טורו החודשי של דני פרומצ'נקו - גיליון 368 - אוטו

טורו החודשי של דני פרומצ'נקו - גיליון 368

חולבים את הנהגים - דני מזכיר לנו מי באמת צריכים לבקש מאיתנו סליחה

אני לא יודע אם שמתם לב עד כמה אנחנו, משתמשי התחבורה בישראל - נהגי מכוניות, רוכבי אופנועים ואופניים למיניהם, משתמשי התחבורה הציבורית או סתם הולכי רגל - נותנים לשלטון לצפצף עלינו, להכות בנו, לחלוב אותנו ולירוק לנו בפרצוף. שימו לב, למשל, למה שקרה בחודש שעבר. כיפופי ידיים בין החרדים לראש הממשלה ובין ראש הממשלה לשר התחבורה הביאו להשבתה פתאומית של עבודות התחזוקה השבועיות, המתרחשות כל שבת על פסי הרכבת. ההשבתה הייתה כל כך בהולה, עד שתפשה את העובדים עם "המכנסיים למטה", או נכון יותר עם פסים מפורקים. התוצאה השבתה חלקית של הרכבת במוצ"ש וביום ראשון, וכאוס תחבורתי גם למשתמשי הרכבת וגם לנהגים בשל תוספת המכוניות והאוטובוסים שעלו על הכביש.
 
 
והנה (לא) באה הרכבת
 
תאמרו בוודאי "אילוצים פוליטיים". לזה אשיב לא אילוצים ולא נעליים. אם אלו האילוצים, מדוע נסוגו החרדים מהדרישה האולטימטיבית לסגור את כל העסקים בשבת? במה מספר פועלים מוחלט וידוע המחללים שבת, גרוע יותר ממאות בתי עסק הפועלים בשבת, וגורמים לעשרות אלפים של אנשים אחרים לחלל שבת בכך שהם מאפשרים מקח וממכר ביום הקדוש?
לא. האחד לא גרוע מהשני, אלא שבמקרה הראשון הקורבן, דהיינו משתמש הכביש, מרכין ראש בהכנעה ומקבל את הדין, בעוד שבעלי החנויות והקונים החלו להרעיש עולמות ואיימו בפעולות מחאה משלהם - והגזירה מבחינתם - בוטלה.
 
יש ביניכם שאולי יתפלאו, אך השבת יקרה וחשובה בעיני, לכן לא הבאתי את הדוגמא כדי להצדיק צד אחד ולהרשיע את השני, אלא רק כדי להדגים באיזו קלות מכים בראשו של המשתמש בדרך ואין פוצה פה ומצפצף.
 
וזו הייתה הדוגמה הקלה ביותר. קחו למשל את נושא המיסוי; כ–100% על המכוניות, למעלה מ–100% בלו על הדלק, בין 1050 ל–4150 שקלים (קבוצה 1 עד 7 בהתאמה) לאגרת רישוי שנתית, מס "ביטוח חובה", מיסי חנייה עירוניים, מס בצורת "שווי שימוש" ולאחרונה התווסף לאלו גם מס מצלמות מהירות...
 
 
עובדים בשביל לממן את המדינה
 
אחת הבעיות היא שללא רכב פרטי, הישראלי מקורקע כיום וחצי בשבוע - דווקא בימים החופשיים שלו, כך הופך הרכב הפרטי והשימוש בו, על המיסוי הכבד המוטל על כך - לכלי חובה בכל בית חילוני, בין אם הוא באמת נחוץ לאדם ובין אם לאו. רוכבי כלים דו גלגליים, נרדפים על ידי השלטון עוד יותר. ביטוח החובה לרוכב מעל גיל צבא עשוי לטפס אל מעל ל–5000 שקלים - ביטוח חובה בלבד! עובדה זו מרחיקה מספר גדול של צעירים מהרכב הדו גלגלי, שהוא כל כך מתאים לתנועה עירונית, ובאופן זה מגבירה את גודש התנועה בעיר וזיהום האוויר.
 
ואם דיברנו על זיהום אוויר. למדינה יש דרך להקטין בצורה משמעותית את כמות הזיהום הקטלני ששורר בערים הגדולות. כל שעליה לעשות או לעודד בצורה מסיבית את החדרת הרכב החשמלי הזעיר אליהן. הרכב קיים בעולם, יש כבר יבואנים שהביאו רכב כזה לארץ לרישוי ותקינה. הזמן עובר ובינתיים המכוניות עוד לא אושרו על פי התקנות לכלי רכב זעיר. אומרים שזה יקרה בקרוב, אומרים את זה כבר הרבה זמן... אגב, התקינה הזו לרכב זעיר חשובה ביותר, כי אחרת חלים על הכלי הזעיר כל החוקים המושתים על מכוניות, כגון חגורות בטיחות, מערכות ABS, בקרת יציבות ועוד.
 
 
בקרוב אצלנו?

ומנושא לנושא באותו הנושא. בשבוע החולף ביקרתי באנגליה לצורך השקת ה–DB11. בניגוד להרגלי, הגשתי את הכתבה מיד עם חזרתי, כדי שתתפרסם כבר מעל דפי מגזין זה, שיגיע לידיכם אחרי ראש השנה אך לפני סוכות. ואם אנגליה אי אפשר שלא לבקר לפחות יום אחד בלונדון. היו תקופות שלהגיע מנמל התעופה הית'רו למרכז לונדון היה סיוט, פקק תנועה אחד גדול. הדרך ארכה כשעה במונית. אחר כך הגיעה להית'רו הרכבת התחתית, שהוזילה את הנסיעה אך עדיין דרשה זמן רב.
 
היום יוצאת משדה התעופה רכבת מהירה וזו מגיעה לתחנת פדינגטון שבמרכז לונדון תוך רבע שעה. היא לא זולה, אבל המון אנשים שמחים לשלם עבור הנסיעה כ–100 שקלים ולהגיע תוך רבע שעה למרכז העיר. המחיר, אגב, זהה לתעריף הנסיעה במונית מנתב"ג לקרית אונו הקרובה - ואין דרך "נורמאלית" אחרת להגיע לשם.
 
 
אנדרגראונד בלונדון. יודעים את העבודה
 
וכשמגיעים לשם, מחכה לך מערכת רכבות תחתיות, עוקפות פקקים, מהירות, זולות. והכול משתלב עם הכול. התחתית עם האוטובוסים, הכול בכרטיס יומי אחד (הית'רו אקספרס, אגב - לא). מטורף מי שמשמש ברכב פרטי בעיר שכזו. ספרו את זה לקברניטי התחבורה אצלנו, שרואים בכרטיס משולב הישג.
 
אני חוזר למנטרה ישנה נושנה של מגזין אוטו. לבעלי הרכב אין קול, אין נציגות בכנסת, אין לובי. הם לא עושים הפגנות או מחאות ציבוריות. לדתיים, לחרדים, לערבים, למתנחלים, להומוסקסואלים, לירוקים ולנכים יש לובי בכנסת, אבל כאשר זה מגיע לאוכלוסייה הענקית של נהגים ומשתמשי דרך - נאדה, כלום. גורנישט. אילמים. לכן יורקים עלינו, פושטים את עורנו, ושולחים אותנו למות בשדה הקטל שגובה חיים של אדם ביום בממוצע.
תחשבו על זה.
 
...ועל זה. אנדרגראונד מלמטה, כבישים פנויים ואסטון מרטין DB11 מלמעלה
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות