לכבוד תערוכת פריז הכינה רנו רכב-תצוגה חדש, העונה לשם ‘אליפס‘. שלא במפתיע, האליפסה מפגינה עיצוב "חללי" (שלאור הדגמים הסדרתיים של רנו לאחרונה כבר לא נראה כל-כך בלתי מציאותי), ועיצוב פנים עתידני ובלתי-פרקטי ברובו. ה‘אליפס‘ בעלת ממדים קומפקטיים, עם אורך של 3.90 מ‘ – דהיינו כשל סופרמיני מודרנית. האם יש כאן רמז לקליאו הבאה? דגש רב הושם בתכנון על הקניית תחושות נעימות לנוסעים, באמצעות קוים מעוגלים וזורמים, חומרים נעימים וצבעים רכים – אליפסה מעוגלת-פינות...
מהבחינה הטכנולוגית, איכות הסביבה הוותה שיקול עיקרי בתכנון. החל משימוש בחומרים ממוחזרים ו/או קלים למחזור, תכנון חלקים כך שיהיה קל וזול לפרקם לצורך מחזור, ועוד. כיסוי הרצפה, למשל, עשוי בין היתר משאריות-עור; דלתות הצד עשויות אלומיניום ממוחזר; וחלקים אחרים מהגוף עשויים מפוליפרופילן, חומר פלסטי שמקורו בחלקי מכוניות ממוחזרים.
מעניין במיוחד הוא המנוע – טורבו-דיזל בנפח 1.2 ל‘, אך למרות זאת מפיק 100 כ"ס (ומומנט של 20.4 קג"מ) ! זהו מנוע חסכוני במיוחד, המצטיין גם בפליטת CO2 נמוכה במיוחד. ואם לא די בכך, הרי שמדובר ביחידת-הנעה מסוג ‘כלאיים‘ (Hybrid): המתנע ממלא שלושה תפקידים במקביל – התנעת המנוע, טעינת המצברים (בין היתר תוך ניצול אנרגיית הבלימה), ובעת הצורך פעולה כמנוע זרם-ישר בהספק של 12 קילוואט (כ-17 כ"ס) לסיוע בהנעת הרכב. מנוע חשמלי זה חזק דיו כדי להניע את המכונית לבדו למרחקים קצרים. רוב המערכות ההידראוליות ברכב הוחלפו על-ידי מערכות חשמליות עם בקרה מרכזית, המכונה x-by-wire. מערכת חשמל היא 42 וולט.
עוד פרטים מעניינים: מערכת המיזוג מופעלת על-ידי תאים סולריים על הגג; הדלתות האחוריות יכולות להפתח כמו בתמונה כאן, מלפנים לאחור, או בצורה הקלסית המקובלת. תכנון הפנים מציג את תפיסת ה-Touch Design לממשק בין הנהג לפונקציות השונות, אשר נראה לראשונה ברכב התצוגה ‘טאליסמן‘.