התמורות שעוברות ועומדות לעבור על עולם הרכב, עשויות לבלבל אפילו אנשים כמוני, שמבקרים בתערוכות רכב כבר עשרות שנים. ואין כמו תערוכת ז'נבה האחרונה כדי להמחיש זאת (ראו סקירת ענק בגיליון הנוכחי, 398).
 
בתחום החשמל לא נרשמה כל הפתעה. החשמל כבר כאן, ואם לא תתרחש הפתעה מרעישה, ואני לא רואה אחת כזאת מתרחשת בקרוב, הרכב החשמלי כאן כדי להישאר. לכן ממש לא מעניין לראות שכמעט כל יצרן מתחמש גם ברכב חשמלי. המחשבה החדשה בנושא זה הופיעה בהצהרות ששמענו ממותגי היוקרה הגרמניים: דיימלר וב.מ.וו עומדות לשתף פעולה בהקמת תחנות הטענה וביוזמות נוספות.
 
ההפתעה הייתה במי שלא הופיע. כך למשל יצרנים ותיקים כפורד, וולוו או קדילאק, וגם את המותג המוביל את טבלת המכירות בישראל, יונדאי, לא יכולתם למצוא בתערוכה. פיאט הופיעה והציגה רק קונספט לאחר שנים שבהן לא חידשה, אלפא הביאה דגם חדש ומרהיב, אבל ייצורו יהיה בעוד מספר שנים. גם הסינים לא הפגינו נוכחות, כאילו ויצרני הרכב הגדולים בעולם ויתרו בשלב זה על החדירה לאירופה; עד להתבססות הרכב החשמלי, אני מניח.

1613662

 
מולן "הפציצו" החברות הקטנות והיוקרתיות יותר — אסטון מרטין, למשל. זו הדהימה עם לא פחות משלושה דגמים מרהיבים של מכוניות מירוץ־כביש ועוד אחת שמיועדת ממש למסלול, כולן בעלות מנוע מרכזי. גם לקניסג השוודית היה דגם חדש להציג.
 
טרנד עולמי? זול ועממי אאוט, יקר וספורטיבי — אין? התשובה לשאלות שלילית. לצידן של אלו הופיעו למשל שתי ארכי־יריבות מזה שנים עם דגמי סופרמיני חדשים, כאלה שהביאו להן בעבר תהילה כמו גם רווחיםנאים — פיג'ו עם 208 ורנו עם קליאו חדשות. כשראיתי אותן, נזכרתי במלחמת העולם שהתרחשה בעולם הרכב כשאוטו עדיין היה בחיתוליו — 205 נגד רנו 5. גם בעולם העממי וגם בגרסאות החמות שלהן פיג'ו GTi 205 ורנו 5 טורבו... טרנד? האמת שלא מצאתי כזה בתערוכת ז'נבה. או כפי שכתבתי, זיהיתי בלבול יותר מטרנד ברור.
 
מה שכן, ברור שהכסף החדש המצוי היום בידי צעירים הייטקיסטים, זורם לתעשיית הרכב היוקרתית שמוציאה עוד ועוד מותגים ודגמים (אחרי DS לסיטרואן, גם פולסאר לוולוו, קופרה לסיאט ועוד).

1612692

 
עוד הופתעתי מהיעדרה הבולט של ה"אוטונומיה". הדגש שהושם בשנים האחרונות על פיתוחים אלו ירד מהכותרות. הרגולציה, ואולי גם התאונות שקרו כבר בתחילת הדרך, ממתנות כנראה את ההצהרות, אבל לא את המאמצים הטכנולוגיים. במקומן, הציגו יצרנים דווקא תחילה של עתיד רחוק עוד יותר. כך למשל חברת הצמידים גודייר, הציגה חישוקים גמישים שעליהם גומי קשיח, ואלה אמורים להפוך למדחפי רחפן. לפי חזון רחוק זה, ולא אלאה אתכם בפרטים שלא ניתן להציגם אלא בווידאו, המכונית תוכל להפוך לרחפן ובחזרה. זה לא יקרה מחר.
 
עוד הוצגה מכונית שיכולה להפוך למטוס גירוקופטר, כזה שרוטור עליון מספק את העילוי ללא מנוע אלא באמצעות תנועת המכונית קדימה — בתחילה על גלגליה, ואחר כך באמצעות מדחף שנשלף מאחור. אתם יכולים לפלוט בזלזול שהיצרנים קיבלו את השראתם מהרובוטריקים הטלוויזיוניים, אבל, בכל זאת, האוטו המעופף עשוי לענות על צורך אמיתי. הגודש העולמי בכניסה לערים, מזניק את מחירי הדירות בתוך הערים ומנתק את הפרברים וחשוב עוד יותר, יש להם גם מוצר אמיתי, אבטיפוס שכבר טס.
 
זה לא יקרה מחר, אולם, אם תחשבו על כך שהטיסה הראשונה של האחים רייט אירעה ב־1903, ב־1914 כבר השתמשו במטוסים ככלי נשק מעופפים וב־1927 חצה לינדברג את האוקיאנוס האטלנטי במטוס, תוך 33 שעות... תבינו שמה שנראה כעתיד רחוק ודמיוני,  עשוי להפוך להווה מהר יותר ממה שאתם חושבים.
 
טרם ראיתי נתונים של מספר האנשים שהגיעו לתערוכה, אולם התחושה שלי הייתה שמספר העיתונאים שהגיעו לימים המיועדים עבורם, היה נמוך קצת מזה שהגיע בשנים האחרונות. המחירים המופרכים של חדרי המלון בתאריכים אלו, והאפשרות לדלות כמעט כל דבר מהאינטרנט מפחיתים במשהו מהאטרקטיביות שלה.

1614197


ובכל זאת, אנחנו מאוטו היינו שם בהרכב מלא ועוד יותר. אלי שאולי ערך כדרכו עשרות ראיונות עם בכירי התעשייה, אליק ואני התרוצצנו וצילמנו סרטוני וידאו בסיטונות וצור דאג כהרגלו בשנים האחרונות לצילומי הסטילס. לדעתנו לפחות, אין תחליף אמיתי לביקור בתערוכה, וההתרשמות אותה מקבלים מסיור אישי בין אתרי התצוגה, מאפשרת להגיע לתובנות ולהתרשם מהתהליכים בעולם הרכב באופן שלא ניתן להגיע בכל דרך אחרת. אין לכם מה לדאוג, אנחנו נהיה שם גם בשנה הבאה.
  
אני לא יכול שלא להתייחס לדוח מבקר המדינה ביחס לכישלון בנושאי התחבורה הציבורית בישראל. לא פעם ציינתי לטובה את קצב סלילת הכבישים בתקופת כהונתנו של שר התחבורה ישראל כץ. עם זאת ביקרתי אותו על אוזלת ידו בנושאי הבטיחות בכבישים, והכישלון בטיפול יסודי בתחבורה הציבורית.
 
הבעיה העיקרית היא שבשנים האחרונות עלו לכבישי הארץ מאות אלפי מכוניות חדשות. אם אורכה של מכונית הוא כ־4 מטרים, הרי שתוספת של כל 100,000 מכוניות, מוסיפה 400 קילומטר של כבישים התפוסים על ידי מכוניות (בין אם הן נוסעות ובין אם חונות שלא בחניה מקורה). זכרו, שהיו כאן שנים בהם עלו לכביש כ־250,000 מכוניות פרטיות, או לפי החישוב המקורי הנ"ל — 1000 קילומטרים של מכוניות, ממטולה עד אילת ובחזרה!
 
1602554


איך יכולה סלילה כבישים לרכב פרטי להתחרות במספרים האלו? היא לא יכולה. רק תחבורה ציבורית יכולה לפתור את בעיותיה של ישראל. יסלחו לי חברי הדתיים, אבל, היעדרה של תחבורה ציבורית בשבת, מחייב אנשים החפצים לבקר משפחות המתגוררות רחוק, או כאלו שרוצים לטייל ביום החופשי שלהם — לרכוש רכב פרטי, וכשיש רכב פרטי, החשק להתנייד בתחבורה הציבורית יורד פלאים.
 
היעדרה של תחבורה ציבורית בשבת, מביא לכך שנערים עייפים החוזרים משירותם הצבאי, נוהגים בליל שבת כשהם עייפים ולפעמים שתויים, היעדרה של תחבורה כזו מעלה את הצפיפות בכבישים, בייחוד במוצאי שבת, בשעות אחר הצהריים והערב כאשר אנשים חוזרים לביתם עייפים. ומה שאני טוען שצריכה להיות תחבורה ציבורית בשבת מטעם של פיקוח נפש; חיי לא מעט אנשים היו ניצלים בישראל לו הייתה תחבורה כזו, שהייתה מתקיימת לפחות באופן חלקי ובאזורים בהם אין אוכלוסייה דתית במספרים גבוהים.  
 
danny@auto.co.il