בתור מכונית שאין הרבה מה לעשות איתה, ה-FXX של פרארי היא דווקא הצלחה לא רעה. תזכורת: מדובר בגרסת-מסלול סופר קרבית של האנזו, שאין כל אפשרות להפכה לחוקית לכביש – אך שמצד שני גם אינה מיועדת להשתתפות במירוצים. זהו למעשה הצעצוע המוטורי האולטימטיבי, כאשר לכל רוכש מובטחת תמיכה טכנית ברמה הגבוהה ביותר וניתוח נתונים מפורט וצמוד. ה-FXX הושקה לפני קצת יותר משנתיים, וקצת מעל 20 לקוחות שילמו מיליון-וחצי אירו תמורת הזכות לשחק בנדמה לי. במרוצת השנתיים שחלפו הם נטלו חלק ב-14 נהיגות קבוצתיות (מותר לקראו לזה אורגיות קבוצתיות?) ועוד כמספר הזה נהיגות פרטיות. עכשיו מצאה פרארי דרך להאריך את תכנית ה-FXX ולהעניק לה עוד שנתיים של חיים. אם תרצו, אפשר לקרוא לזה "מתיחת פנים", על בסיס המידע שנצבר מכל אותן "נהיגות ניסוי" שבוצעו עם ה-FXX (כדי לסבר את האוזן: סך כל הקילומטרים שנסעו המכוניות הוא 35,000, דהיינו משהו כמו 1,500 ק"מ בממוצע למכונית). לדברי פרארי, גם מיכאל שומאכר תרם לתכנית השיפורים. השינויים שבוצעו מעלים את הספק מנוע ה-V12 האימתני בנפח 6.3 ל' בכ-60 כ"ס, ל-860 (!), כשתקרת הסל"ד מטפסת ב-1,000 סל"ד. יחסי ההעברה שונו בהתאם והחלפות ההילוכים מתבצעות מהר עוד יותר מבעבר, בתוך 60 מילישניות במקום 80. מערכת בקרת משיכה חדשה ומתוחכמת מתערבת פחות מבעבר, ומאפשרת לנהג לבחור בין 9 מצבים (בנוסף לניתוק מלא), מה שאומר שניתן ממש לשנות את התנהגות המכונית מפניה לפניה על המסלול, בדיוק כפי שעושים נהגי פורמולה 1... או שלא בדיוק. בעלי ה-FXX אבולוציונה ישמחו בודאי לדעת שהצמיגים והבלמים מאריכים חיים יותר, ללא ספק שיקול משמעותי למי שיכל להרשות לעצמו להוציא מיליון וחצי אירו על מכונית שבעצם אין הרבה מה לעשות איתה. עוד מצהירים פרארי על יעילות אוירודינמית שהוגברה ב-25%, על מערכת טלמטריה משופרת כדי לאגור נתונים על ביצועי הנהג על ההגה והבלמים, ויש אופציה להתקין צמד מצלמות וידאו נוספות.