שברולט מאליבו (1.5 ל' טורבו) - מבחן דרכים - אוטו

שברולט מאליבו (1.5 ל' טורבו) - מבחן דרכים

המאליבו החדשה משלבת את הטוב מאמריקה עם חלק מהטוב של אירופה, ליצירת חבילה מעניינת למדי

"יפה, אבל בטח אוכלת המון דלק" פסק הבחור הלא צעיר בעודו צועד לכיווני בתחנת הדלק כדי להתרשם מקרוב מהמאליבו החדשה. "קצת יותר מ–11 ק"מ לליטר" השבתי לו; "וואלה, לא רע!" השיב הזר המופתע. הוא לא היה היחיד שהתעניין בה, והוא לא היה היחיד שהתחיל דווקא עם נושא הדלק, זאת למרות שכבר שנים ארוכות שהמאליבו לא מוצעת בארץ עם מנוע V6 גדול נפח וצמא. יש תוויות שקשה להיפטר מהן.
זהו הדור התשיעי של המאליבו (הוצגה ב–1964), ונראה שהפעם בשברולט שינו כיוון, אבל רק בחלק מהמשתנים. בניגוד למקובל בשנים האחרונות, המאליבו החדשה דווקא גדלה בהשוואה לדור הקודם שלה. בסיס הגלגלים צמח ב–9 ס"מ ל–283 ס"מ והאורך גדל ב–5.8 ס"מ ל–492 ס"מ, מה שעושה אותה למכונית הארוכה בסגמנט שלה, לפחות בישראל. נו טוב, אמריקאים, אתם יכולים לסנן לעצמכם. אבל למרות הגידול במידות, המאליבו החדשה קלה עד 200 ק"ג מהדור היוצא, זאת בזכות שימוש בפלטפורמה חדשה לגמרי. היא אפילו קלה מחלק מהמתחרות הישירות, מאזדה 6 לדוגמא.
מקדם הכניסה
המאליבו היא מכונית גדולה שגם נראית כזו, ויחד עם קווים עגולים מבעבר ו"פיסול" מודגש במשטחים, מתקבל רכב נאה עם אפקט הגעה מרשים. בחזית בולטת השבכה של שברולט שנראית קצת מאיימת אם כי פחות מאשר בעבר, אבל מכסה תא המנוע המודגש "מפצה" על כך וסיומת "כמו קופה" מוסיפה. רק מאחור היא פחות מיוחדת ויותר אמריקאית–רגילה. קל להתבלבל בינה לבית האחות הגדולה מבית, האימפלה, אבל המאליבו יפה יותר. חישוקי ה–"17 הנאים מוסיפים אף הם, ורמת האבזור הגבוהה מוסיפה גם תאורת לד ליום.
תא הנוסעים פחות מרשים, ועם פתיחת הדלת נגלים בדי ריפוד הנראים מעט פשוטים. יש הרבה צבע שחור (ישנה גרסה בהירה אך לא ראינו אותה) אך נגיעות הניקל בתא הנוסעים עוזרות. הפלסטיק פשוט למגע, אבל אינו חלול כמו שקורה בשברולט מדי פעם, ונציין לטובה שלא נשמעו ציוצים מיותרים במהלך המבחן. נגיעות הבד בדשבורד ובדלתות מוסיפות, אם כי לא היו לטעמם של כל הבוחנים.
בחלקה העליון של הקונסולה המרכזית בולט מסך מגע גדול ונאה ("8) דרכו מתפעלים את שלל המערכת השונות של הרכב. למערכת שיקוף (לא מלא) של הנייד שעבד היטב עם האייפון שלי, כולל תפעול בעברית (מזל טוב, יש סירי בעברית). המערכת מאפשרת הקראה של הודעות SMS והכתבת תגובה, ואפשרויות נוספות כך שזה הרבה יותר מסתם קישוריות לנייד.
תפעול המערכות עצמן כבר פחות קל, ולא פעם הסתבכנו קלות, אבל בסוף מתרגלים. כמעט. במרכז לוח המחוונים מסך צבעוני נאה שמספק שפע של מידע; על רמות האבזור ראו מסגרת. נציין שהגרסה שנבחנה היא המאובזרת, וגם בה לא הייתה בקרת אקלים (וללא פיצול שמאל–ימין), פריט אבזור תקני בקטגוריות נמוכות יותר. בנוסף אין אפילו מערכת בטיחות עכשווית אחת, כמו שמירת נתיב/התרעת התנגשות; גם אותן ציפינו למצוא כאן, לפחות ברמת האבזור הזו.
מרחב מלפנים יש בשפע, אך מושב הנהג בסדר ולא יותר. מאחור, המרווח טוב לברכיים, ובסדר לראש, ורק גבוהים יגעו בגג המשתפל, המושב עצמו מעט קצר ונמוך אבל בזכות המרחב שם אפשר למצוא תנוחת ישיבה נוחה. תא המטען עמוק ונאה, אבל לא ציפינו לפגוש זרועות חשופות שתומכות בדלת.
סוסים
למאליבו מנוע 4 צילינדרים מוגדש בנפח 1.5 ליטר המייצר 160 כ"ס ו–25.5 קג"מ, הזמינים מ–2000 ועד 4000 סל"ד, והוא משודך לתיבה אוטומטית עם 6 הילוכים. המכונית זריזה (אלא אם הגעתם ממאליבו מהדור היוצא עם מנוע ה–2.0 ל' טורבו 259 כ"ס), מציעה כוח זמין כבר עם תחילת הנסיעה, נעימה להתנהלות יום–יומית והמנוע שקט בסל"ד אמצע הדרך. תיבת ההילוכים עובדת טוב, אם כי אינה מהירה במיוחד.
כאשר מבקשים מהמנוע לתת את כל מה שהוא יכול, העסק מעט מסתבך. בדרייב, המנוע מעביר הילוכים קצת מעל 5000 סל"ד, אבל במצב הידני, תוכלו להגיע עד המנתק ב–6500 סל"ד. ההעברה המוקדמת הזו מעט פוגמת בביצועים, בעיקר בכל הקשור לתחושה, כי מורגש שהמנוע לא באמת נותן את מה שהוא יכול. התפעול הידני לא נוח (כפתור בקצה הבורר), כך שהפתרון הזה לא ממש בר שימוש. בסל"ד גבוה המנוע מרגיש עסוק עם צליל לא ממש נעים שנשמע בתא. כך, כאשר מבקשים ממנה את הכל, יחידת ההנעה הזו פחות מרשימה. הביצועים, גם בעומס מלא, טובים, רק שיחד אתם קיימת תחושה של ביצוע לא שלם.
למאליבו מערכת דימום/התנעה, אבל אותה - בניגוד למערכות כאלה שפגשנו עד היום (למעט בהיברידיות) - אי אפשר לכבות. זה אומר שכמעט תמיד בכל עצירה המנוע ייכבה, ואם כמוני אתם חוששים מהמזגן, נכון יותר מהפסקת פעילותו עם הכיבוי, דעו שזה כמעט ולא מפריע. נכון שפעולת המדחס נפסקת, אבל המאוורר נשאר לעבוד (גם אם מוחלש מיד עם הכיבוי), אבל כאשר צריך להחזיר את המדחס לפעולה, המנוע מתעורר. בנוסף, המאליבו בודקת כמה מדדים, כמו לחות בתא הנוסעים, כדי להחליט מתי בדיוק צריך להניע. בפועל, בימי המבחן שבחלקם היו חמים במיוחד, זה היה בסדר.
בכל הקשור לצריכת דלק, בשיוט רגוע רשמנו 17.2 ק"מ/ל', ובימי המבחן ממוצע לא רע שעמד על 11.1 ק"מ/ל'.
נינוחה
מחוץ לעיר המאליבו מרשימה עם שקט בתא הנוסעים ולמעט מעט רעשי כביש ורוח, והתחושה מאוד נעימה בשיוט. עם זאת, יש שיבושים בינוניים שהיא תתקשה לטפל בהם ויחדרו לתא באופן מורגש למדי. עם זאת, במרבית הכבישים נוחות הנסיעה טובה. בעיר, היא מצליחה להוציא את העוקץ ממרבית המהמורות, אבל מדי פעם מרגישים שהיא מעט מקפצת במקום לספוג. וגם כאן הנוחות נעה מבסדר לטובה, וזה לא רע.
בכביש המפותל היא פחות מרשימה. רכות המתלים בעומס גורמת לתזוזה לא נעימה עם שינויי כיוון מהירים, ההגה המעט קל לא מוסיף, והיעדר התפעול הידני לתיבה לא עזר. אבל יותר מכל אלה הפריעו לנו הבלמים שהתעייפו מהר במיוחד בירידות; לאחר מספר פניות היה צורך להוריד קצב בגלל ירידה ביכולת הבלימה - אבל בעיה זו אינה קיימת בנהיגה רגילה. בכביש המפותל, כל עוד הנהיגה מהירה אך עגולה ולא מעמיסה מדי על הרכב, המאליבו תתנהל באופן זריז והמנוע ישתלב היטב בנהיגה כזו.
קו סיום
רמת האבזור הגבוהה היא המעניינת מבין השתיים בגלל פער מחיר לא גדול, ויש לה כמה דברים נחמדים כמו הנעה מרחוק, וחיבור–שיקוף של הנייד שעובד טוב. אבל היא לא שלמה בגלל היעדרה המעט מוזר של בקרת אקלים וחסרונן של מערכות בטיחות עכשוויות.
אבל זו בפירוש המאליבו הטובה ביותר עד היום. יש לה עיצוב נאה עם שפע נוכחות, תא נוסעים מרווח ויחידת הנעה מודרנית ויעילה שמבצעת את רוב המטלות בצורה טובה ונעימה. וכן, גם צריכת הדלק סבירה.
זו מכונית תחרותית מאוד בסגמנט הלא–קל אליו היא משתייכת. ואם שברולט תשפר את המפרט בשני הנושאים שהוזכרו, יהיה לה קלף חזק מאוד. ועם זאת, גם כמו שהיא, היא בהחלט שווה בדיקה.

גרסאות ורמות אבזור
המאליבו נמכרת בישראל עם מנוע 1.5 ל' טורבו 160 כ"ס, ואילו בחו"ל מוצעות גם גרסת 2.0 ל' טורבו עם 250 כ"ס והיברידית עם 182 כ"ס.
המאליבו מוצעת בשתי רמות אבזור. ל–LS שעולה 160,000 שקלים, כניסה והתנעה ללא מפתח, מצלמה אחורית (באיכות מפתיעה לטובה), חיבור USB יחיד, מסך מגע "7 כולל אפל קארפלי/ אנדרואיד אוטו, בלוטות' ובקרת שיוט.
רמת האבזור LT יקרה ב–6000 שקלים - ועדיפה בתמורה. במפרט: מסך מרכזי "8, צג צבעוני בלוח המחוונים, מושב נהג מופעל חשמל, פתחי מיזוג מאחור, הגה מצופה עור, שקע 120V מאחור, 4 חיבורי USB (2 מלפנים 2 מאחור), תאורת לד ליום, תאורת אווירה (מאוד עדינה) בתא הנוסעים, התנעה מרחוק (נהדר ביום חם) ומראות בצבע הרכב. הורים לנהגים צעירים ישמחו לשמוע על מערכת המדווחת על אופן הנהיגה של הילד: המהירות הגבוהה ביותר בנסיעה, ואם הופעלו ABS או ESP. רעיון לא רע, אך קשה לי שלא לשמוח שמערכת כזו לא הייתה זמינה במכוניות של הורי. מערכת מובילאיי מוצעת ב–300 שקלים.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות