מפלצות התאוצה (חלק א) - אוטו

מפלצות התאוצה (חלק א)

המכוניות המהירות בישראל אינן נמכרות באולם תצוגה. חלקן הובאו, משופרות עד קצה הפגוש, מחו"ל; אחרות נבנות באופן עצמאי בסדנאות ובמוסכי חצר בהשקעה כספית אסטרונומית. לכבוד גליון 200 הפגשנו בין אלופות הרייסים הישראליות, הכנסנו גם אופנוע לאירוע, והצבנו בפני כ

זה התחיל כמעט במקרה. ביום בהיר אחד נכנס דורון, בחור ארוך-גוף ורחב-חיוך, והניח קלטת וידאו על השולחן. "יש כאן דברים שלא תאמינו שבאמת קרו", אמר בביטחון מופגן; והייתם צריכים לראות את המבט הנדהם על פניו של טל שביט, האופנוען הנצחי, כאשר צפה בפיז‘ו 205 חבוטה מקדימה אופנוע ימאהה פייזר באחד המיאוצים המתועדים. שהרי אופנוע כזה, למרות שאינו אופנוע ספורט קיצוני, מגיע למאה קמ"ש בכ-3 שניות ויש לו יחס הספק-משקל שאף מכונית לא מסוגלת אפילו לדגדג. אז מה לעזאזל קורה פה?
ושלא תבינו לא נכון, שמענו לא מעט על מירוצים אלה, ביקרנו מדי פעם במפגשי משופרות ואפילו ערכנו כתבת תחקיר (גיליון 161). ובין עשן ההתרסות והלחשושים, המשטרה והצעירים המשתוללים, ראינו גם אש קרב אמיתית, בין מפלצות תאוצה כאלו ואחרות. אבל אם יש דבר שעוד לא ראינו, זה מכונית שמקדימה אופנוע. והרי כמעט כל השמועות מסוג זה התגלו כמצוצות מהמפלט.
אנחנו, למען האמת, גם לא מעריצים גדולים של התחום. נהיגה בקו ישר אינה דורשת מהנהג כישורים מיוחדים, ומכונית המצטיינת רק בתאוצות רמזורים היא לא עניין מסובך.
אבל התופעה קיימת, ואנחנו הפכנו לסקרנים. גם בגלל עניין האופנוע – אבל לא רק. מירוצי דראג מהווים ספורט מוטורי ראוי, ואם המדינה לא מכירה בכך – ממש כשם שאינה מכירה עדיין רשמית בספורט מוטורי בכלל – אנחנו באוטו צריכים לדחוף את העניין בכיוון הנכון. כלומר: להראות שאפשר לערוך מירוץ שכזה בבטיחות ראויה. ואם, כפי שנטען, האנשים שעוסקים בספורט המוטורי הזה אינם כפי סופר עליהם, מחובתנו להציג את הפן החיובי של העיסוק הזה.
כך שנראה כי מיאוץ מתועד למכוניות החזקות באמת יהיה דבר נכון, וקיומו לכבוד גיליון ה-200 יהיה נכון מאוד.

פותחים יומן
ארגון המתמודדים היה פשוט יותר מארגון המיקום (כביש חוצה ישראל, 36 שעות לפני הפתיחה הרשמית לציבור). בקרב מקורבי המכוניות הקרביות אין הרבה חילוקי דעות מי הן המכוניות המהירות בארץ. בליגת העל שוכנות צמד פורשה 911, אחת מהדור הנוכחי (להלן 996) ואחת מהדור הקודם (להלן 993); סובארו אימפרזה GT מחוזקת להחריד; ועוד אחת שלא הגיעה, בגלל שהייתה עסוקה בשיפוץ – פורד סיירה קוזוורת‘.
מתחת לקבוצת עילית זו קיימות שפע של מכוניות בעלות יכולת סופר-גבוהה. בחרנו במדגם מייצג – אודי S4 ממורקת למשעי לצד פיז‘ו 205 GTI מסמורטטת כדבעי, ללא ממש מה שהיית מצפה לראות באלפיון-הביצועים העליון. עוד שלב אחד מתחתן התייצבה חקרב לנצ‘יה תמא טורבו, כמובן מתוגברת היטב; מולה – בכדי להמחיש עד כמה המכוניות האלה מהירות – החלטנו להעמיד סובארו אימפרזה WRX פרודרייב תקנית, היישר מהיבואן, אחת מהמכוניות המהירות ביותר עליהן ניתן להניח יד בישראל. בשיטת אלימינציה, המנצחת בין התמא לאימפרזה תעלה לשלב הבא ותתמודד עם ה-S4, המנצחת ביניהן תטפס לשלב הבא מול ה-205, וכך הלאה. לבסוף הייתה אמורה מנצחת הטורניר להתמודד ראש בראש עם אמת-המידה האמיתית לתאוצה מכווצת-מעיים – אופנוע ספורט גדול. ובכדי לעשות את זה מעניין יותר, על גבול הקוריוז, בחרנו שלא להביא את המילה האחרונה בעולם הדו גלגלי, אלא אופנוע בן כמעט עשור: ימאהה FZR1000 מבציר 93‘, ששופר באופן קל מאוד.
יום לפני המפגש, נתבקשנו לצרף למבחן שתי מכוניות נוספות: פולקסווגן קוראדו ופיאט 128 ספורט (!). ביום המבחן הגיעו עוד שתי מכוניות באופן לא מתוכנן, אך התקבלו בברכה רבה – שברולט אל קמינו ושברולט קמארו, שתיהן משלהי שנות ה-70‘, שתיהן מחוזקות מאוד. ארבעתן צורפו לפירמידת הגביע שלנו, בשיטת המפסיד יוצא. המנצחת ביניהן תיאלץ להתחרות במנצחת בין הלנצ‘יה לסובארו בכדי לעלות לסיבוב הבא.

מחממים מנועים
בניגוד לתכנון ההתחלתי, הגענו למפגש עם 11 מכוניות ואופנוע אחד, עם ייצוג נכבד לארבע עשורים שונים ושלוש יבשות נפרדות. המסלול המאולתר היה פשוט מאוד: סומנה נקודת זינוק, קו 400 מטר (רבע מייל) וקו 1000 מטר, ומכיוון שלא כל המכוניות יכולות לזנק באותה יעילות מעמידה, נקבע כי כולם יאיצו מנסיעה ב-50 קמ"ש (Rolling start), ברגע שיחצו את נקודת הפתיחה יחדיו. לכל צמד ייערכו שני מיאוצים שבסופם ייקבע מנצח אחד, ומדידות ייעשו בקו הסיום על ידי שני נציגי מערכת, שכל אחד מהם יימצא עם הנהג ברכב.
ראשונות נקראו לדגל האימפרזה והתמא, מנערות מעליהן את פיח האגזוזים ומתכוננות לקרב. כל הנוכחים מטפסים על גשר סמוך, מחפשים נקודת צפייה טובה יותר על המתרחש.
הלנצ‘יה מתניעה, עושה כבוד למורשת האיטלקית עם צליל מפלט שיגרום גם לזקני רומא לפנות בתפילת תודה לבתולה מריה. וזה רק בסרק. אני לא יודע אם אעמוד במה שיגיע אחר כך. המכוניות מזנקות בעדינות ומדדות בהילוך שני לקראת קו הזינוק. בעל המכונית מצמיד את הדוושה לשטיח אבל התמא לא נוסעת, האימפרזה חולפת על פנינו בשעטה ואני כבר חושב שלא הערכתי נכון את האנדרדוג. ואז, לאחר כמאה מטרים לערך הקרטוע נגמר. הלנצ‘יה מצמידה אותנו למושב הרחב ומתחילה לשאוב את הפער שפתחה הסובארו כפי שמיטב התוצרת של "הובר" שואבת מכונית צעצוע. בעל המכונית באטרף, הוא לא ייתן לאימפרזה סטנדרטית להביך אותו ככה, והוא מעביר הילוכים בכזאת אגרסיביות, עד שאינני נמנע מלהסתכל בתמיהה איך הגיר האיטלקי עומד בהתעללות. לפני קו 400 המטר הסובארו כבר נעקפה והפער רק גדל וגדל עם צבירת המהירות. לקראת הילוך רביעי הקרטועים חזרו, והנהג הרפה קמעה מהדוושה. עם זאת, הלנצ‘יה עוצרת את הסטופר על 23.23 שניות, כמעט 4 שניות מהר יותר מהסובארו שעוצרת את השעון על 27.17 ש‘, מה שיהיה לאיטי ביותר של היום.
חזרה לנקודת הפתיחה והחבר‘ה סקרנים לדעת מי ניצח, למרות שזה היה ברור מראש. "לקחתי אותה ב-20 מכוניות" שואג בעל הלנצ‘יה. את מי בכלל מעניין הסטופר עם אמות מידה כל כך מדויקות. במקצה השני שיפרה הלנצ‘יה את התוצאה וקבעה זמן מצוין של 22.39, מגדילה את הפער מהסובארו שהצליחה להשתפר אף היא ל26.59.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות