פיאט הציגה את המסחרית הגדולה שלה, פיאט דוקאטו, לפני כארבעה עשורים, ב־1981, והדור הרביעי שלה הוצג ב־2014. אנחנו בחנו אותה בתחילת 2019 (אוטו 397), אך כבר ביוני 2019 הוכרז על חידוש הדגם. ביולי היינו בטורינו כדי להתרשם מדוקאטו המחודשת (אוטו 402), והנה היא כאן.

דוקאטו של פיאט, כמו עוד מסחריות גדולות אחרות, משרתת מותגים נוספים. ראשית, היא מיוצרת במסגרת פרויקט סבל דרום (Sevel South), וכחלק משת"פ ותיק מאוד עם קבוצת PSA, גם כסיטרואן ג'מפר ופיג'ו בוקסר. מכיוון שפיאט כיום היא חלק מתאגיד FCA (פיאט־קרייזלר אוטומובילס), היא משווקת בארה"ב גם כראם פרומאסטר. מעבר לעובדה ששווקה בזמנו גם כאקספרס של טאלבו (אז חלק מ־PSA), היא נשאה בגאון, כדגם AR6, את הלוגו של אלפא רומיאו. לא פחות. אבל זה היה באייטיז. וממש לימינו: פיאט הציגה בהשקה גם דוקאטו חשמלית, ושיווקה החל עתה.

פיאט דוקאטו - מבחן דרכים (מתיחת פנים, 2.3 ל', אוט', קצר-נמוך)
צילום: יואל פלרמן

הרקע הגלובלי 
יצרני הרכב המסחרי מציגים דגם חדש כל 12 שנים — פרק זמן כפול מזה המקובל במכוניות נוסעים. אחת המשמעויות כמובן היא שמתיחת פנים מוכרזת כל 5-7 שנים (במכוניות נוסעים, כל 3 שנים לערך). בסוף המאה הקודמת ובתחילת הנוכחית התקבע היצע עשיר מאוד של גרסאות למסחריות גדולות — מ־2.8 טון ועד 5 טון כסגורות ולנוסעים; עד 7.2 טון כטנדרים — עם שלושה בסיסי גלגלים וגובה, ארבעה ממדי אורך. לרוב מדובר במנוע אחד עם מספר רמות הספק, תיבה ידנית ואף אוטומטית וגם בשלושה סוגי הנעה: קדמית, כפולה, אחורית. 

הנושא העיקרי שהוביל את חידושי המסחריות באירופה היה בעיקר תקני יורו חדשים, ואכן, תקן יורו האחרון, 6d, מחייב מינואר 2020. תחום נוסף שחייב התייחסות הוא מערכות הבטיחות מתקדמות — תחילה מתריעות, בהמשך פעילות — וכמובן העדכונים הנדרשים בתחום המידע והבידור, שני עניינים שנעשו חשובים מאוד מאמצע העשור הקודם. 

מפגש, בעמידה
במקרה של פיאט, ובגלל איווקו, המסחרית הגדולה שלה מגיעה בערך לאזור שבו דיילי מתחילה. בישראל מדובר במגוון גדול של גרסאות מרכב שונות, במשקל כולל של 3.51-3.99 טון, עם מנוע 2.3 ליטר בהספק של 140 ו־180 כ"ס, תיבה ידנית או אוטומטית, והנעה קדמית. למבחן קיבלנו את המסחרית המחודשת בגרסת "קצר־נמוך" עם מנוע 140 כ"ס ותיבה אוטומטית. 

פיאט דוקאטו - מבחן דרכים (מתיחת פנים, 2.3 ל', אוט', קצר-נמוך)
צילום: יואל פלרמן

דוקאטו הפורשת נראתה ממש בסדר, זאת קצת יותר טוב. סף הכניסה מעט גבוה, ולרשות הנהג (והנוסע) ידית אחיזה אחת. המושב ממש בסדר, וכולל אפשרויות כוונון טובות — החל מכיול לפי משקל ועד הקשחת מסעד הגב. משמאלו למטה בלם חניה ידני, מחייב את הנהג להתכופף (אבל קצת). 

שדה הראייה מצוין, והמראות מעולות. כאן נציין כי תפעול חשמלי לכיוון המראות אינו רק לראשיות, אלא גם לפנורמיות התחתונות, מה שמאפשר מיקום מצוין לפי המקום (כביש רגיל, אזורים צרים, משטחי פריקה/העמסה).

תנוחת הנהיגה טובה, אבל זו אינה מושלמת. ראשית, מוט ההגה אינו נע מעלה/מטה; שנית, ביטול דוושת המצמד חייב טיפול ברצפה למטה, אך זה אינו טוב והמיקום לכף רגל שמאל אינו מוצלח לאורך זמן. 

משטחי הפלסטיק היוצרים את סביבת הנהג והדיפון פשוטים ונוקשים, והגימור שלהם לא תמיד מושלם. מנגד, איכות ההרכבה טובה מאוד, והעסק מוצק מאוד. המחוונים לא מאוד גדולים, וצג המידע ביניהם קטן ולא קריא בגלל שהאותיות והספרות באדום וגם הרקע כזה. מסך המולטימדיה אף הוא אינו גדול, מרוחק מדי, אינו פונה לנהג ותמונת המצלמה קטנה.

פיאט דוקאטו - מבחן דרכים (מתיחת פנים, 2.3 ל', אוט', קצר-נמוך)
צילום: יואל פלרמן

בין החידושים שיש לציינם הוא מערך הפקדים בהגה, המאפשר לתפעל את מערכת המידע/בידור ממנו, בלי שהנהג יצטרך להפנות מבט אליה. הפקדים גדולים והעסק פועל היטב. חשובים אף יותר הן מערכות הבטיחות; אלה אינן אקטיביות פרט לבלימה אוטונומית (לא בדקתי, מסיבות ידועות), אך המידע על סטייה מנתיב למשל ברור ונוכח מאוד, בלוח המחוונים ובצפצוף התרעה.

כנדרש במסחרית, לדוקאטו שפע תאי אחסון בכל רחבי התא, מרוחבי מלא למעלה עד למספר תאים בכל דלת. עם זאת, במושב הנוסעים אין תא נפרד, והוא אחוד (כך שלא ניתן לקפל את המשענת הקרוב לנהג). מושבי הנוסעים בהחלט סבירים, וזה הקרוב לנהג מציע פחות מרווח לנוסע.

דלתות חלל ההטענה — זו הצידית, השתיים מאחור — פועלות מצוין. הפתיחה והנעילה קלות ביותר, ונעילה כמעט ללא תנופה נעשית בקלות. מנגד, אין מדרגות מאחור (סף ההטענה 53.3 ס"מ) ואין ידיות אחיזה. הדלתות האחוריות נפתחות עד 180 מעלות, ובמצב הפתוח ביותר לא ניתן לקבוע אותן.

פיאט דוקאטו - מבחן דרכים (מתיחת פנים, 2.3 ל', אוט', קצר-נמוך)
צילום: יואל פלרמן

התנסות, בנהיגה
המנוע, 2.3 ליטר, 140 כ"ס (3600 סל"ד) 35.6 קג"מ (1400 סל"ד) מספק ביצועים טובים בכל מתאר נהיגה, בעיקר בזכות המומנט הרב ששיאו מוגש כבר בסל"ד נמוך יחסית. מה שמאפשר ניצול מרבי של יכולתו, ולא פחות חשוב לנהג העובד — נינוחות בנהיגה לאורך זמן, ובסוגי תנועה משתנים — היא התיבה האוטומטית, והיא, בפשטות, משובחת מאוד.

לתיבה הזו תשעה הילוכים, המעבר ביניהם חלק וזורם, היא מסדרת תגובה מהירה לקיק־דאון, ומאפשרת עקיפה מהירה גם תחת עומס, שמירה על קצב יעיל גם בעלייה תלולה. בנוסף, ניתן לעבור ממצב D לתפעול ידני של ההילוכים, וזה נעשה באופן הפשוט והיעיל ביותר. לתיבה שלושה מצבים: 'נורמל', 'אקו', 'פאור'; הפערים ביניהם בפועל בהחלט מורגשים, ונהיגה במצב 'פאוור', למשל, בתוואי הררי, משפרת מאוד את ההתנהלות. עניין נוסף הראוי לציון הוא כישורי בלימת מנוע (לדוקאטו אין בלם־פליטה/בלם־מנוע) טובים מאד. כך ניתן היה להתגלגל במורדות ארוכים במהירות קבועה לאחר שההילוך הנכון נבחר. זווית הבורר ביחס לנהג טובה, אם־כי יש שימצאו אותו מעט מרוחק מהיד.

צריכת הדלק עמדה על 8.9 ק"מ/ל', והיא סבירה ביחס למקובל כיום. 

פיאט דוקאטו - מבחן דרכים (מתיחת פנים, 2.3 ל', אוט', קצר-נמוך)
צילום: יואל פלרמן

עם בסיס הגלגלים הקצר יותר, וכיול מתלים רך יחסית, נוחות הנסיעה בעיר לא התעלתה — הרכב לא היה עמוס — ושיבושים מרושעים (שברים, שקעים, זוויות אספלט חדות) הורגשו בפנים; המהלך הראשון של בולם הזעזועים לא הצטיין. מחוץ לעיר הסיפור היה שונה לגמרי; איכות הנסיעה הייתה טובה על כל סוגי השיבושים, ממהירות 60-70 קמ"ש ומעלה, שם ואז הסתבר כי תחת עומס, הבולמים עובדים טוב בהרבה. המשמעות היא שגם בעיר נוחות הנסיעה תהיה לפחות בסדר גמור עם מטען. 

איכות הנסיעה סבירה בהחלט. רעש המנוע, שנוכח מעט בעמידה, כמעט ואינו נשמע במהירות רגילה; ב־80 קמ"ש הוא סובב ב־1500 סל"ד וב־100 קמ"ש ב־1800 סל"ד. רעשי רוח נשמעים בכבישים מהירים "פתוחים" (כמו כביש 1, כביש 6) והרבה פחות בסגורים (כביש 5 אחרי אריאל, למשל). עיקר רעשי הרוח נוצרים בגלל מערבולות סביב המראות ועד הגג. בידוד רעשי הכביש סביר. 

היכולת הדינמית מספקת בהחלט כל נהיגה שפויה וגם כזאת שהיא פחות (כי זה מבחן, ואנחנו כאן בשבילכם). למרות אותו כיול מתלים רך, כזה המשתלב עם מרכב גבוה, הרכב שומר על נתיב הנסיעה הנבחר גם אם הנהג נכנס לפנייה מהר ממה שהיה צריך. יש לשער שזה יקרה לו פעם אחת, גם בגלל שההגה יפחיד אותו — הוא קל מדי, יש לו שטח גדול יחסית והנקודה בה הגלגלים מתחילים לפנות אינה ברורה. אותו הגה, שיש לו 3.8 סיבובים מנעילה לנעילה, משלם דיבידנדים לנהג הפורק ומעמיס סחורה באזורים צפופים או נע ברחובות צרים, ועם זווית הפנית גלגלים טובה מעניק לדוקאטו קוטר סיבוב מצוין של 11.1 מטרים. 

פיאט דוקאטו - מבחן דרכים (מתיחת פנים, 2.3 ל', אוט', קצר-נמוך)
צילום: יואל פלרמן

מסכמים, בישיבה
פיאט דוקאטו המחודש השתפר, בעיקר בשני תחומים חשובים: מערכות בטיחות, תיבה אוטומטית מתקדמת. בנוסף, המנועים חודשו, וגם ההופעה עודכנה. עם זאת, מדובר בדגם מחודש ולא כל־חדש, מה שמוצא ביטוי, ראשית, במערכות בטיחות, שפרט לבלימה האוטונומית, רק מתריעות אך אינן פועלות. ביטוי נוסף לכך הוא בטיפול הלא־מושלם במקום בו הייתה דוושת המצמד, או לחילופין במערך המולטימדיה.

לכשעצמו, מציע הדגם המחודש תא נהג יעיל עם מושב משובח, מוסיף כעת פקדי שליטה בהגה, ביצועי מנוע טובים ותיבת הילוכים אוטומטית מעולה, נוחות נסיעה טובה מחוץ לעיר, יכולת תמרון מצוינת. מנגד, הנדסת האנוש בינונית, ולפחות גרסה זו אינה מתעלה בנוחות הנסיעה בעיר.

פיאט דוקאטו צבר לעצמו עם השנים מוניטין אמינות ויעילות טובים בהחלט, והוא מציע חבילה נאותה לאדם העובד, וזו השתפרה כעת עם שילוב מערכות ההתרעה והתיבה האוטומטית. על כל אלה מוסיפה פיאט בישראל גם חמש שנות אחריות, ליצירת חבילה השווה בדיקה.      

פיאט דוקאטו - מבחן דרכים (מתיחת פנים, 2.3 ל', אוט', קצר-נמוך)
צילום: יואל פלרמן