מרצדס C350e - מבחן דרכים (2.0 ל', ט', היבריד) - אוטו

מרצדס C350e - מבחן דרכים (2.0 ל', ט', היבריד)

גרסת הפלאג–אין של מרצדס C קלאס מצליחה להציע חבילה מפתה במיוחד

מבחן דרכים זה פורסם בגיליון 376
היבואנים של מותגי היוקרה שמחו ללא ספק שהיצרנים אותם הם מייצגים החלו להציע מגוון גדול של גרסאות היברידיות–נטענות. החיבור בין מכונית לשקע מביא להטבת המס המוענקת למכוניות בדרגת זיהום 2. כתוצאה מכך גרסאות אלה הפכו להיות המושכות ביותר בהיצע של הדגמים בזכות מחיר מפתה ביחס להספק ולאבזור ובונוס של צריכת דלק נמוכה.
רק אחת
מרצדס C350e מוצעת ברמת אבזור אחת ומחירה 320,000 שקלים. לעומתה, לגרסת הבנזין המקבילה, C200, הספק נמוך ב–91 כ"ס, פחות אבזור - ומחירה גבוה ב–8500 שקלים. מבחוץ זו אותה C קלאס מוכרת, שדומה מדי לאחיותיה הגדולות - מכונית נאה יחסית, שחישוקי ה–"17 נראים מעט קטנים ותאורת הלד המלאה מרשימה.
מרחב מחיה
תא הנוסעים נאה מציע לנהג ולנוסע מרחב טוב ומעניק תחושה טובה באמצעות מושבי עור בהירים, דשבורד שחור ונגיעות כסופות בדלתות ובמרכז שמוסיפות גם הן. בקונסולה המרכזית תמצאו מסך "7 ומסך נוסף ("5.5) בלוח המחוונים ואלה מציגים שפע מידע בלתי נגמר ותפעולם נוח. איכות החומרים טובה במרבית המקומות אם כי לא בכולם. מאוד נעים להיות כאן, ובלילה התאורה הנעימה משדרת מסר יוקרתי כמצופה ממנה. רמת האבזור גבוהה וכוללת ריפודי עור, מושב מופעל חשמל עם זיכרונות לנהג וחצי–חשמלי לנוסע, גג שמש, בקרת אקלים מפוצלת, מצלמה אחורית, וקישוריות בלוטות'. מערכות הבטיחות כוללות ניטור רכב בשטח מת במראות, התרעה על סטייה מנתיב ובקרת שיוט אדפטיבית. הדבר היחיד שחסר לנו הוא כניסה ללא מפתח - ההתנעה היא ללא מפתח - אופציה יקרה מדי (8000 שקלים).
הנוסעים מאחור ייהנו מהמיזוג אבל קצת פחות מהמושב שהוא מעט נמוך וקצר מהרצוי. מרווחי הראש והברכיים טובים, אך המקום לכפות הרגליים מוגבל במקצת, ולנוסע במרכז לא יהיה הרבה מקום בגלל מנהרת ההינע הגדולה.
תא המטען מציע נפח קטן יותר מזה שיש לגרסה הרגילה אבל הוא מספק בשימוש יום–יומי. ממש הופתענו לגלות מתכת חשופה בגב המושבים במקום בד. חיסכון לא ברור שלא ציפינו לפגוש כאן, אפילו אם לא כל אחד יבחין בו.
שילוב
ל–350e מנוע בנזין מוגדש בנפח 2.0 ליטר וזה מספק 208 כ"ס ו–35.6 קג"מ, לצידו מנוע חשמלי המספק 80 כ"ס ו–34.7 קג"מ - ושניהם מייצרים יחד 279 כ"ס ו–61.1 קג"מ. לשילוב החשמלי יש מחיר גם בנתון המשקל שהוא 1785 ק"ג, כ–300 ק"ג יותר מגרסת הבנזין המקבילה, וזה הרבה. מצד שני, נתוני הביצועים בהחלט מספקים: 6.2 שניות ל–100 קמ"ש בדרך ל–250 קמ"ש מוגבלים.
אני יוצא לדרך עם סוללה טעונה והמחשב מדווח על טווח חשמלי של 30 ק"מ, ואלה מספיקים בפועל ל–22 ק"מ שכמעט כולם היו על טהרת החשמל; מנוע הבנזין התעורר לשניות כאשר הדוושה נמעכה לטובת עקיפה. זה נתון נאה, בוודאי בהתחשב בכך שרוב הנסיעה הייתה בשיוט רגוע, בו לא נאגרת אנרגיית בלימה כמו בפקק. המנוע החשמלי יעיל בשיוט, כושר התאוצה שלו לא מרשים, אבל מספק לרוב - ומנוע הבנזין תמיד בהיכון למקרה הצורך.
למערכת ההיברידית ארבעה מצבים: היברידי, המשלב לפי הצורך בין חשמל לבנזין; חשמלי בלבד; שמירת חשמל והעדפת הבנזין; טעינה, בו מנוע הבנזין טוען את הסוללות. בנוסף מציעה המכונית מצבי ניהוג המשפיעים על מערכות ההנעה, המתלים, ההגה והמיזוג. הנהג יכול לבחור בין מצבי 'חיסכון', 'נוחות', 'ספורט', 'ספורט פלוס' ו'אישי' המאפשר כיוון כל אחד מהמשתנים בנפרד, והוא נהדר.
מערכת ההנעה במצב קומפורט, עובדת עגול ויפה, אבל יוצרת תחושה מעט מנומנמת לפרקים. מנוע הבנזין לא תמיד מותנע/כבה בשקט, אבל הדבר מוחשי רק כאשר נוסעים בדממה באזור שקט. בכל מצב אחר, הפעולה הזו נשמעת ברקע.
מי שרוצה להעיר את האורווה צריך לבחור במצב 'ספורט' או ב'ספורט פלוס', אם הוא רוצה לתת לסוסים כנפיים. תגובת תיבת ההילוכים משתפרת וכל יחידת ההנעה דרוכה יותר, התאוצות טובות והחלטיות יותר, בעצם כמו שצפוי לפגוש מכמעט 280 כ"ס ואז אפשר גם לשכוח את נתון המשקל. צליל המנוע מעט עסוק לפעמים, אבל זה עניין שולי.
צריכת הדלק בשיוט עמדה על 16.3 ק"מ/ל', ובימי המבחן המהירים נרשם ממוצע של 10.7 ק"מ/ל'. בתוואי בית–עבודה, עם טעינה כל בוקר, תקבלו ממוצע הרבה יותר טוב בזכות נסיעת של כ–20 ק"מ בכוח החשמל. במקרה שלנו למשל, עברנו כ–25 ק"מ, בממוצע של 52.6 ק"מ/ל'.
עניינים דינמיים
ה–350e חריגה בכך שהיא מציעה מתלי אוויר באופן תקני. היתרון שהם מעניקים מוחשי, גם כי הרכב הזה כבד יחסית. במצב 'נוחות' המתלים רכים בפעולתם ומתמודדים היטב עם מרבית השיבושים, וגם אם לא מדובר ברחפת, ה–C הזו נעימה לנסיעה. רק שיבושים חדים יורגשו בתא הנוסעים, אבל לא הרבה מעבר. המכונית נוחה גם מחוץ לעיר, אבל היא מעט רכה על גלים - ואם זה מפריע לכם, הפתרון נמצא במצבי הספורט המקשיחים את המתלים. במצבים אלה נרשמת פגיעה בנוחות המורגשת על שיבושים קטנים, אבל היא אינה משמעותית. רעשי הרוח מורגשים כבר במהירות שפויה.
כאשר הכביש מתחיל להתפתל צריך לעבור לאחד ממצבי הספורט. ההגה מקבל עוד משקל, וה–C קלאס מגלה פתאום עניין שלא היה לה קודם בכביש המפותל. מי שבאמת רוצה לנהוג מהר, שיבחר ב'ספורט פלוס', ואז העסק חביב אפילו יותר, עם מסה המרוסנת באופן עדיף משמעותית. ההגה עדיין מעצבן במרכז אבל משקלו עדיף, והיכולת נאה. הבלמים יוצרים תחושה מוזרה בנהיגה יום–יומית (כמו בהרבה היברידיות) וצריך להתרגל אליהם. עם זאת, ה–C ההיברידית לא אוהבת קצב באמת גבוה; הצמיגים האחוריים שמחים לאבד אחיזה בלחיצה חזקה על הגז, היא מייצרת קצת תת–היגוי, בפיתולים הבלמים לא מעניקים את התחושה הנדרשת - ובכלל המשקל נמצא ברקע.
חיבור
יש כאלו שגורסים שמדי פעם הסיכומים של המבחנים שלנו קצת–מסובכים. הם טועים כמובן, אבל הפעם זה ממש פשוט: מרצדס C350e היא הגרסה הטובה ביותר בהיצע הלא–ספורטיבי של ה–C קלאס. היא מרשימה עם יכולת גבוהה, נוחות נסיעה טובה מאוד, רמת אבזור משובחת וצריכת דלק טובה, במיוחד ביום–יום. למעשה אין לה חסרונות משמעותיים, למעט העובדה שכמו כל דגמי ה–C קלאס, היא מעט יקרה מהמתחרות. אבל יחסית להספק, גם מול התחרות, זו מכונית טובה מאוד שכדאי לכם לבדוק אם אתם מחפשים משפחתית גדולה של מותג יוקרה.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות