לקסוס RX400h – טכנולוג

�היברידי - אבל צנוע�ה–h הוא הגרסה השניה לדגם הפנאי של לקסוס, ה–RX, ולמעט מערכת ההנעה, הוא כמעט זהה מבחינה פיזיולוגית לאחיו מונע הבנזין בלבד, כשרק חדי עין יבחינו בשבכה נוספת בפגוש הקדמי ובכיתוב "hybrid" העדין (יש גם חישוקי סגסוגת אחרים, אבל מי סופר).

ה–RX קומפקטי ביחס לרוב חברי סגמנט הפנאי–פרימיום, שרבים מהם אף תפחו קצת בסבב מתיחות הפנים האחרון, ובכל זאת הוא מצליח להראות אלגנטי ואתלטי מבלי להציב אורך כולל של חמישה מטרים. עניין של פרופורציות.

גם תא הנוסעים לא מאוד שונה מזה של גרסת ה–350. הוא מאוד עדין, זורם ורך למגע כמעט בכל מקום שתמששו. אפילו הפקשוש הארגונומי של מתגי אקלים לא מוארים נשמר בגרסה זו. שני הבדלים כן מאוד בולטים לעין: האחד הוא מד הספק - קילוואט - הממיר את מד הסל"ד הרגיל, והשני הוא מצב B למנוף ההילוכים (המרמז על "בלימה"...) וממוצב קומה אחת מתחת ל–D.

מערכת ההנעה משלבת מנוע 6V בנזין עם שני מנועים חשמליים. הורדת הכוח לגלגלים הקדמיים נעשית דרך תיבת הילוכים אוטומטית–רציפה מבוקרת מחשב. הנעת הגלגלים האחוריים מוטלת על אחד המנועים החשמליים ולמעשה אין חיבור מכאני - בדמות גל–הינע - לגלגלים שמאחור. איכות הנסיעה וכל פרמטר ב–NVH מצוינים, כשעניין בידוד הרעשים מקבל משנה חשיבות ולו רק בשל מערכת ההנעה השקטה. איכות הנסיעה בעיר ובידוד הנוסעים מהאספלט טובים מאוד. בכביש הפתוח מופיע רחש רוח רק במהירות גבוהה מאוד וריסון המרכב באותה המהירות מצוין. מעט התאכזבנו מרכות יתר בכבישים הררים ומזווית גלגול רבה ונטייה לא נחמדה לתת היגוי, אבל ביחס לרכב בסגמנט הזה ההתנהגות בטוחה וצפויה. עוד נרשם בעומס לחימת הגה מאוד לא אופיינית ובמצבי קיצון, כניסה לא חלקה של מנוע הבנזין לשאת בעול, וספוגיות רבה (שלא לומר הססנות מה) של הבלמים, אשר צריכים היו להיות יותר החלטיים.

תיבת ההילוכים הרציפה עובדת כמו CVT רגיל למדי עם עלייה חדה בסל"ד, שינוי יחס העברה, והאצה אחידה ורצופה עד למהירות המרבית (200 קמ"ש). היה מרתק ממש לראות באיזו מהירות ממוצה החשמל מהמצבר בעומס הגבוה הזה. עניין של כ–12 ק"מ בקירוב בתאוצה מלאה. גם בפקק המצבר לא מחזיק מעמד זמן רב ומנוע הבנזין נכנס לפעולה כל אימת שרמת הטעינה של המצבר יורדת לרמה נמוכה מדי. שתי טענות נוספות, די בולטות, נרשמות כנגד מערכת ההנעה: עצבנות של המצערת במצבי חניה, ואוושה מציקה בבלימת מנוע.