"זו הפעם הרביעית שאני מגיע לישראל ואני בהחלט מצפה להיות כאן יותר", אומר דניס קלארק, האחראי על שיתופים אסטרטגיים בחטיבת המאיץ (Accelerator Division) של הונדה הפועלת בעמק הסיליקון שבקליפורניה. קלארק הגיע לישראל לרגל הכנס הרביעי של קהילת אקומושן העוסק בנושאי תחבורה חכמה, כחלק ממשלחת של הונדה, שגם נתנה חסות לאירוע.
הכנס עורר עניין רב בקרב יצרניות רכב עולמיות וחשף שורה של פיתוחים בתחום. קהילת אקומושן הינה מיזם משותף של התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה והמכון הישראלי לחדשנות, בתמיכת משרד הכלכלה.
רמה מרשימה
"רמת המיזמים והטכנולוגיה שאנו רואים כאן מאוד מרשימה" הוא ממשיך, "וזו חלק מהסיבה שהגענו למפגש – כדי לעורר את העניין בפעילות שלנו. אני חושב שאנחנו מאוד מיוחדים בגישה שלנו. אנחנו בהונדה 'ידידותיים למפתח', מאורגנים לעבוד במהירות, ובנויים לתת לממציאים להבין את הפוטנציאל של המיזם.
"אנחנו הצד הפתוח להמצאות של הונדה. יש להונדה חטיבת פיתוח גלובאלית אבל המיקוד שלנו הוא לתקשר עם ממציאים ועם פיתוחים ראשוניים בעוד החטיבה עובדת על דברים בוגרים יותר. התפקיד שלנו הוא למצוא טכנולוגיות חדשות ולתמוך במפתחים. הונדה הוא יצרן עם מסורת של בחירה עצמאית בפיתוח חידושים, ואנחנו רוצים למצוא ולתמוך בטכנולוגיות חדשות.
"אנחנו מגיעים הרבה לישראל בשנה האחרונה ומתלהבים מטכנולוגיית הסייבר, הבינה המלאכותית, יכולת ההטמעה במערכות קיימות, ממשקי אדם-מכונה וחיישנים. ישראל היא ממש בפסגה של פיתוחים כאלה כמו שראינו גם עם הראדארים והמצלמות. כחברה אנחנו צריכים להיות כאן ולהתחבר למיזמים כבר מהשלב הראשון. יש לנו בהונדה תוכנית מאיץ לדברים כאלה ואנחנו מספקים מימון כדי להגיע לשלב ההיתכנות. אנחנו גם משלבים חברות לתוכניות שלנו עם מנטורים של הונדה שיכולים לעזור למיזם להתחיל ולחשוב על יישום מסחרי. בנוסף יש לנו מקום נוח לעבודה ומכוניות שעליהן ניתן ליישם דברים; לא חייבים להגיע אלינו אבל זה עוזר".
צילום: מנהל
מה קורה מבחינה מעשית בקשר עם ישראל?
"בכל זמן נתון אנחנו עובדים עם שתיים או שלוש חברות בכל העולם. בשנה אנחנו יכולים לעבוד עם עשר חברות. כעת יש חברה אחת בישראל שאנחנו כבר בקשר איתה ויש עוד שתיים במגעים.
"רק עכשיו התחלנו את השיתוף, ונראה שנעבוד עוד שלושה עד שישה חודשים כדי לבנות אב-טיפוס. לאחר מכן נראה את התוצאות לצוותי הפיתוח ולמחלקה העסקית ואז נערוך הדגמה למנהלים הבכירים. מכאן, אם הכל זורם, הדברים תלויים בטכנולוגיה המדוברת. אם זו תוכנה ניתן לשלב אותה מהר במוצר, כלומר תוך 18 חודשים. אבל לרוב זה התהליך נמשך הרבה יותר זמן, ויש הרבה נקודות חשובות בדרך. כי בתעשייה שלנו הצד הבטיחותי חשוב, וצריך גם לדאוג שהפיתוח יחזיק מעמד עשר שנים ויותר; הלקוחות, בסופו של דבר, מחזיקים את המכונית יותר מעשור".
אתה יכול לתת דוגמא לדברים עליהם אתם עובדים כרגע?
"עם החברה הישראלית אנחנו עובדים על ממשק אדם-מכונה שעוזר לנו לשפר את נושא הפיקוד הקולי והדרישות מהמכונית. עם חברות אחרות אנחנו עובדים על תצוגה מתקדמת יותר בתוך הרכב שניתן לשלב תחילה במחוונים, לאחר מכן בצג המרכזי ובהמשך בתצוגה עילית. אנחנו עובדים גם על חיבור ייחודי לסמארטפון, דומה לקארפליי – אבל כזה שישמש לדברים מוביליים נוספים".
מה לדעתך מביא כל כך הרבה יצרנים לאקומושן?
"אני חושב שתעשיית הרכב משתנה מהר מאוד, בייחוד בשלוש השנים האחרונות. ישנה התקדמות טכנולוגית והוזלת חומרה שמאפשרות דברים שלא ניתן היה לצפות להם בעבר. בנוסף, השימוש משתנה, מודל הבעלות משתנה וכך גם צרכי הלקוח. כיצרן אנחנו משתנים עם זה ורוצים להיות חלק בתחבורה העתידית.
"ישראל תמיד הייתה חזקה בסייבר ובהטמעה של תוכנות למערכות קיימות וההצלחה של מובילאיי ושל ווייז נתנה השראה להרבה חברות כאן. זה גורם לכך שאנשים מעריכים שישראל יכולה להפוך למרכז גלובלי לטכנולוגיה מתקדמת. אפשר לראות אפילו כאן את מספר המיזמים ואת העומק של הטכנולוגיה. כבר כעת מגיעים לכאן יותר חברות וספקים אבל אלה עוד ימים מוקדמים. דברים דומים קורים היום גם בעמק הסיליקון, אבל בפירוש אין הרבה מקומות בעולם עם התמחות כזו".
צילום: מנהל