים ו-32.7 קג^מ מרשימים החל מ-1750 סל^ד מרשימים עוד יותר. כאשר משלבים זאת עם תיבה ידנית בת שישה יחסי העברה ארוכים למדי, מתקבלת מכונת שיוט בגובה נמוך, היכולה להתמודד עם התלולים שבכבישי סרדיניה בקלילות מופגנת. יחידת הכוח הזו שקטה ביחס לקודמתה ומטרידה את הנהג בהרבה פחות רעידות. המתלים הרופסים של הדגם הקודם הוחלפו ביחידות בולם וקפיץ קשיחות יותר מלפנים, עדיין בתצורת תמוכות מקפרסון, ובמתלה רב חיבורי מאחור שהחליף את קורת הפיתול הפשוטה. העסק הזה עובד היטב בדגמי שני הליטר, גם בגרסה רגילה וגם עם מתלי 'ספורט' קשיחים יותר. בגרסת ה-1.6 ל' נותר משהו מכיול המתלים הקודם ונרשמו יותר מדי תנודות גוף. דגם זה קיבל גם משקל קל מדי להגה החשמלי – אבל אותו הגה רושם משקל טוב ודיוק רב בדגמים הבכירים, גם בסיוע צמיגים רחבים ובעלי חתך נמוך (45). קלף משכנע כמה סיבובים על גבי מסלולי הנסיעה בהרי סרדיניה סייעו לי לאשר את ההנחה הראשונית כי לאודי יש קלף מאוד משכנע ביד. האיכות, המראה, הביצוע והביצועים הפכו לראויים לקומפקטית של החברה שאמורה להיות חלק מחטיבת הספורט של קונצרן פולקסווגן. ה-A3 החדשה אמורה לעלות ארצה לקראת חודש אוקטובר, כאשר יופיעו בהיצע התיבות האוטומטיות (כמובן שתיבות ידניות יוצעו גם הן למתעניינים). המחיר אינו ידוע עדיין, אך נראה כי מוצר זה יוכל לעמוד עם הרבה יותר ביטחון מאחורי תגי המחיר הגבוהים של הדגם הקודם. ההשקה המלאה תופיע בגליון הקרוב (מאי) של 'אוטו'