ימים ספורים לפני סגירת המגזין נחת בתיבת הדואר שלי מייל מרשות המיסים. לא, לא מדובר בתביעת תשלום מס הכנסה על הכנסות לא מדווחות (עוד לא החלטתי אם לשמחתי — שאני לא צריך לשלם להם — או לצערי — בגלל שאין לי הכנסות מהסוג שמושך את תשומת הלב של רשות המיסים), אלא בנתונים שונים על יבוא מכוניות בשנת 2016. כן, השנה הזו שנגמרה כבר לפני בערך שנה. כנראה שלוקח זמן לאסוף ולסדר את כל הנתונים. ועדיין, מדובר בנתונים מעניינים, גם היום.
הצצה לגיליון 383 / טור העורך
צילום: מנהל
ראשית, קצת מספרים מהסוג שגורם לך להרהר על משמעות החיים — למשל 13.6. מיליארד. שקלים. מיסים ששילמנו בשנת 2016 כמיסים על רכב חדש וחלקי חילוף. לא כולל מיסים על דלק ואגרות רישוי. בחישוב גס, מדובר על בערך 1700 שקלים לכל אזרח. כמעט שבעת אלפים שקלים למשפחה ממוצעת עם שני ילדים. שמונת אלפים חמש מאות שקלים אם זו משפחה עם שלושה ילדים. בשנה — כמס על מכוניות חדשות וחלקי חילוף. אאוץ'.
הסכום הזה גדול ב־48% מסכום המיסים על רכב חדש וחלקי חילוף שנגבה בשנה לפני כן, בעקבות גידול חד של 51% במספר המכוניות שיובאו ארצה (ושוחררו מהמכס), וזאת בשל העובדה שהמס הירוק התעדכן ב־1.1.17, מה שעודד הרבה יבואנים לצבור מלאים ולשלם עליהם את המס לפני העדכון. לכן יש פער ענק בין כמות המכוניות ששולם עליה מס ב־2016 — כמעט 350 אלף מכוניות — לבין כמות המכוניות שנמסרה ללקוחות — קצת פחות מ־280 אלף מכוניות. משמע במחסני היבואנים נצבר מלאי של כשבעים אלף מכוניות ששולם עליהן מס, וכנראה עוד לא מעט מכוניות שלא שולם עליהן המס. בערך רבע מסך המכוניות שנמסרו השנה — ושופך אור חדש על נתון המסירה ההזוי מינואר השנה (כ־45,000 מכוניות נמסרו בינואר, למי שכבר הספיק לשכוח).
הצצה לגיליון 383 / טור העורך
צילום: מנהל
יש במסמך של רשות המיסים עוד נתונים מעניינים רבים — למשל שפליטת המזהמים מרכב ממוצע, מאז כניסת המיסוי הירוק, פחתה ב־23%. בתחום הבטיחות צוידו יותר מחצי מהמכוניות שנמכרו במערכות להתרעה על סטייה מנתיב, התרעת התנגשות וזיהוי הולכי רגל (פונקציות שמספקות גם מערכות בהתקנה מקומית). כזכור, החל מתחילת 2018 הפכו מערכות אלו — התרעה על סטיה מנתיב והתרעה על שמירת מרחק — לחובה בכל רכב חדש, בהתקנה מקומית או מקורית.
ועוד בענייני טכנולוגיה — למרות שמדובר בסיכום 2016, יש גם נתון מעניין לגבי 2017: בשנה האחרונה יותר מ־10% מכלי הרכב שיובאו ארצה היו בעלי "טכנולוגית הנעה מתקדמת", כהגדרת המסמך. ומכיוון שלא ידוע לנו על הגעת מכוניות רקטיות ארצה, אפשר להניח שהכוונה היא לכלי רכב היברידיים וחשמליים.
הצצה לגיליון 383 / טור העורך
צילום: מנהל
יש בסיכום — שנפרש על 42 עמודים עמוסי מידע וגרפים — עוד פריטי מידע מעניינים רבים: המשך הירידה בנתח השוק של ציי הרכב; שחיקה במחירי רכב משומש ביחס למדד (כפי שמעידים גם העוסקים בתחום הרכב המשומש בכתבה של דניאל שמיל, במוסף החודש) ועוד. אה, כן — והצבע הפופולרי ביותר לרכב חדש בישראל הוא לבן. 42% מכלל כלי הרכב. הצבע הבא בתור — אפור/כסף — 30% מכלל כלי הרכב החדשים שנמכרו. שחור במקום השלישי עם 12.5% מסך המכירות. יש מגמה ברורה של ירידה בקניית מכוניות צבעוניות לאורך השנים — מ־21% ב־2014 ל־16% ב־2016. כמה משעמם...
אחד הפרטים המעניינים ביותר מתחבא בערך באמצע המסמך הארוך — גרף המתאר את שיעור כלי הרכב שעברו תאונת אובדן גמור (טוטאל לוס) בהתאמה לדירוג אבזור הבטיחות של משרד התחבורה. הבדיקה נעשתה על מכוניות שקיבלו רשיון ב־2014. ראשית, בולט שם באופן חד משמעי כי מכוניות בבעלות ציי רכב הן בעלות סיכוי גבוה בהרבה להיות מעורבות בתאונה חמורה. בנוסף, עולה מהנתונים בגרף כי יש מתאם, גם אם לא הדוק מאוד, בין דרוג אבזור הבטיחות לבין הסיכוי להיות מעורב בתאונה חמורה. לפי הנתונים שהביאה רשות המיסים, הסיכוי של מכוניות בעלות דירוג בטיחות 0 עד 2 להיות מעורבת בתאונה חמורה הוא יותר מכפול מאשר של מכוניות בעלות דירוג 3 עד 5. מרשים.
הצצה לגיליון 383 / טור העורך
צילום: מנהל
מצד שני, לפי נתונים בגרף אחר במכוניות בבעלות פרטית המערכת האפקטיבית ביותר במניעת תאונה חמורה היא בקרת שיוט אדפטיבית (כמה מכוניות עם מערכת כזו נמכרו בכלל ב־2014? לא נראה לי שהרבה), וחיישן לחץ אוויר בצמיגים משפיע על הסיכוי להיות מעורב בתאונה חמורה כמעט כמו התרעה מפני סטיה מנתיב. לעומת זאת במכוניות השייכות לציי רכב מערכת ניטור שטחים מתים — שהיתה כמעט חסרת משמעות בכלי רכב בבעלות פרטית — אפקטיבית הרבה יותר מאשר מערכת התרעת התנגשות או התרעה מפני סטיה מנתיב. במילים אחרות, יש בנתונים הללו גם דברים מוזרים. חבל שבגלל הגדרת הניקוד בדירוג אבזור הבטיחות, שלא מבדיל בין מערכת שרק מתריעה על אי שמירת מרחק לכזו שממש בולמת, או בין כזו שרק מתריעה על סטיה מנתיב לכזו שממש מתקנת — אי אפשר לדעת מה ההבדל ביעילות בין מערכות מתריעות למתערבות; אולי בנתונים שיפורסמו בעוד שנה.
עוד אנקדוטה — שוק היבוא המקביל הצטמצם לכאלף מכוניות בשנה, לאחר שהגיע לשיא של כ־3000 כלים ב־2008. המותג הפופולארי ביותר ביבוא האישי הוא מרצדס (שליש מסך המכוניות שיובאו ביבוא אישי), כאשר הדגם הפופולארי ביותר הוא S קלאס, ממנו הגיעו ארצה 203 מכוניות ביבוא אישי — נתח משמעותי מאוד מכלל המכוניות שנמכרו בארץ בקטגורית הפאר באותה שנה.
אני אנסה לקרוא את הדו"ח בצורה מעמיקה יותר בימים הקרובים. נראה אילו עוד פנינים אצליח למצוא שם.
[email protected]

הצצה לגיליון 383 / טור העורך
צילום: מנהל