פותחים מגדשים
עם העלייה לדרג הביניים התחרות הופכת קשה בהרבה, וללנצ‘יה הגיבורה כבר מחכה S4 רעבה לניצחון. המכונית הזו שודרגה לרמה שתביך אפילו את ה-RS4 המפלצתית של היצרן, והרי גם מולה תהיה לתמא בעיה של ממש.
אני עובר לאודי ועובר שינוי מנטלי טוטאלי. בניגוד לשאר הרייסריות המינימליסטיות, זוהי אינה מכונית שהפכה לרייסרית טהורת גזע בעל כורחה, זוהי מכונית מפוארת ומפנקת שאינה מתפשרת במאום בסעיף כושר השינוע היומיומי. גם השיפורים שלהם זכתה נעשו בסדנה מקצועית בחו"ל ולא במוסך חצר ישראלי, וזה בהחלט ניכר.
אנחנו לוקחים את הזמן שלנו, מכוונים את המושבים החשמליים, מנגנים מוסיקה קלאסית ברקע – כאילו אנחנו בדרך לנסיעת אוטובאן ארוכה ולא לקרב דמים על הבכורה. בעל הרכב הוא בחור רגוע, עדין נפש ונחמד להפליא, פחות או יותר הבן אדם האחרון בפלנטה שהייתם מצפים ממנו להיות חבר בקבוצה כזו. ובעוד שכל השאר היו מכבים גם את הפלאפון אם זה היה עוזר להם לצבור קמ"ש אחד או שניים, הרי שלאיש אין בעיה להדליק מזגן, גם אם זה עלול לעלות לו בהפסד.
אנחנו מתגלגלים אל קו הזינוק ובשניה שעוברים את הקו המסומן הוא לוחץ את המצערת עד העצר, אבל הלנצ‘יה מקרטעת מאחור. בהיותו בחור הוגן, הוא עוצר! מסתובב וחוזר להתחלה - מה הטעם לנצח אם לא מזנקים ביחד? אחרי עוד שתי עצירות להמתין לתמא, אומר לנו בעל הלנצ‘יה לא לחכות לו, הוא יסגור את פערי ההתמהמהות בהמשך. וכך היה, אחרי הפתיחה האודי ברחה, והלנצ‘יה התעשתה מאוחר יותר והחלה לסגור את הפער. אבל האודי עדיין מהירה יותר; הליניאריות בה מושך המנוע מסל"ד אפסי פשוט מדהימה. הוא באמת מרגיש כמו גרסה גדולה וחזקה של מנוע פולקסווגן-אודי מוגדש, ולא כמו מנוע קיצוני שכל קשר בינו למקור הוא מקרי בלבד. כל יחידת הכוח היא עולם אחר לגמרי, אפילו העדינות בה מדלג בעל ה-S4 בין ששת ההילוכים, היא כמעט כשל תלמיד בשיעור נהיגה לעומת האגרסיביות ההיסטרית של שאר המתחרים.
וכך, עם החלקות הזאת, השקט המופתי, המוסיקה והמזגן, חולפת האודי על קו הסיום בזמן 21.78 ש‘, נושקת ל-250 קמ"ש על השעון ומקדימה את התמא (22.72 ש‘) כמעט בשנייה. המקצה השני היה כמעט חזרה מדויקת לראשון; אותה התמהמהות של התמא, אותה נינוחות של האודי. אלא שהפעם האודי זינקה טוב יותר וקבעה תוצאה מדהימה של 20.70 שניות, ללנצ‘יה כבר לא נשאר מה לעשות. בנסיעה לנקודת הזינוק, החבר‘ה בקו ה-400 עושים כבוד ומוחאים כפיים לתמא שנתנה הופעה יותר מראויה להערכה. גם פה מפרגנים לפעמים.
הבאה בתור היא ה-205 , וכאן כבר הופך העסק למעניין מאוד. מסתבר שזהו רייס ראשון בין שתי המכוניות והן אמורות להיות מאוד קרובות. אפשר להרגיש איך ההתרגשות גוברת אצל הצופים, כמו גם אצל המתחרים. כל שחרור קלאץ‘ יכול לחתוך כאן את האווירה.
אני מניח שאין מכונית שראויה יותר לכינוי "זאב בעור כבש" מהפיז‘ו המצ‘וקמקת הזו. וזה אגב, בדיוק מה שבעל הרכב רוצה, כי "אין דבר יותר מדהים מלהשפיל אופנוע עם רכב שנראה כל כך דפוק", הוא אומר בגאווה בלתי מוסתרת. חלקי הפח שלה צבועים בצבעים מאוד לא תואמים. במקומות מסוימים יש חורים ועיוותים במרכב, והאוטו כל כך חבוט ובלוי עד כי נראה שמישהו כרגע חילץ אותו מאיזו תעלה. אבל הוא נוסע, אלוהים איך הוא נוסע.
אני נכנס פנימה, חוטף את ההלם הראשוני אחרי האודי. הפלסטיקים בתא שבורים, האוטו מטונף ויש כמה מכשירים ומכלים בלתי מזוהים שזרוקים על הרצפה. החגורה בקושי רב מקיפה את גופי העב; מסתבר שהיא נלקחה מהמושבים האחוריים והיא קצרה יותר - כי זה מה שהצליחו להשיג בעת בניית האוטו. אנחנו עומדים לצאת ואחד החברים של בעל האוטו רץ לרסס קצת ספריי מקפיא על האינטרקולר, להרוויח עוד קצת כוח. שנייה עוברת והרכב כבה, צדק פואטי במלוא מובן המילה. לאחר מספר ניסיונות הוא מצליח להתניע ואנחנו מזנקים; הפיז‘ו משתרכת מעט אחרי האודי, נחנקת בגלל התרסיס על מצנן הביניים וגם ההילוך השלישי לא מועבר טוב. עוברות כמה שניות עד שהמגדש נכנס, ואז כל ה-900 ומשהו קילו האלה עפים קדימה בעוצמה שלא תיאמן. וככל שהאודי מהירה, הפער מצטמצם לאט לאט והפיז‘ו מיישרת קו ככל שנצברים המטרים. הרעש בתוך המכונית משול לישיבה בתוך מצלתיים והיא רועדת כחולה בהתקף אפילפטי מתקדם. אם לא היה מספיק מפחיד לנסוע בשתי הזקנות קודם לכן, עכשיו - במכונית יותר מהירה והרבה יותר אימתנית - אני כבר ממש חש איך לבי מתכווץ לגודל של מטבע.
את קו הסיום אנו חוצים יחדיו, בתאום מושלם. תיקו יחיד להיום - 21.47 ש‘. בדרך חזרה מוסיף נהג ה-205 עוד כמה מיליבארים לגדישה. הפיז‘ו, המהירה יותר כפי שנראה, צריכה רק לזנק כראוי בכדי לנצח כאן ולהעפיל לסיבוב הבא. הנהג מחליט להתחיל להאיץ בשלישי, בכדי להימנע מהעברת ההילוך הבעייתית. אולם יחס ההעברה מסתבר כארוך מדי (תיבה של קסארה דיזל אחרי הכל), והאודי מנצלת זאת לטובתה ופותחת פער אותו מתקשה הפיז‘ו לסגור. חיים ומוות ביד ההילוך. האודי אינה מצליחה לשחזר את תוצאתה הטובה ביותר, אך חולפת על קו הגמר בזמן של 21.34 ש‘, בעוד שהפיז‘ו קובעת רק 21.61 ש‘. פחות טוב אפילו מהסיבוב הקודם.