אשתי סגרה לנו חופשה באילת. אני מאוד אוהב את העיר הדרומית, הבריזה והאווירה הכללית המשולבת בעצי דקל עושה לי טוב. אני גם אוהב את הדרך, משהו בנוף המדברי הזה, ואולי הסיבה היא ששירתי בגבעתי והחיבור לדרום הוא כנראה גם נוסטלגי. 

בשישי בבוקר יצאתי לאילת ביונדאי איוניק, בתפוסה מלאה. בניגוד לפעמים קודמות, השלטים של 'כביש סגור' בכניסה למעלה עקרבים, באמת היו נכונים. שכחו מהכביש הזה, מעבר לזה שהוא סדוק ושבור, הוא נחסם לתנועה עוד לפני הנוף האלוהי המצוי בחלקו. 

השעון מתקתק. משם נסענו דרך כביש הערבה. עודף קילומטרים של כביש משעמם, ועם זאת, הדרך המהירה ביותר ליעד. לאחר שהחגיגות הסתיימו, חזרנו דרך כביש 12 ואז פנינו לכביש 10 שנפתח לתנועה בזמני חגים, הכביש שצמוד לגדר המערכת עם מצריים.

1652994
צילום: אוהד אלגוב

איכות סלילת הכביש לא חודשה כבר שנים, והכביש סדוק במקרה הטוב ושבור במקרה הפחות ראוי. וכשאני אומר שבור, אני מתכוון לשבר כזה שדואג להעביר לך, אל תוך תא הנוסעים, מעבר לחבטה הגונה, גם צליל שגורם להבעת פחד בפרצוף שלך. הנוף נאה ואני לא בטוח שהוא עדיף על זה הנמצא בכביש 12. ובקיצור, בדיעבד, בכל הנוגע לנסיעה כיפית, עדיף להמשיך על כביש 12 כנראה.

אבל אני לא מתלונן. בכניסה לכביש 10, צוות של מרכבה 4, לא שרק הסכים שאחיין שלי יצטלם עם מפלצת הפלדה, אלא גם דאג לעשות לו סיור פנימי, בתוך הטנק. סיור שכלל הסבר על סוגי הפגזים ועוד. הסיור ארך כעשרים דקות כמעט, ובסיור הזה האחיין שלי השתכנע שהוא צריך להתגייס לחיל השריון. כמובן שאמרתי שלא כדאי, וגם החייל שעשה לו את הסיור הקסום הסביר שעדיף לו לשכוח מהעניין. גם החייל שהחליף את החייל־מדריך מיד העיר לאחיין שישכח מזה. מפה לשם, הוא עדיין חולם על טנקים.

1652993
צילום: אוהד אלגוב

בכביש 10 גם דאגתי שהאחיין ובתי הקטנה יביאו לחיילים בעמדות התצפית — חיילים שסוגרים את החג שם בדרום החם ולא בחיק משפחתם — אוכל הכולל מאפים, חטיפים ושתייה קלה. זה היה אחלה שיעור לקטנים, הדאגה לאחר עם הסברים והכל. אתם יודעים, חינוך טוב, כמה שאוכל להשריש. מפה לשם, אחרי עמדת התצפית השלישית הבנו שאין לנו מה לתת לאחרים. החיילים שמחו כל כך על שהשארנו להם אוכל מזיק שכזה, ולנו נשבר הלב בגלל הידיעה שלא נשאר לנו עוד מה לתת. 

אבל אנחנו אנשים יצירתיים וכך לעמדה אחרי כבר הבאנו את קופסת השוקולית של הילדה, נס הקפה שלנו וסוכר. בעמדה אחרת חייל שביקש סיגריה קיבל קופסה שלמה והיה מבסוט, אפילו שהזהרנו אותו שזו קופסה של סיגריות דקות וארוכות, בטעם לילך, או מה שזה לא היה. 

בקיצור, בפעם הבאה שאתם בדרום הרחוק בזמן החגים ורוצים לנסוע בדרך יפה, אתם יכולים לוותר על כביש 10, זה כבר לא זה. אבל אם יש לכם ילדים, אז יש כאן משתנה. יש כאן הזדמנות לחנך את הדור הצעיר ולהראות לו נתינה מהי. רק תצטיידו בהרבה חטיפים ומשקאות קלים, כי החינוך של הילדים והחיוך של החיילים, שווים את הכל.

ohad@auto.co.il  

1652995
צילום: אוהד אלגוב