טויוטה ראב4 – הניצוץ

הראב4 כמובן לא נשאר לבד - פחות משנה עברה והונדה הציגה את ה-CRV, שהייתה בוגרת ובורגנית יותר באופייה (ואצלנו אף הובילה את מכירות הסגמנט). חשוב להזכיר גם את סובארו, שפיתחה את קונספט הסטיישן כפול ההנעה, המזוהה עם היצרן הקטן, לפורסטר עתיר יכולת אך דל כריזמה - למכורים למותג ולמבינים בלבד. הדור השני של הראב4 הגיע באביב שנת 2000 כשהוא גדול יותר, מאובזר יותר, מעוצב יותר אך עדיין כיף לנהיגה, מהנה מאוד על דרכי עפר וממתק אמיתי לעיניים.
חמש שנים נוספות חלפו וטויוטה חשפה, שוב בז'נבה, את הדור השלישי של הראב4, עשר שנים בדיוק מאז הצגתו הראשונה. הדור החדש גדול יותר כמעט בכל ממד מקודמו: בסיס הגלגלים התארך ב-7 ס"מ ל-256 ס"מ, האורך הכללי צמח ב-6 ס"מ ל-439.5 ס"מ, הרוחב גדל למידה של רכב שטח עם נתון של 181.5 ס"מ ורק הגובה צמח במחצית הס"מ בלבד, ל-172 ס"מ צנועים למדי. למרות הצמיחה בממדים, המשקל העצמי עלה רק ב-5 ק"ג מ-1460 ק"ג, בעיקר בזכות השימוש במערכת הנעה חדשה.
מנוע ה-2.0 ל' המוכר הוחלף למנוע חדש - הנפח זהה, אך הוא זכה למערכת תזמון השסתומים החדשה יותר של היצרן - שמפיק 152 כ"ס ו-19.6 קג"מ. נתונים אלו דומים עד זהים לנתוני המנוע הישן, כשהיתרון האמיתי הוא עמידה בתקני זיהום האוויר החדשים ושיפור מה בגמישות בסל"ד נמוך. תיבת ההילוכים האוטומטית עברה בשלמותה מהדגם היוצא על (רק) ארבעת יחסי ההעברה שלה. בנקודה הזו מתחיל שינוי מהותי. טויוטה בחרה לוותר על מערכת ההנעה הישנה, אך יעילה מאוד, של הראב4 הקודם ובמקום שלושה דיפ', נעילה מרכזית וויסקוזית ו-LSD בדיפ' האחורי, מצויד הראב4 החדש באופנה החדשה - הנעה קדמית עם העברת מומנט לאחור (עד 45%) לפי הצורך, כפי שמורגש על ידי חישני גלגל. ללא דיפ' מרכזי אין למעשה אפשרות לנוע עם הנעה כפולה קבועה על אספלט יבש או בדרכים אחרות עתירות אחיזה. מצד שני, מצוידת הגרסה היקרה (אותה לא קיבלנו למבחן) בסוללה שלמה של אמצעי בקרה, אשר משפרים מאוד את הבטיחות האקטיבית של האוטו ואת מעטפת הביצועים שלו על הכביש ומעבר לו. בין השאר כוללת אותה סוללה בקרת משיכה, בקרת יציבות, הגה אקטיבי, אשר במקרה החלקה יקשה על הנהג לסובבו לכיוון הלא נכון, מניעת דרדור לאחור במעלה ובקרת ירידה במורד. חבילה מכובדת מאוד, עם המון משקל סגולי בתחום הבטיחות והיכולת. נותר רק לתמוה מדוע יבואן טויוטה בחר ברכב הדגמה בסיסי אשר חסר חלק גדול ומכריע מן החידושים של הדגם המעודכן...

המראה חשוב מאוד ברכב "סגנון חיים", וגם הפעם טויוטה הלכה על מראה מוחצן ועליז. המרכב הוא מעין פיתוח אבולוציוני של המרכב היוצא, כאשר הדבר הבולט ביותר הוא צמצום הפגושים הגדולים שאפיינו את הדור הקודם ומיזוגם באופן הומוגני עם המרכב. לצד תפיחות המרכב החדשות בולטת קורה D בזווית הפוכה, יוצרת קו חלונות מחודד ומשופע יותר וזנב מוצק ומאסיבי למראה בזכות משטח פח גדול יחסית. להשלמת המראה, הותירה טויוטה את הגלגל הרזרבי תלוי על הדלת האחורית במיטב המסורת. תא הנוסעים מעוצב לגמרי מחדש בתבנית דו-קומתית מרתקת שמצליחה לחדש. לצד העיצוב הרענן ישנה חלוקה ברורה של האזורים השונים (לוח מחוונים, בקרת אקלים, שמע ועוד) והדשבורד משתלב באופן רציף עם דיפוני הדלתות, אשר ממשיכים את הקו העיצובי. לצד איכות גימור טובה והקפדה ראויה על פרטים, בולטת ירידה מורגשת באיכות החומרים. אפילו משטחים שנראים "רכים" ומזמינים מגע, חשים דקיקים ונבובים; מיתוג המזגן בגרסה הבסיסית בה נסענו ממש לא ראוי, ומשקל המיתוג חש לא איכותי. למרות זאת יש אבזור נחמד בדמות מחשב דרך, מערכת שמע עם מחליף דיסקים, תאורת לוח מחוונים נאה ועוד. המושבים רחבים ונדיבים ומצאנו אותם נוחים מאוד לאורך זמן, בעיר, מחוצה לה ובשטח, עם תמיכה טובה בגוף ובירכתיים וריפוד שאינו שוקע. המושב האחורי חסר מעט תמיכה ועומק בבסיסו, אך מרווח הרגליים טוב כמו המרחב לראש ולגוף, ויש גם מסעד למרפקים מאחור. קיפול משענות המושבים האחוריים נעשה בהינף ידית מתא המטען, שמכיל גם שקע מתח וטבעות קשירה. חשוב להזכיר שהראב4 מצויד בלא פחות מתשע כריות אוויר ועוד הרבה ציוד בטיחות תקני. חבל רק שמערכות חשובות כמו בקרת יציבות הפכו לאופציה (שוב החיים של העשירים שווים יותר?).

על הכביש הראב4 אינו מבריק. המנוע סובל מהשהייה מעצבנת בין הלחיצה על המצערת לתגובה בפועל, יחסי ההעברה ארוכים מאוד ומסרסים, בידוד הרעשים בתא הנוסעים לא טוב ואינו מצליח לבודד רעשי דרך, כמו גם רעש ותהודת מנוע מסל"ד ביניים ומעלה. איכות הנסיעה בעיר קופצנית למדי ומחוץ לעיר מתגלה רגישות למהמורות, ואספלט לא אחיד עובר לישבן הנוסעים. מול זה ניצבת שלדה מצוינת עם שמץ תת היגוי (שנגרם בעיקר בשל צמיגים דלי אחיזה), אך עם כיול מתלים מוצק שמעודד נהיגה נמרצת; הגה זריז ועתיר משוב, אשר עם 2.7 סיבובים בין נעילות הוא ממש תענוג לאחיזה, ובלמים החלטיים וחזקים. כך אפשר לקבוע קצב מהיר ונמרץ, גם על כבישים צדדיים ומתפתלים, בדרך לאותו שביל נכסף.
בשטח, הראב4 מוגבל בעיקר לשבילים מהודקים וקלי עבירות. עליהם הוא מסוגל לנוע בקצב יפה ובנוחות שתשתפר יחד עם העלייה במהירות. שביל מהמורתי או משובש מאוד יגרום לטלטלות עזות, קרקושים רמים מתא הנוסעים (בטויוטה!) ומחאה מצד הנוסעים ברכב. תכונות הנהוג הטובות נשמרות גם על מצע דל אחיזה, אבל כדאי להיות דרוכים לשילוב ההנעה האחורית - היא אומנם אינה מגיעה בחבטה, אבל תגרום לזנב לפסוע החוצה תחת כוח. למרות מתג נעילת ההנעה, מתקשה הראב4 להתגבר ולו על הזעיר שבמכשולי השטח. העדר בקרת המשיכה נותן כאן הטון - פעם אחר פעם הצליב הראב4 ועצר על גבי מכשולים שהראב4 הקודם לא היה סופר בכלל. בחולות המצב טוב יותר, ולא רק. סיבוב ארוך בחולות חלוצה עבר בשטף מהיר וזורם, כשהראב4 נהנה ממשקל נמוך, מנוע עם הרבה סחורה ומתלים קשים יחסית, שהסתדרו יפה עם ים הבאמפים של האזור. למעט הגחון, שנטה להתחכך בקלות יחסית, הראב4 נהנה מאוד משעשועי החולות.

תג מחיר של 190 אלף: מפתה מאוד, בעיקר כשמדובר ברכב פנאי הנושא את סמל טויוטה. אולם, לטעמנו, דווקא הגרסה המושכת יותר היא האטרקטיבית פחות, בעיקר בגלל העדר אבזור חשוב (ולא סתם עוד DVD או חישני חנייה), אשר משפיע ישירות על הבטיחות של המכונית ועל ביצועיה. גרסת הGLI מאכזבת למדי בגלל ירידה מורגשת באיכות הפנים, וכן הרעה של הNVH ומכאן של איכות החיים מאחרי ההגה, ובשל מערכת הנעה שמצמצמת את אפשרויות השימוש באוטו. לצד מראה המרכב המודרני והמעודכן ועיצוב הפנים המרתק, עומדת יכולת דינמית נחותה אשר גורמת לראב4 לאבד מהניצוץ והקריצה שבזכותם כל כך אהבנו אותו בעבר.