בנזין או דיזל? - אוטו

בנזין או דיזל?

מה באמת פוגע יותר באיכות הסביבה, ומה מזהם יותר את האוויר שאנחנו נושמים? מדוע חושבים פקידי הממשלה שמה שטוב למדינות האיחוד האירופי, לא מתאים גם לנו? ועד כמה המסקנות שאליהן הגיעה ועדת המיסוי "הירוק" הן אכן חד-משמעיות?

אחרי שנרגענו מהסאגה הארוכה והמתישה של הרפורמה בליסינג, אפשר להתחיל להתכונן לדבר הגדול הבא – הרפורמה במאבק בזיהום האוויר. בתחילת החודש שעבר אישרה ועדת השרים לאיכות הסביבה שורת צעדים, שהמעניין בהם הוא ההצעה להטיל מס קנייה דיפרנציאלי על כלי רכב פרטיים ומסחריים עד 3.5 טון. גובה המס ייקבע בהתאם ל"ציון הירוק" שפרסמה ארבעה חודשים קודם לכן הוועדה הבין-משרדית למיסוי "ירוק". לצורך קביעת הציון הירוק שניתן לכל כלי רכב, פיתחה הוועדה מודל ייחודי, ולמען האמת גם די מסובך, של מכפלת המזהמים שפולטים כלי הרכב השונים. דגמי הרכב חולקו לארבע קבוצות: ציון נמוך מאוד יזכה את רוכשי כלי הרכב בהנחה של 4,000 שקל, סתם ציון נמוך יעניק הנחה של 2,000 שקל, במקרה של ציון בינוני יישאר גובה המס ללא שינוי, ואילו כלי רכב שקיבלו ציון גבוה יחויבו בתוספת מס של 4,000 שקל.
זיהום האוויר, ויחד איתו הפגיעה הגלובלית באיכות הסביבה, הן אכן רעות חולות, ורק מעיון ברשימת הגזים הרעילים שפולטים כלי הרכב אפשר לקבל סחרחורת: חלקיקים נשימים זעירים, חד-תחמוצת הפחמן, פחממנים ותחמוצות חנקן, שפגיעתם הרעה משתרעת על פני טווח רחב שבין כאבי ראש וחוסר ערנות ועד להתקפי לב וסרטן. בנוסף, פולטים כלי הרכב גם דו-תחמוצת
הפחמן (CO2), שהוא גז החממה הגורם להתחממות כדור הארץ. כל ניסיון להפחית את זיהום האוויר מתקבל לכן בברכה, אולם השאלה הגדולה היא כיצד נקבע הקריטריון שלפיו יינתנו התמריצים לכלי רכב המזהמים פחות.
במדינות האיחוד האירופי, שאת התקינה המחמירה שלהן לפליטת זיהום מכלי רכב מאמצת בהדרגה גם ישראל, מתייחסים בעיקר לפליטת CO2, שרמתה נגזרת מתצרוכת הדלק. שיטה זו מעניקה עדיפות למנועי דיזל, הצורכים כ-30 אחוזים פחות דלק, וכמות ה-CO2 שהם פולטים נמוכה בכרבע ממנועי הבנזין המקבילים. לעומת זאת, מנועי הדיזל פולטים יותר חלקיקים ותחמוצות חנקן בהשוואה למנועי בנזין, אולם בעיה זו, כך נראה, פחות מטרידה את האירופאים. עם מזהמים אלה מעדיפות מדינות האיחוד להתמודד באמצעות הדרישות המחמירות של תקן יורו 4 הקיים, ושל תקן יורו 5 שייכנס לתוקף בעוד פחות משנה וחצי. תקנים אלה מחייבים כלי רכב בעלי מנוע דיזל להרכיב מתקני מניעה משופרים, כמו מסנני חלקיקים, וממירים קטליטיים להפחתת פליטת תחמוצת חנקן.
ועדת המיסוי הירוק בארץ התעלמה מהגישה האירופית, והעדיפה, כאמור, לפתח מודל תמרוץ ייחודי, הדומה, לדבריה, לשיטה הנהוגה בארצות הברית. את התוצאות של מודל זה אפשר לראות בטבלת הציונים הירוקים שצרפה הוועדה לדו"ח. וכמו בכדורגל, גם במקרה שלנו מתברר שהטבלה לא משקרת: מכלל 103 דגמי הרכב שמציינת הוועדה בדו"ח, ניתנת ההנחה המרבית של 4,000 שקל במס קנייה לשבע מכוניות בלבד, מרביתן בקבוצת הסופרמיני. עיון ברשימת 96 דגמי הרכב הנותרים מגלה מגמה מובהקת של העדפת כלי רכב בעלי מנוע בנזין על פני אלה המצוידים במנוע דיזל. כך למשל, גובה מס הקנייה על מכונית כמו פולקסווגן פאסאט עם מנוע בנזין יישאר על פי הצעת ועדת המיסוי הירוק ללא שינוי, בעוד שאותה מכונית עם מנוע דיזל תחויב בתוספת מס של 4,000 שקל.
טבלת הוועדה שזורה בדוגמאות נוספות – כולן באותו כיוון, ועובדה זו מובילה היישר אל השאלה המתבקשת הבאה: האם חברי ועדת המיסוי הירוק שלנו יודעים משהו שהצליח איכשהו לחמוק מידיעתם של המופקדים על בריאות הציבור באירופה, שכ-50 אחוזים מכלי הרכב שנמכרו בה ב-2005 מצוידים במנועי דיזל? "באירופה מוטלת על כל מדינה החובה להפחית את תצרוכת הדלק לתחבורה כמדד לרמת הזיהום הכללי שנחסך, וגם האירופים מודעים לעיוות שיוצרת גישה זו", מסבירים חברי הוועדה הבין-משרדית את החלטתם שלא להסתמך על המודל האירופאי.
יכול מאוד להיות שבסופו של דבר יתברר שכל החוכמה כולה – כפי שסבורים חברי הוועדה – אכן נמצאת בצידו המזרחי של הים התיכון. אולם דיון שהתקיים בכנסת כחודש וחצי לאחר פרסום דו"ח ועדת המיסוי הירוק מצביע בינתיים על מציאות שונה, והרבה פחות נחרצת. במהלך אותו דיון ניסה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה להבין מנציג מינהל הדלק, שהיה חבר בוועדת המיסוי הירוק, איזה סוג דלק מזהם יותר – בנזין או סולר. בעקבות שאלה ישירה זו, התפתח בין השניים דו-שיח ארוך ודי הזוי, שבסופו הודה נציג מינהל הדלק כי "אין פה משהו שהוא חד-משמעי לטובת זה או לטובת השני". בתום כל האקרובטיקה המילולית שגייס לעזרתו הפקיד הממשלתי, נחלץ לעזרתו השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, ושחרר את שורת המחץ הבאה: "רכב האמר מול רנו מגאן, כמות הזיהום שלו יותר מפי שתיים". ורק חסר היה שכבוד השר גם יזכיר לנו שפיל גדול יותר מחמור...
* הכתבה פורסמה במגזין אוטו בגיליון 260
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות